תיקון כתב תביעת רשלנות רפואית, באילו מקרים?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

אדם אשר נגרם לו נזק כתוצאה מטיפול רפואי רשלני רשאי לפנות אל בית המשפט ולהגיש תביעה בעילת רשלנות רפואית, במטרה לתבוע פיצויים מהגורם מהמטפל שגרם לו נזק. במסגרת התביעה ניתן לתבוע כל גורם אחראי שהתרשל, כגון: רופא, מנתח, מרדים, אח סיעודי, רוקח ועוד. וכן את המוסד הרפואי שבו הוא עובד, כמו בית חולים, קופת חולים, מכון רפואי פרטי ועוד.

כדי להגיש תביעה בעילת רשלנות רפואית יש לאסוף את כל החומר הרפואי הרלוונטי למקרה, לפנות לרופא מומחה כדי לקבל חוות דעת רפואית ולהגיש תביעה לבית משפט בהתאם לסכום התביעה וגובה הפיצויים, כך שתביעה אזרחית עד לסכום של שני מיליון שקלים וחצי, יש להגיש לבית משפט השלום ותביעה בסכום גבוה יותר תוגש לבית משפט המחוזי.

התיישנות תביעת רשלנות רפואית

תקופת התיישנות בתביעת רשלנות רפואית מתחילה מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. כלומר, שבע שנים מהיום שבו ניתן הטיפול הרפואי הרשלני אשר הוביל לנזק, וכאשר הנזק לא התגלה ביום שבו אירע, אלא במועד מאוחר יותר, התביעה תתיישן בתוך שבע שנים מיום גילוי הנזק, בתנאי שטרם חלפו עשר שנים מיום אירוע הנזק.

עם זאת, תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, משנת 1984, קובעת כי בית המשפט רשאי, בכל שלב, להתיר לכל אחד מהצדדים במשפט לשנות או לתקן את כתבי הטענות בדרך ובתנאים הנראים צודקים, לרבות בתביעה שהוגשה בגין רשלנות רפואית.

כאשר התובע או הנתבע מעוניינים לבקש מבית המשפט כי יתיר את תיקון כתב התביעה, יש לעשות זאת במסגרת תקופת ההתיישנות. ואולם, במקרים מסוימים מאפשר בית המשפט את תיקון כתב הטענות גם בחלוף תקופה זו, כדי לאפשר לבעלי הדין להציג את טענותיהם באופן מלא ושלם תוך אי פגיעה בצד השני ושמירה על איזון בין הזכויות.

כל תיקון בכתב התביעה יעשה על פי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. ההלכה הפסוקה קובעת כי בהידרשו לבקשה לתיקון כתב טענות, ינקוט בית המשפט גישה ליברלית, וככלל, ייעתר לבקשה. כאשר מטרת התיקון היא לאפשר את הבהרת המחלוקת בין הצדדים וכדי לאפשר לבית המשפט להכריע ולדון בשאלות השנויות במחלוקת בצורה טובה יותר.

לצד זאת נקבע כי לאפשרות לתקן את כתב התביעה קיימים חריגים, אשר במסגרתם נמנים מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש, או מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב.

בקשה למתן רשות לתיקון כתב התביעה

התובעת, ילידת 1991, הגישה תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה לטענתה כתוצאה מהתרשלות באבחון וטיפול של חסימה מולדת. עם הגשת תביעתה עתרה התובעת למתן ארכה להגשת חוות דעת רפואית, כאשר בין היתר, נטען כי רק בחודש אפריל 2013 נודע לה לראשונה כי היא סובלת מהמום.

בית המשפט התרשם כי התביעה הוגשה מלכתחילה בגין טענה להתרשלות רפואית נטענת שיוחסה לנתבעת בשל אי ייחוס החשיבות הראויה לתלונות ותסמינים הקשורים למום המולד והיעדר קבלת טיפול הולם בנסיבות.

על כן, בית המשפט סבר כי אין למעשה שינוי של ממש במרכיבי היסוד של העילה המקורית, ובמקרה זה מצוי התיקון המבוקש בדלת אמותיה של עילת התביעה המקורית ואין בו משום העלאת תביעה בעילה אחרת. לפיכך, גם אם אכן נכללו במסגרת כתב התביעה טענות עובדתיות חדשות, עילת התביעה המקורית נשתמרה, וממילא שמורה לנתבעת הזכות לעמת את התובעת עם המקור לשינויים כאלה או אחרים בעת חקירתה הנגדית.

נוסף על כך, בית המשפט סבר כי צירוף חוות הדעת לבקשה לתיקון כתב התביעה, אינו מהווה נימוק שיש בו להביא לדחיית הבקשה לתיקון, וכי חוות הדעת שהוצגה לא כוללת טיעונים שיש בהם משום סטייה מעילת התביעה המקורית.

ואולם, מאחר שההתפתחות הדיונית לאחר פסק הדין, הביאה לידי כך שהתאפשר לתובעת להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה, שקל בית המשפט את הבקשה בהתאם למבחני הפסיקה שנקבעו בעניין סוגיית התיקון של כתב הטענות המבוקש, ונמצא כי בקשת התיקון עומדת במבחנים אלה. על כן הורה בית המשפט על קבלת בקשת התובעת לתיקון כתב התביעה בתוך 30 ימים והגשת חוות דעת מטעם הנתבעת בתוך 90 ימים.

ת"א 11925-03-16