תביעה נגד עיריית צפת בגין נפילה ברחוב עקב מכשול במדרכה

דרגו את המאמר

בחודש אפריל 2011, בעת שפסעה התובעת על מדרכה משובשת בצפת, היא איבדה את שיווי המשקל ונפלה ארצה. התובעת פנתה אל בית משפט השלום בצפת, והגישה תביעה לפיצויים נגד העירייה בגין נזקי גוף.

התובעת טענה כי כאשר יצאה מביתה לכיוון החנות שבה עבדה, היא ירדה במדרגות המובילות לחנות, וכתוצאה מדריכה על שקע במדרגה עם ברזל בולט, היא נפלה קדימה והרגל שלה הסתובבה. התובעת הציגה תמונות של המקום שבו נפלה, ומהן עלה כי קיים מפגע במדרכה.

בנה של התובעת הצהיר כי לא היה במקום בעת התרחשות התאונה ברחוב. אולם היא התקשרה אליו מיד לאחר התאונה ועל פי עדותו, אמרה לו כבר אז, כי נפלה במדרגות בדרך לעבודה. הבן הגיע מיד למקום ומצא את אמו שוכבת למרגלות המדרגות. כתוצאה מהתאונה נפגעה התובעת בקרסול השמאלי, היא הובלה לבית חולים, שם אובחן שבר בפטישון החיצוני של הקרסול. על פי חוות דעת של מומחה רפואי, נותרה לה נכות לצמיתות בשיעור של 10%.

המומחה העריך כי גרם המדרגות אינו תקין

מומחה מטעם התביעה, ביקר במקום כשלוש שנים לאחר התרחשות התאונה, ובצירוף התמונות שצולמו בסמוך לאירוע, הוא סבר שגרם המדרגות אינו תקין. על פי חוות דעתו, רום המדרגות אינו אחיד ויש במדרגות מפגעים קשים, ונמצא ברזל בולט במדרגה השלישית. המומחה העריך שאין מדובר בפגמים חדשים שנוצרו בתקופה שלאחר התאונה.

העירייה הכחישה את נסיבות האירוע, את אחריותה ואת הנזקים הנטענים. לטענתה, מדובר בהרחבת חזית פסולה, והתובעת הציגה מספר גרסאות לעצם נפילתה, מכיוון שבכתב התביעה לא הוזכרו מדרגות, אלא נטען כי מדובר במדרכה משובשת בגינה איבדה את שיווי המשקל ומעדה. לחלופין טענה העירייה כי יש להטיל על התובעת אשם תורם משמעותי בגין אי זהירותה בעת שהלכה בשעות אור היום, בדרך מוכרת וידועה לה.

השטח המשובש מקשה על הליכה בטוחה

לאחר שמיעת טענות הצדדים, קיבל בית המשפט את גרסתה של התובעת, והשתכנע כי הדרך במדרגות אינה בטוחה, מכיוון שפני השטח של המדרכה קשים, יש בהם חצץ בולט ושקעים, והשטח אינו זהה ומקשה על הליכה בטוחה, ואף קבע כי אין כל ספק שיש בפגמים לגרום למעידה ונפילה, על כן קבע כי יש להכיר באחריות העירייה, להתרחשות התאונה.

בית המשפט קבע כי היה על העירייה לצפות שפגמים במדרגות מהווים מכשול לעוברים ושבים אשר יכולים למעוד וליפול בגינם, ואף סבר כי העירייה לא הוכיחה שעשתה את כל הנדרש לגלות את המכשול ולתקנו. כמו כן, קבע כי אין מקום להטיל אשם תורם, מכיוון שלא מדובר במכשול בולט, כמו בור ביוב, אלא בשקעים ובבליטות במדרגות שאינם נראים לעין.

בנסיבות אלה התביעה התקבלה, ונקבע כי התובעת זכאית לפיצויים בסך של 71,200 שקלים, בגין כאב וסבל, הוצאות רפואיות והפסדי שכר לעתיד. לאחר ניכוי תשלומים מהמוסד לביטוח לאומי, עיריית צפת חויבה לפצות את התובעת בסך של 12,140 שקלים, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

ת"א 49343-12-12