רשלנות רפואית במעקב הריון, באילו מקרים תוגש תביעה?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

מעקב סדיר במהלך ההריון מאפשר זיהוי מוקדם של בעיות בריאותיות העלולות להתעורר אצל האם והעובר, ומאפשר לטפל בהן בהקדם ובכך להגביר את הסיכויים להריון תקין וללידת ילוד בריא. המעקב כולל בדיקות המוצעות באופן שגרתי, לכל אישה הרה ובכל הריון בין אם מדובר בהריון בסיכון או הריון רגיל, כאשר חלקן מכוונות לגילוי מוקדם של מומים בעובר, ולצורך החלטת ההורים לגבי המשך או הפסקת ההריון.

מעקב הריון תקין כולל בין היתר: בדיקת דם לאיתור נשאים של מחלות העוברות בתורשה בשלב מוקדם ככל האפשר במהלך ההריון ואף לפניו, בדיקת דם לספירה, סוג דם ו - Rh, סוכר בצום, נוגדנים לעגבת ובדיקת שתן לכללית ולתרבית, אולטרסאונד לקביעת גיל ההריון, תקינותו, מספר העוברים ומעקב אחר גדילתם, סיסי שליה ומי שפיר לבדיקת הכרומוזומים של העובר, אבחון מחלה גנטית בעובר ועריכת בדיקות נוספות והפנייה לייעוץ מומחים על פי שיקולים רפואיים.

רשלנות רפואית במעקב הריון תבוא לידי ביטוי כאשר גורם רפואי גרם נזק ליולדת או לעובר. כאשר רופא קופת חולים, גניקולוג, רופא מומחה, עובד מעבדה, צוות רפואי בחדר לידה, מיילדת, אחות, או כל גורם אחר אשר היה מעורב במעקב אחר ההריון הפר את חובת הזהירות וחרג מסטנדרטים רפואיים מקובלים וסבירים ועקב כך נגרם נזק, ניתן להגיש תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית.

כך לדוגמה, במקרים שבהם הרופא לא הפנה את היולדת לביצוע הבדיקות המתחייבות או לא הסביר להורים בדבר הצורך בבדיקות או בדבר הסיכונים הכרוכים באי ביצוען. כאשר חלה רשלנות בפענוח תוצאות בדיקות המעבדה או מסירתן. כאשר ההורים לא הופנו לייעוץ גנטי אצל מומחה מתאים למרות חשדות שעלו, וכן עקב אי גילוי תסמונת גנטית, רשלנות בבדיקת אולטרסאונד או בביצוע סקירת מערכות ועוד.

כדי להגיש תביעה בעילת רשלנות רפואית יש להוכיח, באמצעות חוות דעת של מומחים רפואיים, כי קיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם ליולדת או לתינוק, לבין הפרת חובת הזהירות של הגורמים אשר טיפלו בהם וכתוצאה מהתרשלותם, לא ידעו ההורים כי בריאותו של העובר אינה תקינה וכי עלול להיוולד ילד הסובל ממוגבלות קשה עקב מומים מולדים או תסמונת גנטית.

אם על פי חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הילודה, ניתן היה לגלות במהלך ההריון קיומם של מומים מולדים או מחלה גנטית ייתכן ותקום עילת תביעה בגין רשלנות רפואית, בטענה שאם היו מבוצעות בדיקות מתאימות, דבר מחלתו של העובר היה מאובחן וההורים היו מיודעים בדבר מצבו באופן המאפשר להם לשקול את המשך ההריון או הפסקתו כשכל המידע הרלוונטי גלוי בפניהם.

תביעה בגין רשלנות רפואית במעקב הריון

הורים לילדה הסובלת מנכות הגישו תביעה לתשלום פיצויים נגד משרד הבריאות ושירותי בריאות כללית בגין נזקי גוף שנגרמו לבת, בשל טענה של רשלנות רפואית במעקב ההיריון שבוצע לאם ובמהלך הלידה.

