נפגעי פעולות איבה - טרור

דרגו את המאמר

מדי שנה, נפגעים בישראל אזרחים רבים בגין פעולות טרור ואיבה. הסכסוך הישראלי-ערבי, אשר מסרב להסתיים גם לאחר למעלה מ-100 שנות מאבק, נחשב לסכסוך עקוב מדם אשר משאיר אחריו פצועים והרוגים רבים. ביום הזיכרון האחרון, בשנת 2011, התייחדה ישראל עם 2,443 נפגעי פעולות איבה ומדי שנה מספרם הולך וגדל.

נפגעי פעולות איבה זכאים, הם ובני משפחותיהם, לשורה של הטבות ותגמולים אשר אמורים לסייע להם להתמודד עם האובדן והמצוקה הרפואית והנפשית. החוק הרלבנטי לעניין זה הינו חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. התגמולים אשר נקבעים לפי חוק זה יונקים מחוק הנכים (תגמולים ושיקום). פנייתם של נפגעי פעולות האיבה ובני משפחותיהם נעשית למוסד לביטוח לאומי. לאחר ההכרה בפלוני כנפגע פעולת איבה, האחרון יהיה זכאי למענקים חד פעמיים, מענקים שנתיים, תגמולים חודשיים וסיוע בשיקום. זכאות זו נקבעת על פי הקריטריונים המנויים בחוק.

החוק מגדיר פגיעת איבה כפגיעה אשר הייתה קשורה באופן ישיר עם פעולת איבה אשר בוצעה או הייתה אמורה להתבצע ונכשלה. תושב ישראלי אשר רואה את עצמו כנפגע פעולות איבה רשאי לפנות בעניין למוסד לביטוח לאומי. ישראלים רבים נפגעים מפעולות איבה בעת שהותם בחו"ל, וזאת משום שארגוני הטרור שמו לעצמם למטרה גם יהודים וישראלים ברחבי העולם. במידה והנפגע לא היה זכאי לקבל פיצוי מהמדינה בה התרחש האירוע, הוא רשאי לפנות למוסד לביטוח לאומי.

על פי רוב, מיד לאחר התרחשות פעולת האיבה, עובדים סוציאליים מטעם המוסד לביטוח לאומי יוצרים קשר עם הנפגעים ומנחים אותם בנוגע לפעילות שעליהם לבצע בכדי לזכות בהכרה וכתולדה מכך בזכויות השונות. במידה ואדם אשר רואה עצמו כנפגע פעולות איבה לא הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי ככזה, פתוחה בפני האחרון הדרך לערער על ההחלטה לוועדה עליונה ובהמשך לבית הדין לעבודה. יודגש כי אדם אשר נפגע בפעולת איבה, והוא מקבל כבר קצבת אחרת (כגון קצבת שאירים או נכות כללית), יידרש לבחור בקצבה אחת מבין הקצבאות השונות.

נכי פעולות איבה נחשבים לא אחת לקבוצה אשר איננה מודעת לזכויותיה המשפטיות והחוקיות. עורכי דין העוסקים בתחום ממליצים לנכים אלה לפנות לקבלת ייעוץ משפטי וזאת משום שרבים מהם אינם יודעים מה מגיע להם ולא אחת ה"בירוקרטיה המתישה" מביאה להפסקת ההליכים בטרם עת. במסגרת זכויותיהם של נפגעי פעולות איבה ניתן למנות:

1. זכאות לתגמולים חודשיים בהתבסס על שיעור דרגת הנכות.
2. תט"ר - תגמול טיפול רפואי עבור נכי פעולות איבה הנמצאים בחופשת מחלה.
3. תגמול בגין חוסר הכנסה עבור נפגעי פעולות איבה שטרם שוקמו.
4. תגמול נצרך עבור נכי פעולות איבה אשר אינם מסוגלים להמשיך ולעבוד בעקבות הפגיעה.
5. תגמול עזרת הזולת כאשר הנכה זקוק לסיוע מבני משפחתו וצדדים שלישיים.
6. שורה של תגמולים לאלמנות ויתומים של נפגעי פעולות איבה.

חשיבות הפנייה לייעוץ משפטי

פנייה לקבלת ייעוץ משפטי, לאחר פגיעה בפעולות איבה, ולעיתים גם לאחר ההכרה בזכאות, הינה חשובה ויכולה להיות הרת גורל מבחינת הנפגע. לא אחת, המוסד לביטוח לאומי דוחה את התביעה להכרה באדם כנפגע פעולות איבה, אם בגין טענות בדבר העדר קיומו של אירוע חבלני ואם בשל העדר קשר סיבתי בין האירוע לבין הנזק הנטען. כמו כן, גם הכרה בפגיעה כפגיעת פעולות איבה איננה תמיד סוף פסוק. לעיתים, הנפגע סובל מנכות קשה אך המוסד לביטוח לאומי מכיר רק בחלק מן הנכות כקשורה בפגיעת האיבה. במקרים כגון דא, ואחרים, מומלץ לפנות לעורכי דין מטעמכם על מנת שייסעו לכם בהתנהלות המשפטית. לא אחת, עורכי דין העוסקים בתחום יכולים "למקסם" את זכויותיכם ולסייע לכם לקבל את התגמולים והזכויות להם אתם זכאים לפי החוק והפסיקה.

הכרה בנפגע פעולות איבה למרות שאירוע לא הוגדר כ"פיגוע"

אחד הפרמטרים הברורים להכרה באדם כנפגע פעולת איבה הינו ההגדרה של האירוע המדובר כפעולת איבה. עם זאת, לעיתים, גם התמהמהות בהכרה באירוע מסוים כ"פיגוע" לא תמנע מהנפגע הכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון. לדוגמא, במאי 2011, משרד הביטחון הודיע כי בן יוסף לבנת, אשר נהרג בקבר יוסף מירי של שוטרים פלשתינאים, כנפגע פעולות איבה, וזאת למרות שהצבא נמנע מלהכיר באירוע כ"פיגוע". משפחתו של לבנת פנתה למוסד לביטוח לאומי וזה הפנה שאילתא בעניין למשרד הביטחון. היועץ המשפטי במשרד הביטחון אישר את המעמד.

פגיעת קסאם בבית שכן וחרדה עמוקה

ערי וישובי דרום הארץ סובלים מזה שנים ממטחים חוזרים ונשנים של טילי קסאם, גראד, ופצצות מרגמה. פגיעתם של הטילים גורמת לא אחת לנזקים ברכוש ובגוף. לעיתים, גם קרבה למקום נפילת טיל קסאם יכולה להיות עילה להכרה באדם כנפגע פעולות איבה. לדוגמא, בית המשפט המחוזי קיבל ערעור בעניין אשר הוגש על ידי תושב שדרות שטיל קסאם פגע בבית שכנו בעיר.

הנפגע טען כי לאחר האירוע הוא החל לסבול מסיוטים בלילה, מצוקה נפשית, הפרעות בשינה, פחדים, פלאשבקים וכדומה. האחרון פנה למוסד לביטוח לאומי אך זה דחה את תביעתו. בעקבות כך, הוגש על ידו ערעור שהתגלגל עד לפתחו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי מינה מומחה רפואי מטעמו אשר נדרש לעמוד על מצבו הנפשי של המערער ועל הקשר הסיבתי שלו לאירוע נפילת הקסאם. בעקבות חוות דעתו הרפואית של המומחה, אשר צידדה למעשה בטענות הנפגע, בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור.