קטין שנפל בעת עלייה לרכב של אמו תבע את חברת הביטוח של הרכב

דרגו את המאמר

בשנת 2009, כשהתובע היה בן חמש שנים, הוא נפגע בתאונת דרכים, כאשר נפל בעת כניסה לרכב שנהגה בו אמו. על כן פנה אל בית משפט השלום בעכו והגיש תביעת פיצויים נגד הפניקס חברה לביטוח, שביטחה בביטוח חובה את הרכב של האם. הנתבעת חלקה על נסיבות התרחשותה של התאונה וביקשה להשתחרר מייצוגה.

על פי עובדות כתב התביעה, ביום התאונה האם באה לאסוף את בנה מן הגן כשהיא נוהגת ברכב יחד עם שתי גיסותיה, שגם הן באו לאסוף את ילדיהן מהגן והמתינו ברכב. הילד יצא מהגן וניגש לרכב כדי לנשק את אמו. בשעה שהחל להיכנס למכונית, דודתו פתחה את הדלת שמאחורי מושב הנהג, והילד נפל ארצה ונפגע במרפק השמאלי.

האם שחששה מתגובת האב מסרה כי הילד נפל במדרגות

התובע פונה לבית החולים, שם נמסר לצוות הרפואי כי הוא נפצע בעקבות נפילה במדרגות הבית. אמו של התובע טענה כי סיפרה זאת לאביו, הסובל מהתפרצויות זעם, שכן חששה מזעמו כלפיה אם ישמע כי נפל בשעת העלייה לרכב ויטיל בה אשמה.

כאשר נודע לאם כי בנה צריך לעבור ניתוח, היא הודתה בפני האב כי הילד לא נפל במדרגות הבית, אלא נפל בכניסה לרכב כאשר באה לאסוף אותו מהגן. האב העיד לאחר שנודע לו על נסיבות התאונה הוא פנה לצוות הרפואי כדי לתקן את הרישום, ואף הבטיחו לו כי כך יעשה. אולם סיכום מחלה מציין אחרת, ורק לאחר שהזכיר זאת הסיכום תוקן, לכן יש כמה גרסאות של סיכום המחלה.

בעת שהותו בבית החולים התובע עבר שחזור סגור של השבר במרפק וקיבוע פנימי ואושפז למשך חמישה ימים. מומחה רפואי מטעם בית המשפט העריך כי לתובע נותרה נכות בשיעור של 10% כתוצאה מהאירוע וקבע כי צפויה להיות בעתיד החמרה.

הנתבעת טענה כי קיימת סתירה מהותית בגרסאות ההורים

חברת הביטוח תהתה מדוע נפילה בכניסה לרכב תהיה באשמת האם ואילו נפילה במדרגות אינה באשמתה, וכי הטלת האחריות על האם בנסיבות אלה, והאבחנה בין עליה לרכב לנפילה במדרגות הבית אינה ברורה, ואינה מקובלת במבחני הגיון הרגילים. בנוסף טענה כי נכותו של התובע אינה תפקודית, מאחר שבבדיקה שערך המומחה לא נמצאה כל מגבלה בתפקוד המפרק.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית המשפט כי למרות השינוי שנוסף מאוחר יותר בתיעוד הרפואי לא נפלה סתירה משמעותית בין גרסאות האב והאם לעניין זה, וקבע כי לתובע נגרמו נזקי גוף כתוצאה מפגיעה בתאונת דרכים כאשר נפל בעת כניסה לרכב של אמו. על כן קיבל את התביעה נגד חברת הביטוח.

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי הקטין זכאי לפיצויים בסך של 147,800 שקלים, בגין הפסד השתכרות לעתיד, הוצאות רפואיות, עזרת צד ג' ופיצוי בגין כאב וסבל. בנוסף חברת הביטוח תישא בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% מסך הפיצויים.

ת"א 40771-11-10