חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל
| דרגו את המאמר |
|
חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) (נוסח משולב), התשמ"ה - 1985
פרק א’: מבוא
1. הגדרות (1) (תיקון: תשנ"א)
בחוק זה -
"גימלה" - קיצבה או מענק;
"ועדה רפואית" - ועדה המוסמכת לקבוע את כשרם הרפואי של בני אדם המתקבלים לשירות קבע או המשרתים בו, וכן של זכאים לקיצבת פרישה;
"חוק הנכים" - חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט - 1959 (נוסח משולב);
"חייל" - חייל המשרת לפי התחייבות לשירות קבע;
"חוק משפחות החיילים" - חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י - 1950;
"חוק שירות בטחון" - חוק שירות בטחון, התשי"ט - 1959 (נוסח משולב);
"ממונה" - מי שמונה לממונה על תשלום גימלאות לפי סעיף 43;
"מענק" - תשלום חד פעמי;
"מענק שחרור" - מענק המשתלם עקב שחרור משירות קבע;
"נכה" - חייל שכשרו לשירות נפגע פגיעה שאינה פגיעה ארעית וכתוצאה מן הפגיעה אינו מסוגל לשירות שבן גילו ומינו מסוגל לו;
"פקודות הצבא" - כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו - 1955;
"פרישה משירות" - לרבות יציאה לקיצבה, מוות או פיטורים;
"קיצבה" - סכום המשתלם מדי חודש -
(1) לחייל שפרש משירותו (להלן - קיצבת פרישה);
(2) לשאיריו של חייל או של זכאי לקיצבת פרישה (להלן - קיצבת שאיר);
"הרמטכ"ל" - ראש המטה הכללי של צבא-הגנה לישראל;
"שירות" - שירות קבע וכל שירות אחר המקנה זכות לפי חוק זה;
"שירות חובה" - שירות צבאי שלא לפי התחייבות לשירות קבע, למעט שירות מילואים לפי הפרק הרביעי לחוק שירות בטחון;
"שירות קבע" - שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע.
2. שירות רצוף (2)
כל מקום שחוק זה מדבר בתקופת שירות, הכוונה היא לתקופת שירות רצופה.
3. תקופות שאינן מפסיקות רציפות (3)
רציפות בשירות אין רואים אותה כנפסקת מחמת העדרו של החייל משירותו לרגל אחת מאלה -
(1) חופשה או מנוחה שניתנו לפי כללי השירות;
(2) הפסקה שחלה בשירות ואין לחייל שליטה עליה;
(3) כל הפסקה אחרת שנקבעה בתקנות כבלתי מפסקת את רציפות השירות.
4. דין אי-חידוש התחייבות (5א)
חייל שנתמלאו בו אלה:
(1) נסתיימה תקופת השירות הנקובה בהתחייבותו לשירות קבע וההתחייבות לא חודשה לתקופה כל שהיא;
(2) הציע, במועד ובדרך שנקבעו בפקודות הצבא, לחדש את התחייבותו והרשות שהרמטכ"ל הסמיך לכך בפקודות הצבא הודיעה לחייל, כי אינה מוכנה לחדש את ההתחייבות, או לא השיבה על הצעת החייל תוך תקופה שנקבעה בפקודות הצבא, רואים אותו כמי שפוטר בתום תקופת השירות הנקובה בהתחייבות;
אולם אם הציע החייל לחדש את ההתחייבות לשירות קבע לתקופה פלונית והרשות כאמור הודיעה לו על נכונותה לחדשה לתקופה אלמונית, ומשום כך לא חודשה ההתחייבות, לא יראו את החייל כמפוטר.
פרק ב’: גימלאות ושיעורן
סימן א’: חישוב המשכורת הקובעת ותקופת השירות.
5. הגדרות (5, 10)
בפרק זה -
"אדם שאינו עומד ברשות עצמו" - מי שלא הגיע לגיל עשרים ואחת, או מי שהגיע לגיל עשרים ואחת אך אין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל עצמו;
"המשכורת השנתית", לגבי חייל שפרש משירותו - המשכורת הקובעת של החייל במועד פרישתו כפול שנים עשר;
"היום הקובע" - היום הראשון של שנת כספים או היום הראשון בחודש הרביעי, השביעי או העשירי של שנת כספים;
"המשכורת הקובעת" לגבי אדם פלוני בזמן פלוני - המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיעה ביום הקובע הסמוך לפני אותו זמן, לחייל שדרגתו כדרגה שהיתה לאותו אדם ערב פרישתו מהשירות; אולם אם היה לאדם, ערב פרישתו מהשירות, מינוי לתפקיד שצמודה לו דרגה העולה על דרגתו, תיחשב משכורתו הקובעת על פי הדרגה הצמודה לאותו תפקיד ולא על פי דרגתו של האדם;
"תוספת קבועה" - תוספת המשתלמת על משכורתו היסודית של חייל, שהממשלה הכירה בה כתוספת קבועה לענין חוק זה, או לענין הוראה מסויימת שבחוק זה או לפיו.
6. כללים לחישוב המשכורת הקובעת (11)
בחישוב המשכורת הקובעת של אדם פלוני בזמן פלוני יחולו כללים אלה:
(1) היתה משכורתו הקובעת כוללת תוספת משפחה - תחושב התוספת לפי הרכב משפחתו באותו זמן;
(2) היה סולם המשכורות באותו זמן שונה מן הסולם שהיה בשעת פרישתו משירות קבע - תחושב משכורתו הקובעת לפי הסולם המחייב באותו זמן בתיאומים שקבעה הממשלה.
7. חישוב תקופת השירות (12)
בחישוב תקופת השירות לצורך חוק זה יחולו כללים אלה:
(1) תקופה שאינה עולה כדי חודש מלא אך עולה על חמישה עשר ימים, תיחשב כחודש מלא, ותקופה שאינה עולה על חמישה עשר ימים - לא תיחשב כלל;
(2) תקופה שאינה עולה כדי שנה תמימה, יחושב בה כל חודש מלא כאמור בפסקה (1), כחלק השנים עשר של השנה;
(3) אין מביאים בחשבון אלא תקופת שירות שמגיעה בעדה משכורת לחייל;
(4) חייל שתקופת שירותו הרצופה בשירות קבע נפסקה, מותר, לפי הוראות הרמטכ"ל או מי שהוא הסמיך לכך, להביא בחשבון את תקופת השירות שלפני ההפסקה בהתאם לכללים שנקבעו בתקנות.
8. דין שירות חובה (13) (תיקון: תשנ"ח)
על אף האמור בחוק זה, לגבי מי שהתגייס לשירות חובה עד יום ב’ בטבת התשנ"ח (31 בדצמבר 1997), תובא לצורך חוק זה תקופת שירות החובה בחשבון תקופת השירות של חייל ששירת בשירות קבע לפחות עשר שנים או שהוצא לקיצבה מכוח סעיף 13.
9. תקופה ללא משכורת שמביאים אותה בחשבון (13א)
(א) תקופת העדר שאינה מפסיקה את רציפות השירות מביאים אותה בחשבון תקופת השירות על אף האמור בסעיף 7(3), אף אם לא הגיעה בעדה לחייל משכורת, אך שולמו בעדה, על ידיו או מטעמו ולשם רכישת זכות גימלה, תשלומים לאוצר המדינה, ששיעורם חושב לפי כללים שנקבעו בתקנות.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חייל אשר בתקופת העדר כאמור בסעיף קטן (א) עבד בשירות המדינה, תובא תקופת אותה עבודה בחשבון תקופת השירות, אם הוכיח להנחת דעתו של הממונה כי לא קיבל פיצויי פיטורים או הטבות פרישה אחרות וכי הוא אינו זכאי ולא יהיה זכאי לגימלה כל שהיא בעד תקופת עבודתו כאמור מלבד הגימלה שיקבל על פי הוראות חוק זה.
סימן ב’: גימלאות פרישה
10. זכות לקיצבת פרישה (14) (תיקון: תשנ"א)
(א) אלה זכאים לקיצבת פרישה;
(1) מי שיצא לקיצבה לפי סעיפים 12 או 13;
(2) מי שפוטר משירות קבע מחמת נכות כמשמעותה בחוק הנכים שלקה בה באותו שירות, אם דרגת נכות זו היא שלושים וחמישה אחוזים או יותר;
(3) מי שפוטר משירות קבע לאחר תום חמש שנות שירות קבע מחמת נכות, וועדה רפואית, שהוקמה לפי סעיף 40 לחוק שירות בטחון, מצאה ערב פיטוריו שהוא בלתי כשר לשירות;
(4) מי שפוטר משירות קבע כשהוא בגיל ארבעים או יותר, לאחר תום עשר שנות שירות קבע.
(ב) מי שפוטר משירות קבע מחמת ביצוע עבירה שיש עמה קלון ושהורשע עליה בפסק דין חלוט, ולא היה בשעת ביצועה זכאי לצאת לקיצבה לפי סעיף 12, הרי בלי לגרוע מהאמור בסעיף 19, רשאי הרמטכ"ל, בהחלטה מנומקת ובאישור שר הבטחון, להורות שהאדם אינו זכאי לגימלה, כולה או מקצתה.
11. בדיקה רפואית (14א)
בדיקה בידי הועדה הרפואית כאמור בסעיף 10 תיערך לפי המבחנים שנקבעו לפי סעיף 4(ב) לחוק שירות בטחון, וסעיף 6 לחוק שירות בטחון יחול על הבדיקה, בשינויים המחוייבים.
12. יציאה לקיצבה לפי החלטת החייל (15)
חייל רשאי לצאת לקיצבה -
(1) לאחר עשרים וחמש שנות שירות קבע;
(2) לאחר עשרים וחמש שנות שירות ובכללן לא פחות מעשר שנות שירות קבע, אם הגיע לגיל חמישים וחמש;
(3) לאחר עשר שנות שירות קבע אם הגיע לגיל ששים.
13. יציאה לקיצבה לפי החלטת הרמטכ"ל (16)
חייל ששירת בשירות קבע שמונה שנים לפחות והגיע לגיל ארבעים, רשאי הרמטכ"ל להורות על יציאתו לקיצבה.
14. שיעור קיצבת הפרישה (17) (תיקון: תשנ"א, תשנ"ב)
(א) הזכאי לקיצבת פרישה תשולם לו כל ימי חייו קיצבה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר חדשי שירותו, ובלבד שלא יעלה על שבעים אחוזים ממשכורתו זו ולא יפחת מעשרים אחוזים ממנה.
(ב) אדם שועדה רפואית קבעה סמוך לפרישתו, כי הוא בעל דרגת נכות של חמישים אחוזים או יותר, וכן אדם שפוטר משירות קבע בגלל נכות בדרגה קטנה מזו, לא תפחת קיצבתו מעשרים אחוזים ממשכורתו הקובעת בצירוף שלושה פרומיל ממנה לכל אחוז מדרגת נכותו.
(ג) מי שנתקבל לשירות קבע כשהוא נכה, יראו כדרגת נכותו לענין סעיף זה את ההפרש שבין דרגת נכותו בזמן קבלתו לשירות קבע ובין דרגת נכותו בזמן פרישתו.
(ד) הזכאי לקיצבת פרישה בשל פיטוריו מחמת נכות, כמשמעותה בחוק הנכים, שלקה בה בשירות קבע ודרגת נכותו היא שלושים וחמישה אחוזים או יותר, הברירה בידו לבחור באחת מאלה:
(1) קיצבה לפי סעיף קטן (א) או (ב); ועל אף האמור בסעיף 32(ב) ו-(ג) - גם מלוא התגמולים והזכויות לפי חוק הנכים.
(2) קיצבה של עשרים וחמישה אחוזים ממשכורתו הקובעת, ובלבד שלגבי זכאי כאמור שדרגת נכותו היא ששים אחוזים או יותר, קיצבתו ביחד עם התגמולים המגיעים לו לפי חוק הנכים לא יפחתו מחמישים אחוזים ממשכורתו הקובעת.
15. מענק נוסף לקיצבה (18)
חייל שפוטר מהשירות והוא זכאי לקיצבת פרישה לפי פסקאות (2), (3) או (4) של סעיף 10(א), וכן חייל שהרמטכ"ל הורה על יציאתו לקיצבה לפי סעיף 13 - ישולם לו, נוסף על הקיצבה, מענק השווה לחלק העשרים וארבעה של משכורתו השנתית כפול במספר שנות שירותו, ובלבד שהמענק לא יעלה על משכורתו השנתית.
16. שירות בטחוני (18א)
(א) מי שפרש משירות קבע וזכאי לקיצבת פרישה ובחשבון תקופת שירותו כלולה תקופת שירות בטחוני, תשולם לו בעד תקופת שירותו הבטחוני קיצבה בשיעור השווה לשיעור שהיה מגיע לו אילו היתה זאת תקופת שירות קבע.
(ב) בסעיף זה, "שירות בטחוני" - שירות שאדם שירת לפני הקמת צבא-הגנה לישראל, והוא נקבע בתקנות כשירות בטחוני ורשות שנקבעה לכך הכירה בו לפי התקנות.
17. קיצבה מוגדלת (19)
על אף האמור בסעיף 14(א), מי שבחשבון תקופת שירותו כלולה תקופת שירות חובה כאמור בסעיף 8, תשולם לו קיצבה לפי כל שנות שירותו גם אם תעלה על שבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת, ובלבד שלא תעלה על שיעור זה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר החדשים של שירות החובה כאמור.
18. הגדלת תקופת השירות בתנאים מסויימים (53)2 (תיקון: תשס"ב, תשס"ג8)
(א) חייל המשרת בתפקיד שהממשלה קבעה אותו כתפקיד מיוחד לענין חוק זה, תחושב תקופת שירותו בתפקיד זה כתקופה גדולה משהיתה למעשה ובשיעור שקבעה הממשלה.
(ב) הרמטכ"ל רשאי, בתנאים שהממשלה קבעה, להורות כי לצורך קביעת כל זכות של חייל פלוני לפי חוק זה תחושב תקופת שירות הקבע ששירת אותו חייל בהיותו מעל לגיל ארבעים, כולה או מקצתה, כתקופה גדולה משהיתה למעשה ובשיעור שקבעה הממשלה.
19. דין מי שגורש מן הצבא (20)
מי שנידון בידי בית דין צבאי לגירוש מן הצבא, לא יהיה זכאי לגימלה
20. דין זכאי לקיצבת פרישה שחזר לשירות (21)
(א) זכאי לקיצבת פרישה שחזר לשירות קבע, יהיה רשאי להודיע בכתב, תוך שנים עשר חדשים מיום שחזר לשירות, אך לא לאחר פרישתו מהשירות החוזר, כי במקום זכותו לקיצבה בעד שירותו הקודם הוא בוחר בצירוף תקופת שירותו הקודם לתקופת שירותו החוזר.
(ב) הודיע חייל כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
(1) זכותו לקיצבה בעד שירותו הקודם בטלה מיום שחזר לשירות, והוא חייב להחזיר לאוצר המדינה, בשיעורים שנקבעו בתקנות, את סכומי הקיצבה שקיבל בעד התקופה שבה שירת שירות חוזר;
(2) תקופת שירותו הקודם תצורף לתקופת שירותו החוזר;
(3) קיבל החייל בעד פרישתו מהשירות הקודם מענק לפי סעיף 15 ופרש מהשירות החוזר בנסיבות שאף הן מזכות אותו במענק (להלן - המענק השני), תקופת השירות הקודם לא תובא בחשבון בחישוב השיעור של המענק השני, והמענק השני ביחד עם המענק שקיבל בעד פרישתו מהשירות הקודם לא יעלה על המשכורת השנתית;
(4) היוון הזכאי חלק מקיצבתו בעד שירותו הקודם, יראו, בחישוב הקיצבה שתגיע לו אחרי פרישתו מהשירות החוזר, את תקופת שירותו הקודם כמופחתת בשיעור שבו היוון את הקיצבה כאמור;
(5) המשכורת הקובעת, לענין חישוב הקיצבה שתגיע לאחר הפרישה מהשירות החוזר, תחושב לפי דרגתו של החייל בזמן פרישתו הראשונה או האחרונה, לפי הדרגה הגבוהה יותר; היתה המשכורת הקובעת שלפיה חושבה קיצבתו של החייל בזמן פרישתו הראשונה גבוהה מן המשכורת הקובעת בעת פרישתו משירותו החוזר, תחושב הקיצבה לפי המשכורת הקובעת הגבוהה יותר.
(ג) סעיף זה יחול גם על מי שזכאי לקיצבה לרגל פרישה מכל שירות אחר מטעם המדינה שנתקבל לשירות קבע, כאילו היה שירותו האחר שירות לפי חוק זה, וכאילו המענק והקיצבה שקיבל בזכות השירות האחר, הם מענק וקיצבה לפי חוק זה, לפי הענין.
סימן ג’: גימלאות לשאירים
21. שאירים (4)
אלה הם שאיריו של נפטר, לענין חוק זה -
(1) מי שהיתה אשתו בשעת מותו, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו וגרה עמו אותה שעה, או מי שהיה בעלה בשעת מותה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה וגר עמה אותה שעה (להלן - בן-זוג);
(2) ילדו, ילדו החורג וילדו המאומץ שאינם עומדים ברשות עצמם, וכן נכדו שאינו עומד ברשות עצמו ושכל פרנסתו עליו (להלן - יתום);
(3) בן משפחה אחר אשר תלותו בנפטר היתה סיבה להגדלת משכורתו או קיצבתו האחרונה של הנפטר לפני מותו; אם במות הנפטר לא היה להרכב המשפחה השפעה על שיעור המשכורת או הקיצבה - בן משפחה אשר תלותו בנפטר הוכרה לפי כללים שנקבעו בתקנות (להלן - תלוי).
22. קיצבה לשאיריו של חייל שנפטר (22) (תיקון: תשמ"ט)
חייל שנפטר בזמן שירות קבע והוא שירת בו לפחות שלוש שנים - תשולם לשאיריו, כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה, קיצבה באחוזים ממשכורתו הקובעת, והם:
(1) לבן-זוג, כל עוד לא נישא - ארבעים אחוזים;
(2) ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן-זוג הזכאי לקיצבה - עשרה אחוזים לכל יתום בתוספת חמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;
(3) ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן-זוג הזכאי לקיצבה - חמישה עשר אחוזים לכל יתום בתוספת חמישה עשר אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;
(4) לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם - עשרה אחוזים לכל אחד; ובאין אחרי הנפטר בן-זוג ויתום הזכאים לקיצבה - חמישה עשר אחוזים לכל אחד.
23. קיצבה לשאירים הזכאים לתגמולים (23) (תיקון: תשמ"ט)
(א) חייל שנפטר בזמן שירות קבע ושאיריו זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים (בסעיף זה - תגמולים), יהיו שאיריו זכאים לקיצבה כמפורט להלן:
(1) בן-זוג כל עוד לא נישא ויתומים כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם, יהיו זכאים לקיצבה לפי סעיף 22 אף אם החייל שירת בשירות קבע פחות משלוש שנים;
(2) כל עוד בן-הזוג או היתומים זכאים לתגמולים, תנוכה מקיצבתם מחצית הקיצבה או מחצית התגמולים, ואם זכותם לתגמולים הומרה לפי סעיף 30 לחוק משפחות החיילים - מחצית הקיצבה או מחצית התגמולים שהיו זכאים להם אילולא הומרה זכותם כאמור, לפי הסכום הקטן יותר;
(3) היה סך כל הקיצבאות המגיעות לבן-הזוג וליתומים בצירוף התגמולים המגיעים להם עולה על המשכורת הקובעת של החייל שנפטר, ינוכה הסכום העודף מקיצבתם;
(4) לענין פסקה (3), לא תובא בחשבון התגמולים התוספת לפי סעיף 14(1) לחוק משפחות החיילים, ובזכאי לתגמולים לפי סעיף 9(ב) לאותו חוק - לא יבוא בחשבון ההפרש שבין אותם תגמולים לבין התגמולים לפי סעיף 9(א) לאותו חוק;
(5) תלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם, יהיו זכאים לקיצבה של עשרה אחוזים מהמשכורת הקובעת של החייל, לכל תלוי.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נישא בן-זוג הזכאי לקיצבה לפי סעיף זה, ינוכה מקיצבת כל יתום, כל עוד אינו עומד ברשות עצמו, שליש קיצבתו או מחצית התגמולים, לפי הסכום הקטן יותר.
(ג) קיצבה לשאיר לפי סעיף קטן (א) תשולם כל עוד לא חדל אותו שאיר להיות זכאי לתגמולים; המיר שאיר את זכותו לתגמולים לפי סעיף 30 לחוק משפחות החיילים, תשולם לו אותה הקיצבה משך כל הזמן שבו היה זכאי לתגמולים אלמלא הומרה זכותו זו כאמור.
(ד) שאירים הזכאים לקיצבה לפי סעיף 22 ולפי סעיף זה, הברירה בידם לבחור באחת מהן; לא היתה בחירת כל השאירים אחידה, יכריע הממונה.
(ה) השאיר אחריו הנפטר יותר מבן-זוג אחד או שבן-הזוג והיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד, או שהתלויים אינם סמוכים כך, יקבע הממונה את אופן חלוקתה של הקיצבה בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם.
23א. קיצבה ומענק (תיקון: תשמ"ז)3
(א) חייל שנפטר בזמן שירות קבע לאחר שירות צבאי של חמש עשרה שנים לפחות, הברירה בידי שאיריו לבחור בקיצבה לפי סעיף 22 או בקיצבה לפי סעיף 25 שהיתה משתלמת להם אילו יצא הנפטר לקיצבה ביום פטירתו, בתוספת המענק לפי סעיף 15 שהיה משתלם לו במקרה כאמור.
(ב) שאיריו של חייל כאמור בסעיף קטן (א), הזכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים, הברירה בידיהם לבחור בקיצבה לפי סעיף 23 או בקיצבה לפי סעיף 32(ה) שהיתה משתלמת להם אילו יצא הנפטר לקיצבה ביום פטירתו ובחר בקיצבה לפי סעיף 14(א) בתוספת המענק לפי סעיף 15 שהיה משתלם לו במקרה כאמור.
(ג) המענק שישולם לשאיריו של חייל כאמור בסעיף קטן (א), שבזמן פטירתו טרם מלאו לו חמישים שנה, יהיה, על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), שיעור באחוזים מן המענק שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקיצבה ביום פטירתו, לפי שנות שירותו, כמפורט להלן:
שנת שירות אחוזים
עשרים ואחת 15
עשרים ושתיים 30
עשרים ושלוש 50
עשרים וארבע 75
עשרים וחמש ויותר 100
(ד) השאיר אחריו הנפטר יותר מבן זוג אחד או שבן הזוג והיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד או שהתלויים אינם סמוכים כך או נחלקו הדעות בין השאירים בדבר הבחירה, יעשה הממונה את הבחירה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ואם לפי בחירה זו יגיע גם מענק, יחלק אותו הממונה בין השאירים, הכל בהתחשב במצבם ובכל הסכם שביניהם.
(ה) לא השאיר הנפטר אחריו שאירים יהיו יורשיו זכאים למענק לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) שהיה משתלם לנפטר אילו יצא לקיצבה ביום פטירתו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג).
23ב. תחילה
תחילתו של חוק זה ביום ח’ בטבת התשמ"ה (1 בינואר 1985).
24. מענק לרגל פטירתו של חייל (24) (תיקון: תשמ"ט)
(א) חייל שנפטר בזמן שירות קבע לאחר ששירת בו פחות משלוש שנים ושאיריו אינם זכאים לקיצבה לפי סעיף 23, ישולם להם מענק בשיעור שתקבע הממשלה, ובלבד שלא יעלה על משכורתו השנתית של הנפטר.
(ב) המענק ישולם לבן-זוגו וליתומיו של הנפטר, ובאין אחריו לא בן-זוג ולא יתומים - לשאיריו האחרים.
(ג) אופן חלוקת המענק בין השאירים ייקבע בתקנות.
25. קיצבה לשאיריו של זכאי לקיצבת פרישה (25)
(א) זכאי לקיצבת פרישה שנפטר - תשולם לשאיריו כל תקופת הזמן המפורשת בסעיף זה קיצבה באחוזים מהקיצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, והם:
(1) לבן-זוג, אם היה בן-זוגו לפחות שלוש שנים שקדמו לפטירתו או נולד להם ילד, כל עוד לא נישא - ששים אחוזים, ובלבד שקיצבתו לא תעלה על ארבעים אחוזים ממשכורתו הקובעת של הנפטר;
(2) ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ויש בן-זוג הזכאי לקיצבה - חמישה עשר אחוזים לכל יתום;
(3) ליתומים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין בן-זוג הזכאי לקיצבה - חמישה עשר אחוזים לכל יתום בתוספת עשרים וחמישה אחוזים לכלל היתומים, אף אם אין יותר מיתום אחד;
(4) לתלויים, כל עוד אינם עומדים ברשות עצמם ואין אחרי הנפטר לא בן-זוג ולא יתום הזכאים לקיצבה - עשרים אחוזים לכל אחד.
(ב) קיצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר, כאמור ברישה של סעיף קטן (א), היא הקיצבה שהיה מקבל אותה סמוך לפני פטירתו אילולא הוראות סעיפים 31, 33 ו54-(ב).
