פיצוי בגין הפרשי עלויות והפסדים שנגרמו מאיחור במסירת דירה

דרגו את המאמר

האם על וועדה מקומית לבנייה לפצות חברת קבלן בשל דרישות שהעלתה הוועדה לאחר זכיית החברה במכרז של אגף הבינוי והשיכון?

חברה קבלנית זכתה במכרז מטעם אגף הבינוי והשיכון, לבניית 1,750 דירות ביישוב אלעד. במסגרת המכרז הוגדר המחיר הסופי אותו רשאית החברה לגבות מכל משתכן. לאחר הזכייה במכרז, הועלו על ידי הוועדה המקומית לבנייה דרישות נוספות, אשר לא פורטו בתנאי המכרז, ובגין דרישות אלו נגרמו נזקים לחברה הקבלנית.

במהלך סיור קבלנים שנעשה לפני הגשת ההצעות למשרד הבינוי השיכון, נאמר על ידי נציג מטעם המשרד כי ציפוי הבתים יהיה מטיח. רק במועד מאוחר יותר, לאחר שהצעת התובעת זכתה במכרז, ולאחר שנכנסה להשקעות מרובות, קיבלה תיק מידע מהוועדה המקומית לבנייה, הנתבעת, כשאחת הדרישות שם הייתה כי 75% ממעטפת הבניינים שתבנה תצופה בציפוי אבן. החברה הקבלנית הגישה אפוא תביעה לפיצוי בגין ההפרש שבין העלות של ציפוי הבניינים בטיח לבין עלות חיפויים באבן, ופיצוי בגין ההפסד שנגרם לה לאור העיכוב שנוצר במסירת הדירות.

חוק התכנון והבנייה מאפשר לוועדה מקומית להתנות היתרי בנייה

בית המשפט פסק כי אמנם התובעת נקלעה למצב שבו משרד השיכון הודיע לה כי ציפוי הבתים יהיה מטיח, ואילו הועדה המקומית לתכנון ולבנייה באלעד הודיעה לה כי חיפוי הבתים צריך להיות מאבן, אך הועדה המקומית פעלה כדין, במסגרת סמכותה על פי חוק.

בית המשפט ציין כי על פי סעיף 145(א) לחוק התכנון והבנייה (1965), לוועדה המקומית ישנה סמכות חוקית כללית להתנות בתנאים את היתרי הבנייה שהיא נותנת, כך שכל דרישותיה היו כדין. באשר לטענת התובעת כי הדרישה של הועדה המקומית נמסרה לה באיחור, הרי שאין קביעה בחוק לגבי המועד למסירת הדרישות מראש. נקבע כי מבחינה זו לא הפרה הועדה המקומית חובה שבחוק.

ראש המועצה המקומית אלעד טען כי הודיע מראש, כבר בעת סיור הקבלנים, על דרישת הועדה המקומית שחיפוי הבתים ייעשה מאבן. כנגד קביעה זו טענו עדי התובעת כי בסיור הקבלנים לא נאמר דבר על ידי נציגי הועדה המקומית. להפך, טענו, נאמר להם מפורשות על ידי נציג משרד השיכון כי ציפוי הבתים יהיה מטיח, ואף הוצא פרוטוקול של הפגישה שבו נכתבו הדברים. ראש המועצה טען בתגובה כי הוא הודיע למנהל מחוז מרכז במשרד השיכון שהאמור בפרוטוקול אינו על דעת הועדה המקומית, ובסתירה לעמדתה. לטענתו, הוא לא סבר שצריך גם להעלות את הדברים על הכתב.

עוד נטען על ידי ראש המועצה כי הועדה המקומית גם נתנה לתובעת תיק מידע, ובו הופיעה הדרישה לחיפוי אבן. תיק המידע נמסר זמן רב בטרם החלה התובעת לבנות בישוב, ולפני קבלת היתרי הבניה. דרישות הוועדה למתן היתר בניה ניתנו בכתב לאחר שלושה חודשים. במסמכים אלו נכתב, בין היתר, כי חומרי הגמר בחזיתות יהיו בהתאם להוראות בתיק המידע.

אין בכוחו של חוזה לחייב צד שלישי

הועדה המקומית לא התקשרה בחוזה עם התובעת, אלא משרד הבינוי והשיכון. הועדה המקומית פעלה בהתאם לסמכותה ולטובת האינטרס הציבורי, ולא הייתה חייבת להימנע מלהעלות את דרישותיה, שנעשו כדין, רק בשל כך שלתובעת ישנו חוזה מסוים עם משרד השיכון. על התובעת היה לברר מראש עם הועדה המקומית את דרישותיה בנוגע להקמת הבתים, לרבות עמדתה בעניין הגימור. התובעת לא עשתה כן, אף שידעה כי הועדה המקומית, כגוף המאשר את הבניה, יכולה להעלות דרישות מטעמה בכל הקשור לבנייה, כעולה מהחוק.

משנקבע כי הועדה המקומית פעלה כדין ובמסגרת סמכויותיה, ממילא לא ניתן לתבוע את הועדה ולדרוש ממנה פיצויים נוספים. כך לא ניתן לדרוש פיצוי בגין עיכוב שנגרם לתובעת בהחתמת חוזי המכר עם הדיירים, בעקבות דרישת הועדה, או פיצוי בגין הכספים ששילמה התובעת כשכר דירה לדיירים עקב איחור במסירת הדירות.

אם התובעת התחייבה כלפי הדיירים למועד מסירת הדירות בטרם היו בידיה דרישות הועדה המקומית למתן היתר הבניה, שכללו גם את הדרישה לציפוי באבן, אין היא יכולה לבוא בטענות נגד הועדה המקומית על שנאלצה לדחות בעקבות כך את החתימה על החוזים או את תאריכי מסירת הדירות. מאחר שנמצא כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה פעלה כחוק, נדחתה תביעה של חברת הקבלן.