מומחה רפואי - מה תפקידו ?

דרגו את המאמר

התקבלו 5 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

מיהו מומחה?

רופא, מומחה רפואי, או מי שעוסק כמומחה בנושא שבמדע, במחקר, באמנות או במקצוע

מיהו מומחה רפואי?

רופא בעל תואר מומחה ששמו כלול ברשימת הרופאים שנתפרסמה לפי תקנה 34 לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג–1973

לשם מה צריך חוות דעת רפואית?

רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א–1971 (להלן — חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

מה סמכותו של מומחה רפואי ומהן חובותיו?

מומחה רפואי שמינהו בית המשפט או הרשם רשאי לדרוש מבעל דין שיעמיד לבדיקה מי שטעון בדיקה לביסוס כתבי טענותיו; הוא רשאי לדרוש מבעל דין לאפשר לו לשמוע דעתו של רופא או מומחה רפואי שנתן חוות דעת מטעם בעל דין ולקבל מכל אדם או מוסד, לעיון ולהעתקה, את הרשומות הרפואיות הנוגעות למי שטעון בדיקה כאמור, והוא חייב לערוך בדיקה ולשמוע דעתו של רופא או מומחה רפואי כאמור, אם ביקש כך בעל דין, וכן לעיין ברשומות כאמור, אם הוגשו לו מטעם בעל דין.

על מי מוטל נטל ההוכחה בתביעת פיצויים בגין מחלה או תאונת עבודה?

נטל הראיה מוטל על התובע להוכיח קשר סיבתי בין המחלה ממנה סובל ובין תנאי עבודתו.

כיצד מוכיח הנפגע את הקשר בין מחלתו לתנאי עבודתו?

על נפגע לצרף חוות דעת רפואית של רופא מומחה בתחום בו הוא נפגע.

מה תפקידו של הרופא המומחה ?

מטרת מינוי של מומחה-יועץ רפואי, חייב לספק לבית הדין את הייעוץ הדרוש לו בשאלה העומדת להכרעה כחלק מהראיות לענין קשר סיבתי רפואי בין מחלתו של הנפגע לבין תנאי עבודתו.

אולם בית הדין הוא זה שמכריע בשאלת הקשר הסיבתי המשפטי. לחוות הדעת הרפואית חשיבות רבה בנושא כאשר היא משקפת את ה"אני מאמין" של איש הרפואה האמין על התהליכים הפיסיולוגיים העשויים לחול בגופו של אדם בנסיבות אלה או אחרות.

בית הדין, בבואו לקבוע קשר סבתי משפטי בין מחלתו של התובע לבין תנאי עבודתו משתדל להגיע למסקנה שיש בה מידה סבירה של ודאות רפואית ממאורע מסוים או משורת מאורעות ומכיר ביותר מסבה אחת לתוצאה פגיעתית מסוימת (דב"ע לא/17-0, המוסד לבטוח לאומי נ. הרשקוביץ, פד"ע ב’ 177). 

האם החלטת רופא מומחה סופית?

יועץ מומחה רפואי, היינו יועץ ותו לא, בית הדין אינו חייב לאמץ חוות דעתו, וזו אינה "סוף פסוק". 

מומחה רפואי - תאונת עבודה

ההכרעה אם ארוע מסוים הינו תאונת עבודה, הן או לא, הוא הכרעה בשאלה משפטית שעל בית הדין לענות בה (דב"ע מט/ 185-0, זהבה בודנר נ. המוסד, פד"עכא, 171).

כבר נקבע לא אחת בפסיקת בית דין לעבודה, כי ביה"ד מייחס לחוות הדעת של מומחה, מטעמו משקל מיוחד, הגם שאינו כבול בה, וכי עם זאת ברי שבשאלות רפואיות:

"יסמוך בית הדין את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה בהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית, יוצאת דופן, לעשות כן".

כאשר חוות הדעת אינה מנוסחת בלשון חד משמעית אלא משתמשת במילים שתוארו לעיל המביעות ספק, הרי אין בכך כדי לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה לבין העבודה.

במסגרת תביעות מסוג זה ייבחנו גורמים רבים וזאת על מנת להוכיח כי קיים קשר בין המחלה לתנאי העבודה. לדוגמא, האם העובד עבד במרתף, מקום סגור ולא מאוורר? האם העובד היה חשוף לחומרים כימיים המצויינים בתקנות ? ועוד.

בנוסף יבדק עברו הרפואי של העובד - האם לקה בחלה דומה בעבר? האם המחלה תורשתית? האם העובד מעשן? וכו...

מה בין מומחה מטעם הצדדים לבין מומחה בית הדין?

תפקידו של המומחה הוא להדריך ולייעץ לבית הדין בתחום שאינו בידיעתו המקצועית. ויודגש, כי השוני העיקרי שבין חוות דעת רפואית מטעם מומחה-יועץ רפואי הפועל מטעם בית הדין, לבין חוות הדעת של רופא המעיד מטעם צד להתדיינות, הוא במשקל אשר בית הדין ייחס לחוות הדעת.

אך טבעי הדבר שבית הדין ייחס משקל מיוחד לחוות דעת המוגשת על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים.