מהו רכיב הפרת חובת זהירות בתביעת רשלנות רפואית?

דרגו את המאמר

התקבלו 3 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

הפרת חובת זהירות של רופא כלפי מטופל יכולה להתרחש בשל מתן תרופות שאינן מתאימות לסוג המחלה או למצבו המסוים של החולה, אבחון שגוי של הבעיה שממנה סובל החולה, ניתוח לייזר להסרת משקפיים שגרם להחמרה בראייה, ניתוח פלסטי שהותיר צלקות מכערות ועוד.

תביעה בגין רשלנות רפואית תוגש כאשר החולה קיבל טיפולים רפואיים תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה, כאשר הסטייה גרמה לו לנזק שלא היה נגרם אלמלא סטייה, כאשר כל רופא סביר לא היה רושם אותה בנסיבות המקרה, וגרימת נזק עקב נטילתה.

חובת הזהירות היא רכיב הנדרש להוכחת אחריות בתביעת רשלנות רפואית. החוק קובע כי הרופא אשר גרם נזק יישא באחריות רק אם יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג. בית המשפט בוחן האם לרופא המזיק קמה חובת זהירות כלפי החולה שניזוק, ובכך קובע את גבולותיה של עוולת הרשלנות.

חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי חולה, מתחילה מהרגע שהחולה פנה אל הרופא לייעוץ ראשוני לגבי טיפול רפואי דרך אבחון והפנייה לבדיקות וממשיכה לאורך כל הטיפול וגם במעקב לאחריו. הפרת חובת הזהירות וגרימת נזק כתוצאה מההפרה, מהווה עילה להגשת תביעה לתשלום פיצויים בהתאם לחומרת הנזק ולנסיבות המקרה הספציפי.

כיצד קובע בית המשפט האם הפר הנתבע את חובתו?

לאחר הגשת חוות דעת רפואית ומסמכים רלוונטיים, בוחן בית המשפט כל מקרה לגופו, ומכריע על פי הראיות והעדויות השונות, האם הנתבע הפר את חובתו כלפי התובע לפי נורמת התנהגות הנדרשת מרופא סביר בהתאם לנסיבות המקרה המסוימות ולנורמות המקובלות בעולם הרפואה.

על כל אדם המטפל בחולים מתוקף מעמדו ותפקידו מוטלת חובת זהירות מושגית וקונקרטית. מהרגע שהרופא החל להעניק טיפול, הוא מחויב להשתמש בזהירות ובמיומנות הדרושה במסגרת יחסי רופא חולה ועליו לנקוט באמצעי זהירות סבירים ולעשות כל שביכולתו כדי למנוע נזק כתוצאה מהטיפול.

במקרה שהרופא הפר את חובת הזהירות כלפי החולה, עקב אבחון לא נכון, אי הפנייה לבדיקות בהתאם למצב, ביצוע טיפול לא מתאים, התעלמות מתלונות, מתן תרופות שגרמו להחמרה ועוד, וכתוצאה מהפרת חובת הזהירות נגרם למטופל נזק משמעותי, קיימת אפשרות לפנות אל בית המשפט, ולהגיש תביעה לתשלום פיצויים בעילת רשלנות רפואית.

בית המשפט בוחן את רמת עוולת הרשלנות, באמצעות שני תנאים מצטברים: חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית. חובת הזהירות המושגית נבחנת בכלליות האם היא מתקיימת במסגרת יחסי רופא חולה, בין הקבוצה שאליה משתייך הרופא לבין הקבוצה שעמה נמנה המטופל, ביחס לסוג הנזק שנגרם ואופן התרחשותו.

חובת זהירות קונקרטית מתייחסת לעובדות האירוע הספציפי, שבגינו פנה התובע לבית המשפט. בית המשפט מברר האם בנסיבות האירוע, קיימת חובת זהירות של הנתבע כלפי התובע והאם קיימת בנסיבות העניין חובת זהירות מצד הרופא כלפי החולה.

מבחן הצפיות מכריע לגבי חובת הזהירות הקונקרטית. בית המשפט מתחשב בעובדה כי החולה הפקיד את גופו בידי רופא בעל מיומנות וידע מקצועי בציפייה כי הרופא יעשה כל שביכולתו כדי למנוע תקלה או פגיעה בעת הטיפול ולאחריו. כדי להכריע בסוגיה זו, בית המשפט בוחן האם הרופא היה יכול לצפות את התרחשות הנזק בנסיבותיו הספציפיות של המקרה והאם הוא היה צריך לצפות את התרחשות הנזק.