(ג) הופחתה או נשללה מקצתה של קיצבתו של זכאי לפי סעיפים 10(ב), 59, 64(ב) או 67, יראו כקיצבתו שהיתה מגיעה לו אילולא נפטר את הקיצבה כאמור בסעיף קטן (ב) כפי שהופחתה או נשללה; ואם נשללה כאמור כולה - לא תשולם קיצבה לשאירים.
26. קיצבת שאיר ששיעורה נקבע בידי הממונה (27)
(א) בכל אחד מהמקרים המנויים להלן ישולמו לשאיריו של נפטר, במקום הקיצבאות בשיעורים שנקבעו בסעיפים 22, 23, 25 או 32(ה), קיצבאות בשיעורים שיקבע הממונה בהתחשב עם מצבם של השאירים ועם כל הסכם שביניהם, ובלבד שסך כל הקיצבאות שיקבע לא יעלה על השיעור המרבי או על סך כל הקיצבאות שהיו מגיעות לשאיריו אילולא הוראת סעיף זה, לפי הסכום הקטן יותר; ואלה המקרים:
(1) סך כל הקיצבאות המגיעות לשאיריו של נפטר עולה על השיעור המרבי;
(2) הנפטר השאיר אחריו יותר מבן-זוג אחד, או יתומים מבני-זוג אחדים, או שהיתומים אינם סמוכים על שולחן אחד.
(ב) חל סעיף 23(א)(3), ישולמו לבן-הזוג וליתומים, במקום הקיצבאות בשיעורים שנקבעו בסעיף 23, קיצבאות בשיעורים שיקבע הממונה בהתחשב עם מצבם של בן-הזוג והיתומים ועם כל הסכם שביניהם, ובלבד שסך כל הקיצבאות שישולמו לכלל השאירים לא יעלה על השיעור המרבי, או על סך כל הקיצבאות שהיו מגיעות לשאיריו אילולא הוראות סעיף זה, לפי הסכום הקטן יותר.
(ג) בסעיף זה, "השיעור המרבי" -
(1) לגבי שאיריו של חייל - שבעים אחוזים מהמשכורת הקובעת של החייל, ואם כלולה בחשבון תקופת שירותו תקופת שירות חובה - הקיצבה שהיתה מגיעה לו לפי סעיף 17(1) אילולא נפטר;
(2) לגבי שאיריו של זכאי לקיצבת פרישה - שבעים וחמישה אחוזים מקיצבתו של הזכאי, ולגבי בן-זוג של זכאי כאמור משיותר מיתום אחד סמוך על שולחנו וכל עוד שני יתומים כאמור לפחות זכאים לקיצבה - תשעים אחוזים מקיצבתו של הזכאי.
27. מענק לבן-זוג שנישא (28) (תיקון: תש"ס, תשס"א)
(א) בן-זוג שהוא זכאי לקיצבה ונישא - ישולם לו מענק כסכום הקיצבה שהיה זכאי לה אילולא נישא, כמפורט בסעיף קטן (ד) כפול שלושים ושש, ולגבי בן-זוג שבגלל האמור בסעיפים 26 או 28 משלמים לו קיצבה בשיעור מופחת או שאין משלמים לו קיצבה, תיחשב כקיצבה לענין זה הקיצבה שהיה זכאי לה אילולא הוראות הסעיפים האמורים.
(ב) לענין קביעת המענק המגיע לפי סעיף קטן (א) לבן-זוג שסעיף 23 חל עליו, לא ינוכה כל סכום לפי סעיף 23(א)(2).
(ג) שולם מענק לבן-זוג לפי סעיף 29(א), תנוכה מחצית ממנו מהמחצית הראשונה של המענק המשולם לפי סעיף קטן (ד), והמחצית השניה ממנו תנוכה מהמחצית השניה של המענק המשולם לפי סעיף קטן (ד).
(ד) מחצית המעניק לפי סעיף זה תשולם לבן-זוג עם הגשת בקשתו לכך, אך לא לפני הנישואין, והיא תחושב על בסיס שיעור הקיצבה שהיה זכאי לה לאחרונה לפני הנישואין; המחצית השניה תשולם לו בתום שנתיים לאחר הנישואין, והיא תחושב על בסיס שיעור הקיצבה שהיתה משתלמת לו אותה שעה אילולא נישא.
(ה) פקעו הנישואין השניים במות בן-הזוג של מי שהיה זכאי לקיצבה כאמור בסעיף קטן (א) תוך עשרים שנים מהיום שנתקיימו, או פקעו בכל זמן שהוא בשל הליכים שהחלו בהם תוך עשרים שנים מיום שנתקיימו, תשולם לבן הזוג מיום פקיעת הנישואין אותה קיצבה שהיתה משתלמת לו אותה שעה, אילולא נישא; אולם אם כבר שולם לו מענק או מחציתו לפי סעיף זה, יופחת מן הקיצבה סכום השווה לסכום המענק שקיבל, ובלבד שלא יופחת בשום חודש סכום העולה על שליש ממנה.
(ו) פקעה זכותו של בן-הזוג לקיצבה לפני שסך כל ההפחתות לפי סעיף קטן (ה) הגיע כדי שיעור המענק שקיבל, תהיה היתרה חוב של בן-הזוג או של עזבונו לאוצר המדינה.
28. קיצבה לבן-זוג בהתחשב עם גילו (32)
על אף האמור בסעיפים אחרים בחוק זה -
(1) בן-זוג שאין עמו יתום, וסעיפים 23 או 32(ה) אינם חלים עליו והוא עומד ברשות עצמו - לא תשולם לו קיצבת שאיר כל עוד לא הגיע לגיל ארבעים וחמש;
(2) בן-זוג שאין עמו יתום, וסעיפים 23 או 32(ה) חלים עליו והוא עומד ברשות עצמו - לא תשולם לו קיצבת שאיר כל עוד לא הגיע לגיל שלושים וחמש;
(3) ילדם של הנפטר ובן-זוגו, שנולד אחרי פטירת אביו, רואים אותו, לענין זכויות בן-הזוג לפי סעיף זה, כאילו היה בחיים בשעת הפטירה.
29. מענק לבן זוג במקום קיצבה (33)
(א) בן-זוג שאינו מקבל קיצבת שאיר בגלל האמור בסעיף 28 או בפסקה (1) לסעיף 25(א) לגבי תקופת הנישואין - ישולם לו מענק שסכומו כסכום הקיצבה שהיה זכאי לה, אילולא האמור בסעיפים אלה, כפול שנים עשר, ובן-הזוג כאמור שסעיפים 23 או 32(ה) חלים עליו, ישולם לו מענק שסכומו כסכום קיצבה זו כפול שלושים; אולם לבן-זוג שאינו מקבל קיצבת שאיר בגלל האמור בסעיף 28, יהיה המענק -
(1) אם הגיע במות הנפטר לגיל ארבעים ושלוש - מכפלת מחצית הקיצבה האמורה במספר החדשים שנותרו עד שיגיע לגיל ארבעים וחמש;
(2) אם הגיע במות הנפטר לגיל שלושים ושתים וחצי וסעיפים 23 או 32(ה) חלים עליו - מכפלת הקיצבה האמורה במספר החדשים שנותרו עד שיגיע לגיל שלושים וחמש.
(ב) לענין קביעת המענק המגיע לפי סעיף קטן (א) לבן-זוג שסעיף 23 חל עליו, לא ינוכה כל סכום לפי סעיף 23(א)(2).
30. דין אשה הזכאית למזונות (33א)
(א) חייל שנתגרש מאשתו ואגב כך נתחייב בתשלום מזונותיה לפי פסק דין או לפי הסכם בכתב, רואים את האשה, בענין הזכויות הקשורות במותו לפי חוק זה, כאילו לא נתגרשה ממנו, ובלבד שאם תגיע לה קיצבה, לא תעלה על סכום המזונות שהאדם היה חייב בהם ערב פטירתו.
(ב) חל שינוי ניכר במשכורת הקובעת מאז נקבעה זכות הגרושה לקיצבה, רשאי הממונה לשנות את קיצבתה לטובתה לפי חישובים ונימוקים שבית משפט היה רשאי לעשות זאת לגבי מזונותיה, אילולא פטירתו של החייב.
(ג) חייל שאשתו עזבה אותו מרצונה, דינה לענין חוק זה כדין גרושה, בין שהניח ובין שלא הניח אחריו אשה אחרת, ובלבד שנתמלאו אחד מאלה:
(1) האשה עזבה את החייל לא יאוחר משנה לפני מותו ולא חזרה אליו לפני מותו ולא הגישה תוך שנה לאחר שעזבה אותו תביעה למזונות לבית משפט או לבית דין מוסמך;
(2) תביעת האשה למזונות הסתיימה בפסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך, או שהחייל והאשה ערכו הסכם בכתב בדבר המזונות.
סימן ד’: גימלאות והכנסות ממקורות שונים
31. הגבלת גימלאות-כפל (29) (תיקון: תשנ"א)
(א) בסעיף זה -
"גימלאות כפל" - שתי קיצבאות או יותר לפי חוק זה, או קיצבה אחת או יותר לפיו בצירוף אחת או יותר מגימלאות אלה:
(1) (בוטל)
(2) קיצבה או תשלום דומה המשתלמים מאוצר המדינה לפי חוק אחר או לפי הסכם או הסדר, למעט גימלה לפי חוקי השיקום כמשמעותם
בסעיף 32;
(3) קיצבה או תשלום דומה המשתלמים לפי חוק אחר או הסכם או הסדר מקופה ציבורית שנקבעה לענין סעיף 33, או מקרן פנסיה או מקרן תגמולים שהקופה הציבורית קשורה בהן לצורך קיצבה או תשלום כאמור.
(ב) היה אדם זכאי לגימלאות כפל וסך כולן, לרבות אותו חלק מהן שהיוון, עלה על שבעים אחוזים מהמשכורת הקובעת, ואם כלולה בחשבון תקופת שירותו תקופת שירות חובה - על הקיצבה הנקבעת לפי סעיף 17, תופחת הקיצבה לפי חוק זה או אחת משתי הקיצבאות או יותר לפיו, לפי הענין, בסכום שבו עודף סך כל גימלאות הכפל של שבעים אחוזים מהמשכורת הקובעת או על הקיצבה הנקבעת לפי סעיף 17, לפי הענין; הוראה זו לא תחול על קיצבת יתום ועל קיצבה המגיעה מכוח שירות בממשלת ארץ- ישראל שלא לפי חוק שירות המדינה (גימלאות) (נוסח משולב), התש"ל - 1970.
(ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי בן-זוג הזכאי לגימלאות כפל, כאשר האחת היא קיצבת שאיר עקב פטירת בן-זוגו והשניה היא קיצבת פרישה.
(ד) (1) על אף האמור בכל חוק אחר, אם היה הזכאי לקיצבה לפי חוק זה זכאי לקיצבה מופחתת לפי חוק אחר בשל קיצבה לפי חוק זה (בסעיף זה - הקיצבה לפי החוק האחר) תהיה ההפחתה של כל קיצבה בשיעור שיחסו לסכום הכולל שיש להפחית, אילו היתה ההפחתה נעשית על פי הוראות סעיף קטן (ב), הוא כיחס כל קיצבה וקיצבה אל הסכום הכולל של הקיצבאות לפני ההפחתה.
(2) היתה הקיצבה לפי החוק האחר קיצבה לפי חוק שירות המדינה (גימלאות) (נוסח משולב), התש"ל - 1970, ומשתלמת מאוצר המדינה, יחולו הוראות מיוחדות אלה:
(א) לא ינהגו לפי פסקה (1) ולפי סעיף 32 של אותו חוק;
(ב) הקיצבה לפי אותו חוק לא תעלה על הסכום שבו עודף הסכום הכולל שהיה משתלם לזכאי לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לולא הוראות פסקה זו, על קיצבה לפי חוק זה.
(ה) המשכורת הקובעת, לענין סעיף זה, תהא המשכורת הקובעת שלפיה מחושבת כל קיצבה לפי חוק זה או המשכורת שלפיה מחושבות הגימלאות האחרות, לפי המשכורת הגבוהה יותר; לא היו הגימלאות האחרות מחושבות על בסיס משכורת, תיקבע המשכורת לענין זה בהתאם לעקרונות שלפיהם מחושבת המשכורת הקובעת.
32. גימלה לפי חוק זה ולפי חוקי השיקום (30)
(א) בסעיף זה -
"חוקי השיקום" - חוק הנכים, חוק משפחות החיילים, חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד - 1954, חוק התגמולים לנפגעי פעולת איבה, התש"ל1970-, וכל חוק אחר ששר הבטחון יכריז עליו כעל חוק שיקום לענין סעיף זה;
"גימלה לפי חוקי השיקום" - תגמולים, הענקה, מענק, וכל תשלום חוזר או חד-פעמי אחר המגיעים לפי חוקי השיקום.
(ב) הזכאי עקב מאורע אחד לגימלה לפי חוק זה ולגימלה לפי חוקי השיקום, הברירה בידו לבחור באחת מהן.
(ג) בחר בגימלה לפי חוק זה, יהיה זכאי לקבל גם עשרים וחמישה אחוזים מהגימלה לפי חוקי השיקום ואת כל שאר הזכויות המגיעות לפיהם, אולם מי שבחר בקיצבה לפי סעיף 14(ד)(2) או זכאי לקיצבה לפי סעיף 23, יהיה רשאי לקבל את מלוא התגמולים נוסף לקיצבה לפי סעיפים אלה ואין רואים קיצבה זו כהכנסה לענין חוקי השיקום.
(ד) הזכאי שלא עקב מאורע אחד לגימלה לפי חוק זה ולגימלה לפי חוקי השיקום, זכאי לקבל את שתי הגימלאות גם יחד.
(ה) בן-זוג ויתומים של זכאי לקיצבת פרישה שנפטר, והם זכאים מחמת פטירתו לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים או שהמירו את זכותם לתגמולים לפי סעיף 30 לחוק האמור, יהיו זכאים, על אף האמור בהוראות האחרות של סעיף זה, למחצית קיצבתם לפי סעיף 24, אם אותו זכאי, אילולא נפטר, היה זכאי לקיצבה לפי סעיף 14(ד)(2), ולרבע מהקיצבה האמורה - בכל מקרה אחר; בנוסף לקיצבה יהיו זכאים למלוא התגמולים זולת אם הומרו לפי סעיף 30 לחוק האמור, ואין רואים את הקיצבה כהכנסה לענין חוקי השיקום.
33. קיצבה ומשכורת מקופת הציבור (31) (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ב)
(א) בסעיף זה -
"הכנסה מקופת הציבור" - משכורת מאוצר המדינה או מקופה אחרת שקבעה הממשלה כקופה ציבורית לענין סעיף זה;
"קיצבה רגילה" - קיצבה שהיתה מגיעה אלמלא הוראות סעיף זה;
"הכנסה כוללת" - הכנסה מקופת הציבור בצירוף הקיצבה הרגילה.
(ב) זכאי לקיצבה, להוציא בן זוג, הזכאי לקיצבת שאיר, המקבל גם הכנסה מקופת הציבור, יחולו עליו הוראות אלה:
(1) זכאי לקיצבת פרישה שהכנסתו מקופת הציבור פחותה מהמשכורת הקובעת, והוא חייל שחזר לשירות קבע או עובד בשירות צבא-הגנה לישראל, תשולם לו קיצבה כהפרש שבין הכנסה זו לבין המשכורת הקובעת, ובלבד שלא תעלה על הקיצבה הרגילה; עלתה ההכנסה על המשכורת הקובעת, לא תשולם לו כל קיצבה;
(2) על אף האמור בפסקה (1) -
(א) זכאי לקיצבת פרישה שהוא עובד בשירות צבא-הגנה לישראל והגיע לגיל חמישים וחמש, תשולם לו קיצבה לפי פסקה (3);
(ב) זכאי לקיצבת פרישה שהוא עובד בשירות צבא-הגנה לישראל ולא
הגיע לגיל חמישים וחמש, לא תפחת קיצבתו משליש הקיצבה שהיה
זכאי לה לולא הוראות פסקה (1), ובלבד שעברה תקופת המתנה המתחילה עם יום יציאתו לקיצבה, והיא שנתיים אם יצא
לקיצבה בטרם הגיע לגיל חמישים, ושנה אחת בכל מקרה אחר;
(3) זכאי לקיצבת פרישה שאינו נמנה עם המפורטים בפסקה (1) והכנסתו הכוללת עולה על המשכורת הקובעת - תשולם לו קיצבה בשיעור שני שלישים מהקיצבה הרגילה או בשיעור הקיצבה הרגילה בניכוי שליש מהסכום שבו עודפת ההכנסה הכוללת על המשכורת הקובעת, לפי הסכום הגובה יותר; לא עלתה ההכנסה הכוללת על המשכורת הקובעת, לא תפחת קיצבתו מכוח סעיף זה.
(ג) זכאי לקיצבת פרישה שהיוון חלק מקיצבתו, ייעשה החישוב לענין סעיף קטן (ב) כאילו הוא מקבל קיצבה מלאה, ורק לאחר שתופחת הקיצבה עקב קבלת הכנסה מקופת הציבור ינוכה ממנה חלק הקיצבה שהיוון.
