רשלנות רפואית באבחון סרטן, מתי תוגש תביעה?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
אי אבחון גידול סרטני בשלב מוקדם, עלול להביא להחמרת מצבו של המטופל עד לאובדן סיכויי החלמתו ואף במקרים חמורים למותו. על כן, כאשר רופא לא מאבחן גידול סרטני בזמן הסביר המצופה ממנו, עלולה לקום נגדו עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
תביעה בעילת רשלנות רפואית עקב אבחון רשלני של מחלת הסרטן, המתקבלת על ידי בית המשפט, מאופיינת לרוב בסכום פיצויים גבוה במיוחד המזכה את התובע, מאחר שברוב המקרים הנזקים בעקבות עוולת הרשלנות חמורים ביותר ואף לעיתים מדובר בנזקים בלתי הפיכים.
רשלנות של רופא משפחה בזיהוי תסמינים
רופא משפחה בקופת חולים הוא בדרך כלל הכתובת הראשונית שאליה יפנה המטופל, הסובל מתסמינים שונים. רופא משפחה נדרש להבין בתחום רחב של מחלות, והאבחון על ידו נעשה בשיטת האלימינציה, כלומר באמצעות שלילת אבחנות שכיחות וידועות בשלב הראשון, ובדיקת קיומן של מחלות נדירות בשלב הבא.
בעת קביעת האבחון הרפואי, נדרש הרופא לפעול בזהירות סבירה. מוטלת עליו החובה לאבחן במסגרת נתוניו של כל מקרה, את האבחנה הרפואית הנכונה ביחס לחולה שבו הוא נדרש לטפל. במסגרת חובה זו, רופא משפחה לא יוצא מידי חובתו רק בכך שהוא מסיק את המסקנה הנכונה מתוצאות הבדיקות והעובדות שעליהן הוא מתבסס, אלא מוטלת עליו גם החובה לגלות יוזמה ולברר את העובדות לאמיתן.
בפני רופא מטעם קופת חולים עומד רף מומחיות שונה מהסטנדרט הנדרש ממומחה בבית החולים, או במרפאת רופאים מומחים בנוגע למחלה הנמצאת בתחום מומחיותם. רופא העובד בקופת חולים נדרש לבחון מחלות שכיחות יותר ופחות, ועליו להעריך את מסוכנותן ואת הישנותן במקרה שלפניו, והכל באופן סביר וביחס ישיר לתלונות החולה, עוצמת הכאבים ותדירות התלונות. לפיכך, על רופא משפחה מוטלת אחריות כבדה. עליו להיות בעל כושר אבחנה וניסיון, ולפעול ככל שביכולתו לגילוי מוקדם של המחלה.
הפרת חובת הזהירות כלפי החולה
על כל רופא, בין אם הוא רופא משפחה בקופת חולים, רופא בבית חולים, רופא מומחה וכל גורם אחר המעניק טיפול רפואי, מוטלת חובת זהירות כלפי האדם שמטופל על ידו. מרגע שהרופא קיבל על עצמו טיפול באדם, הוא חייב להשתמש בזהירות ובמיומנות הדרושה כלפי החולה, וחובת הזהירות מתחילה כאשר נוצרים יחסי רופא חולה, ואין משמעות אם המטופל פנה מיוזמתו לרופא או שהופנה אליו.
על הרופא מוטלת החובה להשיג את מיטב המידע הדרוש לצורך אבחון מצבו של החולה, באמצעות חקירה ודרישה, ובמקרה הצורך גם באמצעות היוועצות עם רופאים מומחים. ואולם, הרופא יימצא אחראי ברשלנות, וניתן להגיש נגדו תביעת פיצויים, רק אם אבחנתו היא בלתי נכונה באופן מוחשי, עד שהיא מעידה על עוולת הרשלנות, אשר גרמה נזק ממשי למטופל.
על כן, לא כל טעות באבחון מהווה רשלנות רפואית, ואף במקרים מסוימים טעות באבחון יכולה להעיד על טעות כנה בשיקול דעתו המקצועית של הרופא, ורק טעות בלתי סבירה תהווה עילה להגשת תביעת רשלנות. נוסף על כך, היעדר רישום של נתון חיוני לטיפול בחולה, או היעדר ראיה בדבר שקילת נתון זה בגדר מכלול השיקולים של המטפלים בו, אם לא תועד ברשומה הרפואית, מקימים הנחה שהאבחנה הייתה שגויה וניתן להטיל על הרופא נטל משמעותי בבואו לסתור הנחה זו.
הוכחת קשר סיבתי בין אבחון רשלני לנזק
במסגרת תביעה נזיקית, התובע נדרש להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הרשלנות של הרופא המטפל לנזק שנגרם לו. הוכחת תביעה הקושרת בין טיפול רשלני באבחון גידול ממאיר לבין הנזקים שנגרמו לתובע, היא משימה מורכבת וקשה, ואם התובע לא יצליח להוכיח קשר סיבתי בין התרשלות הנתבע לנזק הנטען, תידחה תביעתו והוא לא יהיה זכאי לקבל פיצויים, גם אם נגרם לו נזק חמור ומשמעותי.
קשר סיבתי עובדתי הוא קשר המחבר בין כל האירועים שהתרחשו החל מהתנהגותו והתנהלותו הרשלנית של הרופא ועד לנזק שנגרם לתובע. במסגרת כתב תביעה, על התובע להוכיח כי התסמינים, התלונות או ההיסטוריה הרפואית שלו, היו אמורים לעורר את חשדותיו של הרופא, בנוגע למחלתו.
כמו כן, התובע נדרש להוכיח באמצעות הרשומה הרפואית, חוות דעת רפואית של מומחים וראיות נוספות כי אופן האבחון של הגידול הסרטני, היה בו כדי להשפיע על הליך הטיפול וסיכויי החלמתו. לפיכך, קשר סיבתי בין הנהלות רשלנית לבין הנזק שנגרם לתובע, ניתן להוכחה כאשר חשדו של הרופא לגבי הימצאות של גידול לא עלה, חרף תסמינים מחשידים או תלונות המטופל אשר היו אמורות לעוררו, וכן עקב אי הפניית מטופל מקבוצת סיכון לבדיקות מתאימות, פענוח לקוי של תוצאות הבדיקות ועוד.
בחינת קשר סיבתי משפטי
לאחר שקבע בית המשפט כי אכן קיים קשר סיבתי עובדתי, נבחן הקשר הסיבתי המשפטי באמצעות שלושה מבחנים עיקריים: מבחן הסיכון, מבחן הציפיות ומבחן השכל הישר. מבחן הסיכון בודק האם הנזק שנגרם הוא מסוג הנזקים שמפניהם בא המחוקק להגן, אשר התכוון להטיל אחריות בגין התנהגות מהסוג שהובילה לנזק.
מבחן הצפיות בודק האם הרופא היה צריך לצפות מראש באופן סביר כי התנהגותו תוביל לנזק שנגרם לתובע, ומבחן השכל הישר מברר האם ההתנהגות הרשלנית גרמה עובדתית לנזק. על פי מבחן זה, יישלל הקשר הסיבתי רק אם לאחר ביצוע ההתנהגות הרשלנית התערב גורם אחר ובלתי צפוי מסוג אירוע חריג, צירוף מקרים חריג או התערבות של אדם אחר.