פוליסת ביטוח מנהלים- פגיעה בכושר עבודה

3

  

 

בתי המשפט

א  000559/05		בית משפט השלום הרצליה
		בפני         סגן           הנשיא
10/07/2006	תאריך:	כב'   השופט   מאיר   שנהב

 

 

 

	התובע:
נ  ג  ד
1. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ  ע"י ב"כ עו"ד ד. חיל ואח' 2. אלפסי אלברטו ז"ל (התביעה נמחקה)	הנתבעים:

 

 

 

1.         לפניי תביעת התובע כנגד מבטחתו - נתבעת מס' 1 לחיובה לתשלום תגמולי ביטוח על פי פוליסת ביטוח מנהלים הכוללת נספח לביטוח בגין פגיעה בכושר עבודה.

 

2.         כאן המקום לציין כי טענת התובע באשר לבטלות שינוי תנאי הפוליסה  נדחתה בפסק דין  חלקי  (ראה פס"ד חלקי  מיום  28.11.05).

 

3.         עוד יצוין כי תביעת התובע כנגד נתבע מס' 2 – סוכן הביטוח נמחקה בהסכמת בעלי הדין (ראה החלטה מיום 7.9.05).

 

4.         לנוכח האמור נדרשת הכרעתי בשאלת סכום תגמולי הביטוח להם זכאי התובע מכח הפוליסה.

 

5.         בהסכמת הצדדים מונה מומחה רפואי בתחום התעסוקתי, כמומחה מטעם ביהמ"ש להערכת מצבו של התובע וכושר עבודתו בהתאם לתנאי הפוליסה, תוך ויתור התובע על המצאת חוות דעת מומחה מטעמו (ראה  פרוטוקול  בימ"ש מיום 9.1.06).

 

6.         ד"ר קכל – מומחה ברפואה תעסוקתית אשר מונה כמומחה מטעם ביהמ"ש, קבע בחוות דעתו, כי התובע אינו מסוגל לעסוק בהרכבת שיש, כי חל עליו איסור להמצא במקום בו קיים אבק, או במקום עם רעש מזיק וכי איבד כושר עבודה בעבודה הדורשת הפעלת כח פיזי או הליכה מאומצת.

יחד עם זאת, קבע המומחה כי לא נשללה מהתובע האפשרות לעסוק בתעסוקה חלופית בעיסוק הדורש השגחה, ייעוץ, שמירה, בקרה, פיקוח וניהול  (ראה חוו"ד של ד"ר קכל מיום 9.3.06).

 

7.         למומחה הופנו שאלות הבהרה והוא השיב עליהן (ראה תשובותיו של המומחה מיום 9.5.06).

 

8.         בעלי הדין קיבלו המלצת ביהמ"ש והסכימו להכרעה במחלוקת שנותרה בהסתמך על התיעוד שבתיק  ותחשיבי נזק שהוגשו וטיעונים נוספים שיוגשו (ראה פרוטוקול בימ"ש מיום 18.6.06).

 

9.         לאחר עיון בתיעוד שלפניי שכלל כתבי טענות, חוו"ד של ד"ר קכל וטיעוני בעלי הדין בתחשיביהם, שוכנעתי לאמץ את עמדת הנתבעת באשר לזכאות התובע לפיצוי מקסימלי עבור חודשיים של אי כושר.

            לא מצאתי ממש בטענות התובע הדורש פיצוי בגין חודשים רבים כשלמעשה המומחה אשר מונה כמומחה מטעם ביהמ"ש  אישר לו ימי אי כושר ספורים מדי חודש. העובדה כי ימים אלה נפרשו למשך 10 חודשים אינה מעידה כי  היה באי כושר מוחלט למשך כל החודשים הללו, נהפוך הוא, יש בכך כדי להוכיח את טענת הנתבעת כי למעט ימים אלה לא נפגע כושר עבודתו.

 

10.       סוף דבר ולנוכח האמור, על הנתבעת לשלם לתובע תגמולי ביטוח על פי הפוליסה למשך חודשיים, להשיב לתובע מחצית מהוצאות המשפט שהוציא (על פי קבלות), בתוספת הצמדה וריבית מיום תשלומם וכן לשאת בשכ"ט בא כוחו בסכום של 5,000 ₪ + מע"מ בתוספת הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

            המזכירות תפטור הצדדים מתשלום יתרת אגרה.

 

 

                                                                              

שנהב מאיר, שופט סגן נשיא