(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על זכאי לקיצבת פרישה שהגיע לגיל 55
34. גימלה ומענק שחרור (33ב) (תיקון: תשמ"ט)
(א) חייל או שאירו הזכאים בגלל פרישת החייל לגימלה לפי חוק זה, לא יהיו זכאים בגלל אותה עילה למענק שחרור, אלא בנסיבות ובתנאים המפורטים בסעיף זה.
(ב) מי שאינו זכאי לקיצבה לפי חוק זה, בגלל בחירתו לפי סעיף 32, ומגיע לו מענק שחרור, לא תבוא בחשבון שיעורו של המענק כל תקופת שירות שלאחר חמש שנות שירותו הראשונות.
(ג) הוראת סעיף קטן (א) תחול אף אם ויתר הזכאי על גימלתו, או אף אם הגימלה אינה משתלמת לו עקב ההוראות שבסעיפים 10, 19, 28, 33, 54(ב), 57, 60, 61, 64(ב), 64(ג) ו- 67.
(ד) חייל שנתקיימו בו שניים אלה:
(1) תקופת שירותו בפועל היתה 35 שנים לפחות;
(2) הוא זכאי לקיצבת פרישה בשיעור המרבי או שהיה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו, יהיו הוא או שאיריו, לפי הענין, זכאים למענק שחרור, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על תקופת השירות המזכה אותו בקיצבה בשיעור המרבי, או שהיתה מזכה אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות בפועל, הכל לפי הארוכה שביניהן.
(ה) חייל שנתקיימו בו ארבעה אלה:
(1) הוא פרש מהשירות לאחר שהגיע לגיל 55;
(2) הוא זכאי לגימלאות כפל לפי סעיף 31(א)(2) או (3), או לקיצבת פרישה בנסיבות שחלים עליהן סעיפים 37 או 38, או היה זכאי להן לולא נסתיים שירותו בפטירתו;
(3) תקופת שירותו בפועל, בין שחוק זה חל עליו ובין שחוק זה אינו חל עליו, אך תקופת השירות מובאת בחשבון על פי סעיף 37, ותקופת עבודתו אצל מעביד אחר שחל עליו סעיף 38, וכן תקופת עבודתו שעליה איננו זכאי לקיצבה לפי חוק זה אלא לקיצבה או לתשלום כיוצא בה כאמור בסעיף 31(א)(2) או (3), מצטרפות ביחד לתקופה של 35 שנים לפחות;
(4) הוא זכאי לקיצבה בשיעור המרבי בשל הקבוע בסעיפים 37 או 38, או על פיהם, או בשל האמור בסעיף 31(ב), או שהיה זכאי לה לולא נסתיים שירותו בפטירתו.
יהיו הוא או שאיריו, לפי הענין, זכאים למענק שחרור, אף אם פרש מהשירות מרצון, בשל תקופת השירות העודפת על התקופות המזכות אותו בקיצבה בשיעור המרבי או שהיו מזכות אותו כך לולא נסתיים שירותו בפטירתו, או על 35 שנים של שירות ועבודה כאמור בפסקה (3), הכל לפי הארוכה שביניהן (להלן - תקופת השירות העודפת).
(ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה), אם על פי הסכם או הוראה בחוק, מופחת שיעור הקיצבה המשתלם מטעם מעביד קודם בחלק משיעור הקיצבה שהיתה מגיעה לחייל בשל תקופת השירות העודפת אילולא ההגבלה בדבר השיעור המרבי, לא ישולם מענק שחרור בעד אותו חלק של התקופה העודפת שלגביו הופחתה הקיצבה כאמור.
(ז) בסעיף זה -
"שיעור מרבי" - השיעור המרבי של קיצבת הפרישה שהיה משתלם לחייל שפרש ושאין עוד להגדילו על ידי דחיית הפרישה למועד אחר;
"תקופת שירות בפועל" - לרבות -
(1) תקופת עבודה במוסד מוכר שצורפה לתקופת שירות לפי סעיף 36 לחוק זה או לפי סעיף 83 לחוק שירות המדינה (גימלאות) (נוסח משולב), התש"ל - 1970;
(2) תקופת העדר משירות המובאת בחשבון מכח האמור בסעיף 9 לחוק זה או סעיף 11(4) לחוק שירות המדינה (גימלאות) (נוסח משולב), התש"ל - 1970, ולמעט שירות סדיר לפי חוק שירות בטחון (נוסח משולב), התשמ"ו - 1986.
35. מענק במקום גימלה (33ג) (תיקון: תשמ"ט)
(א) חייל שנפטר לאחר שלוש שנות שירות קבע, רשאים שאיריו, אם שוכנע הממונה כי הבחירה היא לטובתם, לבחור, במקום בכל הגימלאות האחרות המגיעות להם לפי חוק זה, בסכום הגבוה מבין אלה:
(1) מענק לפי סעיף 24 כאילו שירת החייל פחות משלוש שנים;
(2) מענק שחרור בשל כל תקופת שירותו של החייל.
(ב) האמור בסעיף קטן (א)(2) לא יחול על שאיר שבחר בגימלה לפי חוקי השיקום, בהתאם לאמור בסעיף 32(ב).
סימן ה’: תקופות עבודה במקומות אחרים
36. דין עבודה במוסד מוכר (52)
(א) אדם שפרש ממוסד מוכר ועבר לשירות קבע, תיחשב עבודתו באותו מוסד כשירות לענין חוק זה, ותקופת עבודתו במוסד תצורף, כולה או מקצתה, לתקופת שירותו בשירות קבע, הכל לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.
(ב) בסעיף זה, "מוסד מוכר" - מוסד או ארגון או חלק מגוף כזה, שהממשלה אישרה כמוסד מוכר לענין סעיף זה, באשר תפקידיו, כולם או מקצתם, הפכו לשירות משירותי המדינה.
37. העברה מסוג שירות למשנהו (52א)
מי שהיה בשירות מטעם המדינה בתפקיד שחוק זה לא חל עליו ועבר לשירות קבע - ייחשב שירותו הקודם כשירות לענין חוק זה ותקופת שירותו הקודם תצורף, כולה או מקצתה, לתקופת שירות הקבע, בהתחשב עם כל תשלום או זכות שרכש לרגל פרישתו משירותו הקודם, הכל לפי כללים ותנאים שנקבעו בתקנות.
38. הסכם עם מעביד (תיקון: תשנ"א)
(א) שר הבטחון רשאי להתקשר עם מעביד בהסכם כללי או מיוחד לאדם ששמו נקוב בהסכם, שלפיו תקופת עבודתו, כולה או מקצתה, של העובד משירות הקבע לעבודה אצל המעביד או להיפך, תבוא בחשבון לענין זכויות לגימלאות, כולן או מקצתן, מן המדינה לפי חוק זה או מן המעביד שלא לפי חוק זה, וכן מקצתן מזו ומקצתן מזה, הכל לפי תנאים שיראו לקבוע בהסכם, לרבות תשלום ותחולה למפרע.
(ב) לענין סעיף קטן (א), דין הסכם כאמור עם קרן פנסיה או קרן תגמולים, שעובדי המעביד קשורים בה או המשרתת את עובדי המעביד - כדין הסכם עם המעביד.
(ג) בסעיף זה, "תקופת עבודה" - תקופת שירות בשירות הקבע או תקופת עבודה אצל המעביד.
39. זכויות לפי הסכם (תיקון: תשנ"א)
(א) הסכם לפי סעיף 38 דינו, לענין הזכויות של האדם שההסכם חל עליו ושל שאיריו, כדין הסכם שאף הם צד בו, ודין גימלאות המגיעות לאדם לפי ההסכם מאוצר המדינה - כדין גימלאות לפי חוק זה.
(ב) מי שפרש משירות הקבע ועבר לעבוד אצל מעביד ואותה פרישה מהווה עילה לתשלום גימלה לפי חוק זה על השירות שממנו פרש, יהא זכאי לגימלה זו בלבד; אולם -
(1) אם העובד הודיע לממונה בכתב, תוך התקופה שנקבעה בהסכם הכללי, כי הוא בוחר בזכויותיו לפי אותו הסכם, יהא זכאי רק לזכויות אלה;
(2) הביא הממונה את ההסכם לידיעת העובד בדרך שנקבעה בתקנות, יהיה העובד זכאי לזכויותיו לפי ההסכם בלבד, זולת אם הודיע לממונה תוך הזמן ובדרך שנקבעו בתקנות, כי הוא בוחר בזכויותיו לפי חוק זה ולא לפי ההסכם.
