רשלנות רפואית- ניתוח פלסטי קוסמטי
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
סוגי ניתוחים הנכללים בקטגורית ניתוח פלסטי או קוסמטי:
שאיבת שומן, מתיחת בטן, הגדלה או הקטנת חזה, קיצור קיבה, ניתוח אף, מתיחת פנים, ניתוח או עיצוב שפתיים, אוזניים, הרמת עפעפיים, הרמת גבות, עיבוי הפין, השתלת שיער, הסרת שיער, טיפול בהזעת יתר, הסרת משקפיים, ניתוח לייזר, שתל סנטר, הזרקת בוטוקס ועוד.
ניתוח פלסטי לרוב אינו ניתוח הכרחי המציל חיים אלא ניתוח לשיפור איכות החיים. על הרופא המטפל מוטלת חובה מוגברת לתת למטופל את כל ההסברים הנדרשים על מנת להבהיר את סיכויי ההצלחה, סיבוכים אפשריים ואפשריות טיפול אחרות. על הרופא המטפל לספק את כל המידע על הטיפול בהרחבה וזאת זמן סביר לפני מועד הניתוח ולא ביום הניתוח.
מהו היקף המידע שעל הרופא למסור למטופל?
לעניין ניתוחים אלקטיביים נאמרו על ידי כב’ השופטת ד. דורנר כדברים האלה:
ההסבר הנדרש לקבלת הסכמה מדעת לניתוח אלקטיבי – שאף בלעדיו ניתן לנהל אורח חיים רגיל – נכלל ברף העליון של חובת הגילוי, והוא כולל, בנוסף להתייחסות לסיכויי ההצלחה, גם מתן אזהרה מפני הסיבוכים האפשריים.
דברים דומים אמרה כב’ השופטת מ. נאור):
אשר לגישות השונות של חברי, בענין "הניתוח האלקטיבי". גם אני סבורה שככל שהניתוח פחות דחוף כך נקפיד יותר עם הרופא ונדרוש ממנו מתן מלוא המידע, לרבות אזהרה בענין סיבוכים אפשריים, גם אם נדירים הם. כן נדרוש ממנו להציע למטופל אלטרנטיבות לניתוח – ככל שהן קיימות, ונאפשר למטופל לשקול את האלטרנטיבות בשובה ונחת. הקפדה יתירה נקפיד, גם לדעתי, עם הרפואה הפרטית.
סוגיה זו נקראת הסכמה מדעת - מעוגנת בחוק זכויות החולה:
הסכמה מדעת לטיפול רפואי
מהו מידע רפואי?
(1) האבחנה (הדיאגנוזה) והסמכות (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל;
(2) תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע:
(3) הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות;
(4) סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;
(5) עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.
המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי, בשלב מוקדם ככל האפשר, ובאופן שיאפשר למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות.
תביעת רשלנות רפואית עקב ניתוח פלסטי יש להגיש בצירוף חוות דעת רפואית אשר תקבע כי אכן היתה התרשלנות בטיפול מצד הגורם המטפל וכי נגרם נזק למטופל עקב הטיפול הרשלני. בלשונו של כב’ השופט אור לעניין צירוף חוות דעת:
ללא חוות דעת כזו, ייבצר מהמבקשת להוכיח את טענתה בדבר התרשלות רפואית מצד המשיבות או מי מהן.
מומלץ לפנות אל עורך דין הבקיא בתחום הרשלנות הרפואית בשלב מוקדם ככל האפשר על מנת להיעזר בו לצורך איסוף התיעוד הרפואי, פניה ובחירת מומחים רפואיים.
אולי תרצו לקרוא פסקי דין ברשלנות רפואית, תביעות רשלנות
דוגמאות מהחיים:
עברה מתיחת פנים וכמעט מתה