תביעת פיצויים - דוגמאות
| דרגו את המאמר |
|
 |
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 1.0 מתוך 5 |
דוגמאות לתביעות פיצויים בגין נזקי גוף לאחר תאונת דרכים:
נפלה בעת שיצאה מהמכונית ונחבלה קשות:
תובעת, פקידת בנק במקצועה, הגישה תביעתה לפיצויי נזיקין עקב תאונת דרכים שאונתה לה, כאשר נסעה ברכב, וניסתה לרדת מן הרכב בשעה שבין רגליה היו שקיות ניילון עם מצרכים. תוך כדי ירידתה של התובעת מן הרכב הוציאה היא את רגלה הימנית, ומשניסתה להוציא את רגלה השמאלית, הסתבכה רגל זו בשקיות הניילון. התובעת ניסתה לשחרר את רגלה, איבדה את שיווי משקלה, נפלה למדרכה על מרפקה, ונחבלה קשות במרפק ימין.
התובעת הועברה לבית החולים רמב"ם כשהיא סובלת מכאבים, הגבלה בתנועות המרפק ושורש כף יד מחמת הכאבים, ושפשוף באיזור המרפק והאמה. בצילום רנטגן אובחן שבר בצוואר רדיוס ימני, בוצע סד גבס והתובעת שוחררה לביתה עם המלצה למנוחה כשהיד מורמת באמצעות מתלה, הוראה למנוחה מעבודה לשבוע ימים ותרופה לשיכוך כאבים.
במסגרת ההליך העיקרי שהתקיים בבית משפט השלום נתמנו שני מומחים רפואיים: מומחה רפואי בתחום האורתופדי,וכן מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי.
האורטופד הגיש שתי חוות דעת בעניינה של התובעת. חוות הדעת הראשונה. בחוות דעתו המומחה שיד ימין היא ידה הדומיננטית של התובעת. נאמר לתובעת לאחר התאונה שהיא סובלת משבר של צוואר עצם הרדיוס שטופל על ידי סד גבס ומתלה. הסד הושאר למשך כחמישה שבועות. כל אותו זמן סבלה התובעת מכאב באיזור המרפק ולאחר מכן בזרוע ובצוואר בגלל המתלה.
משהורד הגבס היתה כל הגף הימנית העליונה נפוחה עם הפרשה מקומית של נוזלים ונוקשות, טופלה בפיזיותרפיה, לייזר, אמצעים פיזיקליים שונים ומשככי כאבים. בוצעה מניפולציה בהרדמה כללית, אך מיד לאחר מכן הדרדרה תנועת המרפק. התובעת המשיכה בטיפול והנפיחות החלה לרדת. בנוסף טופלה התובעת במרפאת כאב של בית חולים, היא גם הופנתה להתייעצות בבית חולים הדסה בירושלים. התובעת נוטלת כדורים לשיכוך כאבים. כמו כן הומלץ על המשך טיפול פיזיקלי ופסיכולוגי.
המומחה ביקש לאשפזה למספר ימים לבדיקות ולהשגחה. בתקופת אשפוזה הומלץ שלא לשנות את התרופות שהתובעת מקבלת, ולא לחזור על מיפוי העצם בגלל התנוחה המאולצת של יד ימין כתוצאה מתופעת RSD שממנה סובלת התובעת. (RSD שהינו קיצור של (Reflex Sympatetic Dystrophy.
המומחה קבע את נכותה של התובעת בשיעור של 75% לפי סעיף 40 (12) (ב) של מבחני הביטוח הלאומי בהתאמה, והוסיף שיש להתחשב בתפקודה הכללי הלקוי של התובעת בעבודה, ובשינוי שחל בהיקף משרתה ובהכנסתה.
הפסיכיאטר בחוות דעתו כתב שהתובעת השתלבה בפברואר 1996 בטיפול קבוצתי תמיכתי, ומקבלת תרופה נגד דכאון. במקביל נעשו מאמצים להעביר את הדומיננטיות מידה הימנית ליד שמאל. כמו כן נבדקה התובעת על ידי פסיכולוג בבית חולים הדסה. התובעת סובלת, בין היתר, מהפרעות שינה עקב הכאבים, חרדה, וכן נוצרה מתיחות בין בני הזוג.
עקב המגבלות התפקודיות בחיי יום יום ובחיים המקצועיים והאישיים, קיימת אצל התובעת ירידה ניכרת במצב הרוח, עצב רב וצמצום היחסים החברתיים.
המומחה קבע כי מדובר בהפרעה תגובתית המצטרפת למגבלות הגופניות שמגבילות את יכולתה של התובעת לעבוד ולנהל חיים חברתיים. את דרגת נכותה הנפשית של התובעת הוא העריך ב-20% לצמיתות.
בסיכום, קבע בית המשפט פיצויים בגין ראשי נזק - נזק שאיננו ממוני , הפסד שכר לעבר ולעתיד, עזרת הזולת לעבר ולעתיד, טיפולי הידרותרפיה לעבר ולעתיד, תרופות ואביזרים, טיפולים פסיכולוגיים לעבר ולעתיד הוצאות נסיעה לעבר ולעתיד סה"כ: 3,538,491 ₪.
-----------------------
נפגע בעמוד שדרה צווארי - ממצאי הבדיקה תקינים:
תובע שנפגע בתאונת דרכים נבדק בחדר המיון בביה"ח איכילוב. מתעודת חדר המיון עולה כי התובע התלונן על כאבים בעמוד שדרה צווארי, מרפק ימין ושפשופים בברכיים.