40. תנאי הסכם מיוחד (תיקון: תשנ"א)
לא יתקשר שר הבטחון בהסכם מיוחד לפי סעיף 38 אלא בהסכמת האדם שההסכם חל עליו; השר יקבע בתקנות את התנאים שבהם מותר להתקשר בהסכמים כאמור, ובלבד שלא יתנו על הסכמת האדם.
41. אצילת סמכויות (52ה)
שר הבטחון רשאי לאצול מסמכויותיו להתקשר בהסכם מיוחד לפי סעיף 38.
42. הסכם בדבר רציפות זכויות (תיקון: תשנ"א)
(א) עבר אדם מעבודה אצל מעביד לשירות הקבע ולא חל על העברתו זו הסכם לפי סעיף 38, יהא מותר, לענין זכויותיו וזכויות שאיריו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, להביא בחשבון את תקופת עבודתו של אותו אדם במקום עבודתו הקודם, כולה או מקצתה, הכל לפי תנאים וכללים שנקבעו בתקנות, לרבות תשלום ותחולה למפרע.
(ב) עבר אדם משירות הקבע לעבודה אצל מעביד ולא חל על העברתו הסכם לפי סעיף 38, רשאי שר הבטחון להתקשר איתו בהסכם שלפיו ישולמו לו או לשאיריו גימלאות, בעד תקופת שירותו בשירות הקבע כולה או מקצתה, הכל לפי תנאים וכללים שנקבעו בתקנות, לרבות תשלומי העובד לאוצר המדינה ותחולה למפרע.
42א. מניעת גימלאות כפל (תיקון: תשנ"א)
על אף האמור בסעיפים 37 עד 42 לא יהא אדם זכאי לגימלה בקשר לתקופה אחת, גם לפי חוק זה וגם מן המעביד האחר או מן המדינה שלא לפי חוק זה, והברירה בידו.
פרק ג’: סדרי תביעה והחלטה
43. ממונים על תשלום גימלאות (6)
שר הבטחון ימנה אדם אחד או יותר לממונים על תשלום גימלאות; הודעה על מינוי ממונה ועל מענו תפורסם ברשומות.
44. ועדות ערעור (7)
(א) שר המשפטים ימנה ועדות ערעור לצורך חוק זה.
(ב) ועדת ערעור תהיה של שלושה, שאחד מהם לפחות יהיה חייל.
(ג) הודעה על מינוי ועדת ערעור ועל מענה תפורסם ברשומות.
45. סמכויות עזר (8)
לממונה ולועדת ערעור יהיו כל הסמכויות שאפשר להעניקן לועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 וסעיף 27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968.
46. סדרי דין ודיני ראיות (9)
הממונה וועדת ערעור לא יהיו קשורים בסדרי הדין ובדיני הראיות, אלא יפעלו בדרך שיראוה כמועילה ביותר לבירור השאלות העומדות להחלטתם.
47. תביעות (35)
(א) התובע גימלה יגיש תביעה לממונה.
(ב) הממונה יחליט על סמך התביעה אם תינתן הגימלה ובאיזו מידה תינתן, ישלח את החלטתו בדואר רשום לתובע, ויציין את נימוקיה ואת זכותו של התובע לפי סעיף 48.
48. ערעור (36)
(א) תובע הרואה עצמו נפגע מהחלטה של הממונה, רשאי לערער עליה לפני ועדת ערעור (להלן - הועדה) תוך ששים ימים מיום שבו הגיעה אליו החלטת הממונה, אולם רשאית הועדה להאריך לו את תקופת הערעור הארכה שלא תעלה על ששים ימים.
(ב) הערעור יוגש לועדה בכתב בשני עותקים; הועדה תשלח עותק אחד לממונה.
(ג) הועדה רשאית לאשר את החלטת הממונה או לשנותה, או להחליט החלטה אחרת במקומה.
(ד) תובע שהגיש ערעור לועדה רשאי להתייצב לפניה, הוא או בא כוחו, כדי לטעון את טענותיו.
(ה) הועדה תיתן נימוקים להחלטתה.
(ו) יושב ראש הועדה ישלח בדואר רשום העתק החלטת הועדה לתובע ולממונה.
(ז) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הגשת הערעור ובדבר סדרי הדין בו, במידה שלא נקבעו בחוק זה.
49. ערעור לבית המשפט (37)
(א) התובע או הממונה רשאי, תוך שלושים ימים מיום שהגיעה אליו החלטת ועדת הערעור, לערער עליה בשאלה משפטית לבית המשפט המחוזי.
(ב) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת הועדה או להחזירה לועדה, או להחליט החלטה אחרת במקומה על סמך העובדות שקבעה הועדה.
(ג) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הגשת ערעור וסדרי הדין בערעור לפי סעיף זה.
(ד) פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור לפי חוק זה הוא סופי ואינו ניתן לערעור.
50. החלטות חדשות (38)
הממונה רשאי להחליט החלטה חדשה בכל ענין אף אם כבר ניתנה בה החלטה סופית לפי סעיף 48 או 49, אם נוכח כי ההחלטה הושגה על ידי עבירה פלילית או אם נתגלה על סמך ראיות חדשות שלא היו לפני נותן ההחלטה הקודמת, כי אותה החלטה בטעות יסודה; לענין ערעור יהיה דין החלטה כדין כל החלטה אחרת, אולם ההחלטה החדשה לא תבוצע אלא כתום התקופה להגשת ערעור עליה לפי סעיף 48, ואם הוגש ערעור - עד שועדת הערעור תורה לבצעה, בין בהחלטה הסופית ובין בהחלטת ביניים.
51. דין החלטת הרמטכ"ל (54)
לענין סעיפים 47, 48, 49 ו50-, יהי דין החלטה לפי חוק זה, של הרמטכ"ל או של מי שהוא הסמיך, כדין החלטת הממונה, וכל האמור בסעיפים אלה לגבי הממונה ייקרא לענין זה כאילו מדובר ברמטכ"ל או במי שהוא הסמיך.
52. בדיקות רפואיות של נכים (51א)
(א) אדם שדרגת נכותו קובעת את שיעור קיצבתו, רשאי הממונה להורות לו שייבדק בדיקה נוספת בידי ועדה רפואית לשם קביעת דרגת נכותו מחדש, אם עברו לפחות ששה חדשים מהיום שדרגת נכותו נקבעה לאחרונה.
(ב) אדם כאמור רשאי לדרוש שייבדק בידי הועדה הרפואית לשם קביעת דרגת נכותו מחדש אם עברו לפחות ששה חדשים מהיום שנקבעה דרגת נכותו לאחרונה.
פרק ד’: סדרי תשלום
53. גימלאות מאוצר המדינה (39)
הגימלאות ישולמו מאוצר המדינה.
54. מאימתי משלמים קיצבה (40) (תיקון: תשנ"ז)
(א) קצבה תשולם ביום הראשון של כל חודש החל בחודש השני שאחרי החודש שבו נולדה העילה לקצבה; נולדה העילה לקצבה לפני יום כ"ב בטבת התשנ"ז (1 בינואר 1997), תשולם הקצבה החל בחודש הראשון שאחרי החודש שבו נולדה העילה.
(ב) חייל שיצא לקיצבה לפי סעיף 12(1) לפני שהגיע לגיל חמישים והרמטכ"ל לא הסכים בכתב לפרישתו, תשולם לו קיצבת פרישה על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו יגיע לגיל חמישים, אולם אם קבעה הועדה הרפואית, כי אין הפורש מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות - תשולם הקיצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקיצבה, ואם אי-כשרו להשתכר כאמור התחיל לאחר מכן - מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי-כשרו.
55. תשלום בעד תקופה שלפני הגשת הבקשה (41)
לא תשולם קיצבה בעד תקופה העולה על ארבעה חדשים שלפני הגשת הבקשה לקיצבה, אולם הממונה רשאי להאריכה לתקופה שאינה עולה על שנתיים אם האיחור בהגשת הבקשה חל מסיבות שלדעת הממונה מצדיקות הארכה זו.
56. תשלום גימלה שלא לידי הזכאי (42)
(א) גימלה תשולם לאדם שלו היא מגיעה, אולם גימלה המגיעה לאדם שמונה לו אפוטרופוס - תשולם לאפוטרופוס.
(ב) נוכח הממונה כי מתן גימלה לידיו של הזכאי אינו לטובתו או לטובת בני משפחתו שהוא חייב במזונותיהם, או כי מתן הגימלה לאפוטרופוס אינו לטובת הזכאי, רשאי הממונה, לאחר הודעה מוקדמת של חמישה עשר ימים לפחות, ליטול לידיו את הגימלה, כולה או מקצתה, ולהשתמש בה לטובת הזכאי או בני משפחתו, או להורות שאדם שהוא הסמיך לכך יעשה זאת.
(ג) החלטה לפי סעיף קטן (ב), אם לא בוטלה בערעור לפי סעיפים 48 ו- 49, יפקע תוקפה -
(1) משנתמנה אפוטרופוס לזכאי - אם לא היה לו אפוטרופוס בשעת מתן ההחלטה;
(2) משאושר בידי בית משפט מוסמך האפוטרופוס הקודם או משנתמנה אחר במקומו - אם היה לזכאי אפוטרופוס.
57. התיישנות זכות התביעה (43)
הזכות להגיש בקשה לגימלה המגיעה לשאיר תתיישן בתום שנתיים מיום שנולדה עילתה; הממונה רשאי להאריך תקופה זו, אם האיחור בהגשת הבקשה חל מסיבות שלמבקש לא היתה שליטה עליהן.
58. איסור צבירת תשלום (44)
זכאי שלא גבה כספי גימלה תוך שנתיים מיום שהועמדו לרשותו - רשאי הממונה להחליט שפקעה זכותו לקבלם.
59. מעשה מרמה (45)
הוכח כי אדם ניסה להשיג גימלה במרמה, תופחת בעשרים וחמישה אחוזים הגימלה שהוא זכאי לה.
60. שאיר שגרם למות המזכה (45א)
שאיר שגרם במתכוון ושלא כדין למותו של חייל או של זכאי לקיצבה או שהיה שותף לעבירה כזאת - לא תשולם גימלה שהוא זכאי לה בגלל מותו של אדם זה.
61. קיצבה לאדם במאסר (46)
נמצא אדם במאסר לפי פסק דין של בית משפט מוסמך שדן אותו למאסר של שלושה חדשים או יותר - לא תשולם לו כל קיצבה בעד הזמן שהוא במאסר.
62. העברת זכות לגימלה (47)
זכות לגימלה אינה ניתנת להעברה, לערבות, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגימלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
63. זקיפת חובות על חשבון גימלה (48)
אוצר המדינה אינו רשאי לזקוף על חשבון גימלאות כספים המגיעים מן הזכאי אלא תביעות לסכומים אלה:
(1) מפרעות שקיבל הזכאי מאוצר המדינה על חשבון גימלאות;
(2) מילוות שקיבל הזכאי מאוצר המדינה או שאוצר המדינה ערב להן;
(3) סכומים ששולמו מאוצר המדינה בטעות ולמעלה מן המגיע על חשבון משכורת או גימלאות או מענק שחרור;
(4) סכומים שהזכאי קיבל מצד שלישי על חשבון פיצויים כאמור בסעיף 64.
64. תביעות נגד צד שלישי (49)
(א) היה המקרה שחייב את אוצר המדינה לתשלום גימלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין (נוסח חדש), או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975, רשאי אוצר המדינה לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על גימלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה, עד לגובה הפיצויים שחייב בהם הצד השלישי.
(ב) הזכאי לגימלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות אוצר המדינה לפי סעיף זה או למנוע בעד מימושה; זכאי לגימלה שעבר על איסור לפי סעיף זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי הממונה לשלול ממנו את הזכות לגימלה, כולה או מקצתה.
(ג) (1) היה אוצר המדינה חייב בפיצויים האמורים, הברירה בידי הזכאי לבחור בגימלה או בפיצויים;
(2) הגיש הזכאי תובענה נגד המדינה לפי פקודת הנזיקין (נוסח חדש) או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה1975-, תהיה הברירה כאמור בפסקה (1) בידי הזכאי עד לאחר מתן פסק הדין שאין עליו ערעור, ובפסק דין שיש עליו ערעור ולא הוגש - עד לאחר תום תקופת הערעור; בחר הזכאי בפיצויים, ינוכו מהם סכומי הגימלה ששולמו לו לפני בחירתו.
(ד) לענין סעיף 86 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), רואים גימלה כזכות הנובעת מחוזה.
65. תשלום גימלה לפרנסת בני משפחה (50)
(א) על אף האמור בסעיפים הקודמים, כל אימת שנשללה מאדם זכות לגימלה או הופסק לו תשלומה בהחלטת הרמטכ"ל או הממונה, רשאים הרמטכ"ל או הממונה, לפי הענין, להורות שתשולם, כולה או מקצתה, למי שאותו אדם חייב בפרנסתם.
(ב) נפטר אדם כאמור, רשאי הרמטכ"ל או הממונה, לפי הענין, להורות שתשולם לשאיריו הקיצבה, כולה או מקצתה, שהיו זכאים לה אילולא נשללה הזכות לגימלה או הופסק תשלומה כאמור, ובלבד שהשאירים הגישו לממונה תביעה לכך תוך שנתיים מיום פטירתו של אותו אדם.
66. הוראה לצורך קביעת זכות לגימלה של בני משפחה (51)
מקום שאין משלמים קיצבה לשאיר בתוקף ההוראות שבסעיפים 27, 28, 31, 32, 33, 35, 55, 57, 58, 60, 61, 64(ב) או 64(ג) - ולא מטעם אחר, רואים אותו שאיר, לענין קביעת זכותם לגימלה של בני משפחה אחרים ושיעורה, כאילו היה זכאי לקיצבה.
67. דין נכה הנוהג שלא כראוי (49א) (תיקון: תשנ"א)
(א) (בוטל)
(ב) הממונה רשאי להפחית, להתלות או לשלול קיצבה ששיעורה נקבע לפי דרגת נכותו של הזכאי לה, אם אותו זכאי -
(1) גרם לנכותו על ידי התנהגות רעה חמורה מצדו;
(2) הפר ללא סיבה מספקת הוראה של הועדה הרפואית או של רופא שהיא הסמיכה לכך ושהיתה מכוונת להחיש את החלמתו או להפחית את דרגת נכותו;
(3) נהג בדרך שמן המפורסמות היא שעלולה להעלות את דרגת נכותו או למנוע בעד החלמתו;
(4) נמנע ללא סיבה מספקת מהתייצב לבדיקות של הועדה הרפואית שהוא חייב בהן לפי חוק זה.
(ג) הוראות סעיף זה אינן גורעות מאחריותו הפלילית של הזכאי לקיצבה.
פרק ה’: הוראות שונות
68. עבירות (55)
(א) אדם שמסר במזיד לאדם המחליט בענין זכויותיו לפי חוק זה ידיעה כוזבת באותו ענין, דינו - מאסר ששה חדשים.
(ב) אדם אשר במרמה או ביודעין, על ידי העלמת פרטים שיש להם חשיבות לענין, גרם למתן גימלה או להגדלתה, בין שהגיעה לידו ובין שהגיעה לידי אחר, דינו - מאסר שנתיים.
(ג) הוראות סעיף זה אינן גורעות מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חיקוק אחר.
69. ביצוע ותקנות (56)
שר הבטחון ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו ובכלל זה:
(1) שיטת ההיוון של קיצבאות כשזה דרוש לצורך סעיף 64;
(2) התנאים והשיטה שבהם יהיה מותר היוונה של כל קיצבה לרבות היוון קיצבה שאינה משתלמת עדיין למי שזכאי לה מכוח סעיף 54(ב), ובלבד שלא יותר היוון של למעלה מעשרים וחמישה אחוזים ממנה ושהיוון של קיצבת פרישה לא יביא בחישוב קיצבת שאיריו של הזכאי לפי סעיף 25 לידי הפחתת קיצבת השאירים;
(3) הכללים והמבחנים לקביעת דרגת נכות בידי הועדה הרפואית;
(4) דינים וחשבונות, הצהרות ותעודות שמבקש גימלה או מקבלה חייב להגיש לשם מניעת תשלומי יתר ותשלומי כפל;
(5) סדרי הגשת בקשות לגימלאות;
(6) מועדים לעשיית כל פעולה לפי חוק זה, לרבות הגשת בקשות על פיו, במידה שלא נקבעו בחוק זה.
70. תחולה (תיקון: תשנ"ט)
הוראות סעיף 8 לענין הבאת תקופת שירות החובה בחשבון תקופת השירות של חייל ששירת בשירות קבע לפחות עשר שנים או שהוצא לקצבה מכוח סעיף 13, יחול גם על מי שפרש משירות הקבע לפני יום א’ בניסן התשל"ו (1 באפריל 1976), ואולם לא יינתן מכוח סעיף זה כל תשלום בעד התקופה שקדמה ל- 1 בחודש שלאחר פרסומו של חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס’ 11), התשנ"ט - 1998.