נהג הצעיר מהגיל הרשום בפוליסת הביטוח היה מעורב בתאונה - האם פיצויים?

דרגו את המאמר

דחיית תביעת ביטוח לאחר תאונה בגין נהיגה של נהג הצעיר מהרשום בפוליסה

מה קורה כאשר יש הבדל בין תנאי הביטוחי בהצעת הביטוח, לבין הפוליסה עצמה? זאת השאלה שהונחה על דרך הערעור, בפתחו של בית משפט המחוזי בתל אביב. המערערת הייתה בעלים של משאית, שנפגעה בתאונת דרכים ונגרמו לה נזקים בגובה 302,325 ₪. המשיבה הינה חברת הביטוח שביטחה את המשאית, וסלע המחלוקת בין הצדדים הייתה שאלת חבותה של חברת הביטוח על פי הפוליסה שזו הנפיקה למערערת.

תנאי הפוליסה

על פי תנאי הפוליסה, הכיסוי הביטוחי יתרחש רק במקרה שנהג הרכב בזמן התאונה, יהיה מעל גיל 24 ובעל וותק נהיגה של מעל שנתיים. מנגד, לפני שהצדדים התקשרו בפוליסה עצמה, מנהל המערערת קיבל הצעת ביטוח עליה חתם. בהצעת הביטוח המקורית הופיעו שתי חלופות: א- ביטוח לנהג מתחת לגיל 24 עם ותק של פחות משנה. ב- הצהרה כי אין כיסוי לנזק שנגרם לרכב כאשר הנהג שהיה מעורב בתאונה מחזיק ברישיון פחות משנה.

בהצעת הביטוח, מנהל המערערת סימן את האפשרות השנייה. כאשר התאונה התרחשה, הנהג שהיה מעורב בתאונה היה בעל וותק של יותר משנה אך פחות משנתיים. אנו רואים כי במקרה זה הייתה התנגשות מסוימת בין תנאי הפוליסה והסימון שהופיע על גבי הצעת הביטוח. ניתן גם לציין כי לאחר שהמערערת קיבלה את הפוליסה, היא ביקשה מחברת הביטוח לבצע שינויים מסוימים, אבל לא הייתה בקשה לשנות את המגבלה על כך שהנהג צריך להיות בעל רישיון מעל שנתיים.

פסק דינו של בית משפט השלום

המערערת כמובן טענה כי הצעת הביטוח היא זו שמסדירה את תנאי הפוליסה. כמו כן, מנהל המערערת ציין כי כאשר הוא חתם על הצעת הביטוח, כלל הנהגים בחברה היו בעלי ותק נהיגה של מעל שנתיים. בית משפט השלום קיבל את גרסתו של סוכן הביטוח, שטען כי נושא הוותק הובהר למערערת בעת עריכת ההצעה. הפרמיה ששילמה המערערת מתאימה לטבלאות הביטוח על פי וותק נהיגה של שנתיים, והדברים מתיישבים עם ההיגיון הפשוט.

חיזוק נוסף לעמדתה של חברת הביטוח נמצא בעובדה שבשינויים שדרשה המערערת בפוליסה, היא לא כללה את נושא וותק הנהיגה. לכן, נפסק כי הייתה הסכמה בין הצדדים על וותק נהיגה של שנתיים, והסימון שהופיעה על גבי ההצעה היה רק אינדיקאציה לכך שהמערערת אינה מעוניינת בביטוח נהג צעיר שגילו פחות מ-24.

ההלכה המחייבת הינה שבמקרים של שוני בין הצעת הביטוח והפוליסה, גוברת הצעת הביטוח אלא אם חברת הביטוח העמידה את המבוטח על השוני. במקרה זה, בית משפט השלום פסק כי הפוליסה נערכה בהתאם לסיכומים המפורשים בין הצדדים. המערערת ערערה על החלטה זו בפני בית המשפט המחוזי.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

ראשית, בית המשפט המחוזי פוסק כי המחלוקת העיקרית בין הצדדים הינה עובדתית. הלכה ידועה הינה שבית המשפט אליו מערערים, יסתור את הקביעות העובדתיות של בית המשפט הקודם במקרים חריגים בלבד. הדבר נובע מכך שבית המשפט של הערעור אינו שומע מחדש את עדויות הצדדים, אלא מסתמך על הפרוטוקולים של העדויות ורואה רק מסמכים. לכן, אין הוא יכול להתרשם מהעדים בצורה בלתי אמצעית. גם במקרה זה, בית המשפט המחוזי לא רואה מקום לסטות מהלכה זו.

בית המשפט מציין כי סוכן הביטוח עשה שימוש בטופס הצעות ישן ולא מעודכן, וכך נוצר ההבדל בין הטופס והפוליסה. למרות זאת, מהעדויות עולה בבירור שנושא ותק הנהיגה עלה בין הצדדים, וסוכם כי הפוליסה תכסה רק נהגים בעלי ותק נהיגה של מעל שנתיים. ניתן ללמוד, כי נושא וותק הנהיגה עלה בין הצדדים בעת ההתקשרות, על פי מספר עובדות רלוונטיות:

א- ההצעה נערכה על פי ספר התעריפים שכולל גם פרמיה לפי ותק גבוהה משנתיים. ב- הסוכן בדק לפני עריכת ההצעה מי הולך לנהוג ברכב. ב- וותק הנהיגה של כלל הנהגים בחברה בזמן ההתקשרות היה גבוה משנתיים. ג- סעיף וותק הנהיגה היה בולט מאוד בפוליסה, ולמרות שהמערערת ביקשה מספר שינויים לאחר קבלת הפוליסה, היא לא ביקשה לשנות את נושא הוותק.

לסיכום, למרות שבדרך כלל בתי המשפט נוטים לפרש סתירות מסוג זה לטובת המבוטחים, במקרה זה הוכח כי המבוטחת הייתה מודעות לתנאים האמיתיים של הפוליסה, ואין היא יכולה להיבנות מהשוני בין ההצעה לפוליסת הביטוח. הערעור על פסיקתו של בית משפט השלום נדחה.