חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם
| דרגו את המאמר |
|
חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), תשמ"ח–1988
1. הגדרות בחוק זה -
"חייל" - חייל בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות בטחון (נוסח משולב), התשמ"ו - 1986, למעט בשירות קבע.
2. דין חבלה שלא בעת מילוי תפקיד (תיקון: תשנ"ו)
(א) חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט - 1959 (נוסח משולב) (להלן - חוק הנכים), יחול גם לגבי חייל שנחבל כתוצאה מחבלה שאירעה בתקופת שירותו, אף שלא עקב שירותו, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(1) החבלה אירעה בעת שהחייל לא נעדר מן השירות שלא ברשות;
(2) אם החבלה אירעה בעת שהחייל לא מילא תפקיד בשירות, היא אירעה תוך תקופה של ארבעה-עשר הימים הראשונים שבהם לא מילא תפקיד בשירות;
(2א) (1) החבלה לא אירעה תוך כדי עיסוקו של החייל בעבודה, בעיסוק או בפעילות ספורטיבית, אשר נהוג לקבל בעבורם תמורה, בין בכסף ובין בשווה כסף, בין אם אושרו כדין לפי פקודות הצבא ובין אם לאו, בין אם בפועל ניתנה תמורה כאמור ובין אם לאו.
(2) פסקה זו לא תחול על עבודה שאושרה על פי פקודות הצבא מטעמים של מצוקה כלכלית קשה.
(3) בפסקה זו -
"פקודות הצבא" - כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו - 1955;
"פעילות ספורטיבית" - לרבות כל פעילות ספורטיבית המתבצעת במסגרת אגודה הרשומה כחוק.
(3) כתוצאה מהחבלה נקבעה לו על ידי ועדה רפואית לפי חוק הנכים דרגת נכות של 20% לפחות וכל עוד דרגת הנכות לא פחתה מ- 20%.
(ב) חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י - 1950, יחול לגבי בני משפחתו של חייל שמת כתוצאה מחבלה שנחבל בנסיבות כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (2א).
3. תחולה
חוק זה יחול לגבי חבלה שאירעה לאחר פרסומו