תסמינים (סימפטומים) אופייניים לפגיעות ראש

דרגו את המאמר

כל פגוע ראש הוא יחיד ומיוחד, ובכל זאת יש לאוכלוסייה זו תסמינים משותפים רבים. יש תסמינים זמניים ויש קבועים. יש תסמינים שניתן לטפל בהם ולהפחיתם, ויש כאלה שעל הנפגע ובני משפחתו ללמוד לחיות אתם. לא כל התסמינים מופיעים אצל כל פגועי הראש ולא תמיד ניתן לחזותם מראש לפי דרגת החומרה שנקבעה בחדר המיון. 

התסמינים הנלווים לפגיעת ראש נחלקים ל-3 קבוצות: 1. תסמינים פיזיים;  2. תסמינים קוגניטיביים;  3. תסמינים רגשיים והתנהגותיים.

 

שיתוק ((paralysis; הפרעות במתח השריר; כוויצה והתקצרות השרירים (contractures); אטקסיה (ataxia) - חוסר קואורדינציה של השרירים, תנועות גפיים חדות וחוסר יציבות; אפרקסיה (apraxia) - אובדן שליטה על תנועות רצוניות של השרירים; כפיון, התקפים אפילפטיים (epileptic seizures); התגרמות והתקשות המפרקים (heterotopic ossification); אובדן שליטה רצונית בסוגָרים (שלפוחית השתן ופי הטבעת); פגיעה באיכות הקול והדיבור; פגיעה בלעיסה ובבליעה (דיספגיה– dysphagia) וסכנת אספירציה ((aspiration – חדירה של מזון או משקה לריאות במקום לושט; כאב חריף, אקוטי (acute pain) וכאב כרוני (chronic pain); כאבי ראש (post-traumatic headaches); סחרחורות ושווי משקל; פגיעה בחושים (ראייה, שמיעה, מישוש, טעם, ריח); והפרעות שינה ועייפות.

 

 

אין פגיעת ראש, קלה ככל שתהיה, בלי תסמינים קוגניטיביים. קוגניציה היא מילה לטינית, שפירושה "לדעת", ללמוד. תִפקוד קוגניטיבי הוא תהליך מוחי דינאמי, המורכב מיכולות של קשב וריכוז, התמצאות, זיכרון, ארגון, הסקת מסקנות ופתרון בעיות, שיפוט ותובנה. 

מלבד היכולות הקוגניטיביות (באנגלית: cognitive abilities), התהליך הקוגניטיבי כולל גם תיפקודי ביצוע: יזימת פעולות, לפיקוח על ביצוען ועל תוצאותיהן, תיקון התנהגות לפי הצורך, ויסות החשיבה ולתפקוד בהתאם לתנאים משתנים. כל פעולה מודעת שאנחנו מבצעים, מרגע שאנחנו קמים בבוקר ועד לרגע שבו אנחנו עוצמים את העיניים בלילה, היא קוגניטיבית. 

הכישורים הקוגניטיביים חיוניים לנו בכל הפעולות שאנו מבצעים – החל מהפעולות הפשוטות ביותר (למשל, להרים את שפופרת הטלפון המצלצל, לגרוב גרביים לפני שנועלים נעליים ולדעת שמקומו של החלב במקרר), דרך פעולות מורכבות (כמו להכין ארוחה, לתכנן טיול לחו"ל ולבחור בין שני מקומות עבודה), ועד לפעולות יצירתיות (לדוגמה, לבחור בקריירה מקצועית, לנהל מערכות יחסים, לתפקד כהורים). 

הפגיעה בכישורים הקוגניטיביים ובתפקודי הביצוע, היוצרת את התסמינים הקוגניטיביים שפגוע הראש סובל מהם, משפיעה כמובן גם על התקשורת הבינאישית שלו.

 

 

בעיות ההתנהגות של פגועי ראש משפיעים יותר מהקשיים הקוגניטיביים ומהנכות הפיזית על חזרתם לחיים פעילים בקהילה ובמקום העבודה. העולם אינו סבלני ואינו סובלני כלפי התנהגות חריגה. במחקר שנערך בארצות הברית, רואיינו משפחות של פגועי ראש מדי שנה במשך 5 שנים. בתום השנה הראשונה חשו המשפחות שיקיריהם הפגועים עברו שינויי אישיות משמעותיים. הם ציינו, שפגועי הראש מתרגזים בקלות, עצבניים, או לחילופין אפתיים, נטולי רגשות. 

בתום שנתיים דיווחו המשפחות שלתופעות האלה נוספו התנהגויות נוספות, שאינן מקובלות מבחינה חברתית. לאחר 5 שנים, דורגו קשיי ההתנהגות כתוצאה הגרועה ביותר של פגיעת הראש. לא ניתן למתוח קו ישר בין תסמינים התנהגותיים ורגשיים לבין הסיבות הגורמות להם. תסמינים אלה נוצרים מתערובת של 3 גורמים המתעתעים בחשיבה, ברגשות ובהתנהגות.

התסמינים השכיחים הם: עצבנות, רגזנות, אי שקט, תוקפנות, אגרסיביות וכעס; הכחשה; דיכאון; חוסר יזימה, חוסר מוטיבציה וחוסר יכולת להתמיד; אימפולסיביות והתנהגות חסרת מעצורים;  שינויים בתפקוד המיני; אנוכיות וילדותיות - "אני, אני, אני";  חרדה (anxiety);  התקפי בכי וצחוק (lability); ואכילה בלתי נשלטת.  

 

תמצית מתוך הספר "נפגעי ראש: שיקום והתמודדות" מאת הדס איל. לפרטים: 

www.rosh-info.com 
ובכתובת hadaseyal2006@gmail.com 

תוכן העניינים: מבנה המוח ותפקודיו; מה קורה כשהראש נפגע מחבלה; אמצעי הדמיה וכלים להערכת חומרתן של פגיעות ראש; דרגות חומרה של פגיעות ראש; תסמינים (סימפטומים) אופייניים לפגיעות ראש; התאוששות טבעית של המוח; חיזוי (פרוגנוזה) של תוצאות השיקום; תהליך השיקום של פגועי ראש; טיפולים המשפיעים על כל תחומי השיקום – שיקום קוגניטיבי, התנהגותי, פסיכותרפי וקבוצות תמיכה; התמודדות המשפחה עם פגיעת ראש; המלצות מעשיות להתמודדות עם תופעות אופייניות לפגועי-ראש; הגשת תביעה לפיצויים בעקבות פגיעת ראש.