על פי עובדות התביעה, הקטינה נולדה בחודש אוקטובר 2009, כאשר האם, שהייתה אותה עת בת 37 והייתה זו לידתה החמישית, לאחר שבעה הריונות, אושפזה למעקב והשגחה עד הלידה. על האשפוז הוחלט לאחר שבוצעו לאם בדיקות שגרתיות. זאת לאור גיל ההיריון במועד האשפוז ולאור הידיעה כי היא סובלת ממחלה לבבית ונוטלת תרופות לדילול דם ובשל כך מדובר בהיריון בסיכון.

התובעים טענו כי הצוות הרפואי התעלם מגורמי הסיכון, כולל עובר גדול, שחייב עריכת ניתוח קיסרי, השמנת האם ועליה מופרזת במשקלה במהלך ההיריון, גיל האם והעובדה שעברה שבע לידות, וחשד לסוכרת הריון לפי בדיקות שנעשו במעקב ההיריון. כמו כן, לא נתנו להם הסברים מספיקים בעניין סיבת האשפוז הממושך, ולא בוצעה התייעצות עמם בנוגע לבחירת שיטת היילוד. עניין זה עולה כדי ביצוע עוולות תקיפה ופגיעה באוטונומיה, והכל ללא קבלת הסכמה מדעת.

הקטינה סובלת משיתוק ביד שמאל, הידוע בשיתוק על שם ארב, שנגרם בעקבות סיבוך בלידתה המכונה "פרע כתפיים". היא נולדה בלידה ווגינאלית רגילה, כאשר לא בוצעה לאם במהלך הלידה אפיזיוטומיה. לטענת התובעים, נזקי הגוף שנגרמו בלידתה גרמו לה לנכות צמיתה ולמגבלות תפקודיות הפוגעות בתפקודה היומיומי ובעתיד יפגעו באפשרות תעסוקתה, וכן נותרה לה נכות אורתופדית צמיתה בשיעור 50%.

תשלום פיצויים בגין פגיעה באוטונומיה

לאחר שמיעת טענות הצדדים וחוות דעת של מומחים מטעמם, פסק בית המשפט המחוזי בחיפה כי יש לדחות את טענות האם לעניין העדר הסכמה מדעת. גם לו היה ממש בטענה שלאם לא ניתנו הסברים מתאימים, וראוי היה לשתף אותה יותר בהכרעות שהתקבלו בעניינה, לא הוכח קשר סיבתי בין התנהלות זו והיכולת למנוע את שהתרחש בפועל ובסופו של יום ההכרעות שהתקבלו ואופן ביצוע מעקב ההיריון והלידה היו נכונים, ולא הוכח כי הם שגרמו לנזק שאירע בגין פרע הכתפיים שהתרחש בלידה.

עוד קבע בית המשפט כי אין לייחס לנתבעות רשלנות עקב אי ביצוע ניתוח קיסרי ואי ביצוע זירוז באמצעות בלון אטד והבחירה בלידה רגילה וללא שימוש בבלון אטד היא בחירה נכונה וסבירה בנסיבות העניין.

עם זאת, בית המשפט קבע כי יש לקבל את טענות האם לפגיעה באוטונומיה לעניין אי יידועה על האפשרות לבצע זירוז באמצעות בלון אטד ביום קבלתה וכי הצוות הרפואי לא שיתף אותה בהחלטות שקיבל לעניין אופן הטיפול הכדאי לה והחליט להותירה באשפוז של שמונה ימים שבסופו בוצע זירוז לידה באמצעות פיטוצין. לפיכך נקבע כי במקרה זה, התקיימה פגיעה באוטונומיה של האם, אך לא ברף הגבוה.

בסופו של דבר התביעה התקבלה בחלקה, ונקבע כי על הנתבעות לשלם לתובעים פיצויים בסך של 120,000 שקלים בגין פגיעה באוטונומיה, בתוספת שכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% מסכום הפיצויים והוצאות משפט בשיעור של 15,000 שקלים.

ת"א 646-09-12