העברת נטל הראיה בתביעת רשלנות רפואית, באילו מקרים?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

העברת נטל הראיה בתביעת רשלנות רפואית מתייחסת להעברת האחריות במשפט לנתבע, בעקבות ההכרה כי במצבים רפואיים השליטה המלאה נמצאת לעתים קרובות אך ורק בידי הצוות הרפואי, זאת כאשר ישנן ראיות וממצאים אשר מעידים על כך שהצוות הרפואי לא נקט במידת הזהירות הסבירה המצופה ממנו.

במסגרת הגשת תביעת נזיקין, כאשר טוען התובע לקיומה של עוולת הרשלנות, וכדי לזכות בפיצוי הנדרש, עליו להצביע על התקיימותם של נזקי גוף, קשר סיבתי בין התנהגות הרופא המטפל לבין קרות הנזק למטופל, וכן, סטיית הרופא מסטנדרט ההתנהגות המקובל, כך שהייתה מוטלת עליו חובה שלא להזיק למטופל.

כלל "הדבר מעיד על עצמו"

ברוב המקרים נטל ההוכחה מוטל על התביעה, אולם במקרי רשלנות רפואית, לעתים קיים קושי לעמוד על הגורם הישיר לנזק, בשל מורכבות הטיפול הרפואי וכתוצאה מפערי הידע הרפואי שקיים בינו לבין הרופא, הן מבחינת רמת הידע המקצועי, והן מבחינת המידע המסופק לחולה והנגישות המוגבלת לרשומה הרפואית, אשר מקשים על התובע להוכיח את טענותיו.

סעיף 41 לפקודת הנזיקין קובע כלל חריג בתביעת נזיקין, כאשר התביעה נראית על פניה כל כך ברורה עד כי "הדבר מעיד על עצמו", הנטל עובר לכתפי הנתבע ועליו להוכיח שלא התרשל. לשם כך, התובע נדרש להציג טענות המציגות את הגורם להתרשלות בקרב הנתבע, ואם הצליח להוכיח, על הנתבע להפריך אותן.

הצטברות של שלושה תנאים:

נטל ההוכחה עובר לידי הרופא, בית החולים או המדינה, במקרים שבהם לא ידוע לתובע כיצד בדיוק נגרם לו הנזק והצטברו שלושת התנאים הבאים: תנאי אחד, כאשר התובע לא ידע ולא היה יכול לדעת מהן הנסיבות שגרמו למקרה אשר בסופו של דבר גרם לו נזק. כמו למשל במקרה שהמטופל היה בזמן הליך כירורגי תחת הרדמה כללית ואין הוא יודע מה התרחש בעת הטיפול.

תנאי שני, כאשר הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה עליו, עקב שימוש שגוי או תקלה טכנית בציוד רפואי, שיכול להיות כלי ניתוח, מכשור רפואי ועוד. העברת נטל ההוכחה מאפיין בקרב מקרים שבהם הרשומות הרפואיות חסרות, לא סופקו במלואן לידי התובע או כאשר קיימים גורמים אחרים, שעלולים להביא לחוסר צדק או לעיוות הדין.

תנאי שלישי, הוא שהסבירות שהצוות הרפואי לא נקט בזהירות סבירה באופן ניהול ההליך הטיפולי, עולה על הסבירות שהוא כן עמד בחובת הזהירות הקונקרטית כלפי המטופל. כלומר, כאשר מבחן הסבירות מראה כי קיים סיכוי גדול יותר שהנזק שאירע למטופל, אירע כתוצאה מטיפול או הליך רפואי, מאשר נגרם כתוצאה מהחמרה אחרת במצבו.

כדי להעביר את נטל ההוכחה, נדרש התובע להוכיח כי אחד משלושת התנאים אכן התקיים, ולבסס את טענת "הדבר מדבר בעד עצמו" המטילה ספק בכך שהצד הנתבע פעל ללא רבב. רק לאחר מכן יחליט בית המשפט האם יש להעביר את נטל ההוכחה אל הצד הנתבע. עם זאת, גם כאשר חסרות רשומות רפואיות, אין בכך פטור לצד הנתבע מלהוכיח את טענותיו, ובמקרים מסוג זה, כמעט תמיד יועבר נטל ההוכחה, כמו גם הצורך להסביר מדוע חסרות רשומות רפואיות.