צילומי עמוד שדרה שנעשו לתובע, נמצאו תקינים והוא שוחרר לביתו בהמלצה למנוחה במשך 10 ימים ומעקב אורטופד בקופת חולים.
סמוך לאחר התאונה, החל התובע להתלונן על כאבים בכתף הימנית ובשל תלונות אלה, ביצע טיפולי פיזיוטרפיה והיה בטיפול ומעקב ביחידת הכתף, בביה"ח איכילוב.
מומחה רפואי מטעם בית המשפט, בתחום האורטופדי, קבע בחוות דעתו כי בדיקת הכתף הימנית תקינה פרט לרגישות בטרפזיוס הימני וכי צילום הרטנגן ובדיקת האולטראסאונד של הכתף תקינים אף הם. אשר לעמוד השדרה הצווארי, המומחה כי קיימת הגבלה קלה ביישור עמוד השדרה הצווארי ובצילומי הרנטגן קיימים שינויים ניווניים קלים והיצרות בגובה 6-7.
המומחה ציין בחוות דעתו כי הכאב בכתף, עליו מתלונן התובע, נובע ככל הנראה מהפגיעה בעמוד השדרה הצווארי והעריך את נכותו של התובע, בגין הגבלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי בשיעור של 2% בהתאמה לסעיף 37 5 (א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז - 1956 (להלן: תקנות הביטוח הלאומי).
בבדיקת U.S., שבוצעה, ביוזמת התובע ולאחר שהתקבלה חוות דעתו של המומחה, נמצאו שינויים המצביעים על נזק כרוני לגיד הסופרה ספינטוס עם טנדיניטיס. ב"כ התובע טען, בהקשר זה, כי על אף שהמומחה הסכים בחקירתו כי פרופ’ יצחק, שביצע את הבדיקה, הוא פרופ’ מכובד ומנהל מחלקה בתל השומר, התעלם מתוצאות הבדיקה המצביעות על היצרות ואי סדירות של גיד הסופרה ספינטוס.
עוד טוען ב"כ התובע כי המומחה אישר בחקירתו כי תקנות הביטוח הלאומי, מעניקות נכות בגין עצם קיום פגיעה בגיד או בשריר משרירי הכתף, ללא קשר להגבלת תנועה ולפיכך יש לקבוע את נכותו של התובע בגין הפגיעה בגיד הסופרה ספינטוס, בשיעור של 5% בהתאמה לסעיף42 (ד’) 1 לתקנות הביטוח הלאומי.
ביהמ"ש פסק פיצויים לנפגע לפי ראשי נזק:
הפסדי השתכרות בתקופת אי כושר לעבודה, הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, הפסד פנסיה והטבות סוציאליות, עזרת הזולת
הוצאות רפואיות, פיצוי בגין נזק לא ממוני - בית המשפט חייב את הנתבעות לשלם סך של 46,000 + הוצאות שכר טרחת עורך דין.
-------------------
לתובעת נגרם שבר פתוח בעצמות השוק, קרע ברקמות:
תובעת, נפגעה בתאונת דרכים. לתובעת נגרם שבר פתוח בעצמות השוק הימנית, קרע ברקמות המרפק הימני ופגיעה בעפעפיים של עין ימין שכתוצאה ממנה פיתחה טריכיאזיס. התובעת היתה מאושפזת, עקב פגיעותיה אלה, תקופה של 12 ימים. ביהמ"ש מינה מומחים בתחומי אורטופדיה ועיניים. מומחה אורטופדי בדק את התובעת ומצא אצלה קיצור של 1.5 ס"מ בעצמות השוק הימנית לעומת השמאלית. יחד עם זאת מצא המומחה כי התובעת החלימה מהשברים בשוק ללא מגבלות וללא נכות. לגבי כאבי גב, שהתובעת התלוננה עליהם, קבע פרופ’ שטיין כי הם תוצאה של שינויים ניווניים ואין להם קשר לתאונה.
מומחה עיניים בדק את התובעת ומצא ראיה מלאה בשתי העיניים. בעפעף הימני העליון קיים עיוות בצד הרקתי יחד עם טריכיאזיס. פרופ’ מילר מציין כי עדיין תקועה בעומק עפעף ימין תחתון פיסת זכוכית. המומחה העריך בחוות דעתו את נכותה הרפואית של התובעת בשעור 5%.
ביהמ"ש פסק פיצויים לתובעת כ - 35,000 ש"ח + שכר טרחת עורך דין.
ביהמ"ש פסק פיצויים לתובעת כ - 35,000 ש"ח + שכר טרחת עורך דין.
------------
התובע קיבל עשרים אחוזי נכות בגין פגיעה בצוואר:
התובע יליד, הגיש תביעה כנגד הנתבעת בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה.
התאונה הוכרה כ"תאונת עבודה" על ידי המל"ל ונקבעו לתובע על ידי הוועדה הרפואית לעררים 20% נכות לצמיתות בגין פגיעה בע"ש צווארי וזאת בהתאם לסעיף 37(5)ב’ לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956.
לאחר קביעת הוועדה, נבדק התובע על ידי מומחה רפואי מוסכם, אשר קבע כי נותרו לתובע 20% נכות לצמיתות בגין פגיעה בע"ש צווארי ו- 10% נוספים בגין פגיעה בעמוד שדרה מותני.
בהמ"ש פסק לטובת התובע פיצויים בסך של 210,000 ש"ח + שכר טרחת עורך דין ומע"מ.
