חסינות תסקיר פקידת סעד מפני תביעת לשון הרע

דרגו את המאמר

לשון הרע בתסקיר פקידת סעד, האמנם?

בתי המשפט לענייני משפחה מקבלים פעמים רבות החלטות קשות בנוגע לבני זוג בעת פרידה וחלוקת רכוש. כמו כן, כאשר מעורבים בעניין ילדים קטינים, נדרש בית המשפט להכריע בנוגע לעתידם לרבות מזונותיהם, משמורתם, מדורם, חינוכם וכדומה.

על מנת לקבל את ההחלטה הנכונה והצודקת ביותר, נוטים בתי המשפט למנות מומחים משירותי הרווחה המציגים בפניהם תסקירים העוסקים בנסיבות המקרה הספציפי. האם טענות קשות כנגד תסקיר פקידת סעד יכולות להקים לבעל דין עילת תביעה כנגד הפקידה והעירייה המעסיקה אותה? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט השלום בחיפה.

התובעת טענה כי במסגרת הליכי גירושין בין בעלה לשעבר לבינה, ביקש בית המשפט לקבל תסקיר הנוגע להסדרי הראיה עם ילדותיהן הקטינות של בני הזוג. לטענתה האישה, התסקיר עמד בניגוד מוחלט לכל דין והיווה לשון הרע תוך קביעת עובדות שקריות ומעליבות ושורה של השמצות קשות. האישה אף הגדירה את התסקיר כ"רכילות מרושעת ומעוותת".

שימוש בביטויים בלתי ראויים - לא לשון הרע

בפסק הדין נכתב כי אכן חלק מהביטויים בהם עשתה פקידת הסעד שימוש היו בלתי נחוצים (גם אם הם הביעו את דעתה או ממצאיה של עורכת התסקיר). עם זאת, בין ביטויים אלו לפסיקת פיצויים עבור התובעת המרחק רב.

בית המשפט ציין כי ייתכן ובנסיבות הרגילות מדובר בביטויים המהווים לשון הרע בהתאם לסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965. עם זאת, עסקינן במצב מיוחד ולא מצב רגיל. הביטויים הנ"ל מהווים חלק מתסקיר אשר הוכן בהוראת בית המשפט וכחלק מהליך משפטי. במסגרת ההגנות המנויות בחוק איסור לשון הרע, ישנה גם הגנה אודות פרסומים שנעשו תוך כדי הליכים משפטיים.

      קראו גם בתחום:

• קללות וגידופים – האם הם לשון הרע?

• פגיעה בשם הטוב, מהי?
• שיקולים בקביעת פיצויים בעקבות לשון הרע - ההיבטים השונים

סעיף 13(5) לחוק קובע כי פרסום אשר נעשה על ידי חבר של בית דין דתי, שופט, בורר או כל אדם בעל סמכות שיפוטית ומעין שיפוטית על פי דין, לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי. כמו כן, החוק מציב הגנה גם על פרסומים אשר נעשו תוך כדי דיון, בהחלטות בית המשפט, וכן על פרסומים שנעשו על ידי אחד מבעלי הדין (או ב"כ אחד מבעלי הדין).

הגנה זו אמורה לאזן בין שני אינטרסים – מצד אחד ניהול הליכי משפט ללא איום מפני תביעת דיבה, ומצד שני הזכות לשם טוב. סעיף זה מציב העדפה ברורה לטובת האינטרס הציבורי בניהול הליכים משפטיים ללא מורא. הלכה פסוקה היא כי "העדפה זו עולה בקנה אחד עם תפקידם המרכזי של הליכי משפט כזירה החשובה ביותר ליישוב סכסוכים בחברה האזרחית וקביעת זכויות וחובות בין פרטים בה".

פקידת הסעד הינה בעלת סמכות מעין שיפוטית

במקרה דנן, פקידת הסעד אינה אלא "אדם אשר בית המשפט מינה לערוך תסקיר ועל כן היא במעמד של אדם בעל סמכות מעין שיפוטית, או עד בנסיבות העניין". יש לציין כי ההגנה מפני הגשת תביעות דיבה על דברים שנאמרו במסגרת הליכים משפטיים איננה מוחלטת. לדוגמא, כאשר ביטוי נאמר בחוסר תום לב או כאשר אחד מבעלי הדין עושה בהליכי המשפט שימוש לרעה. כמו כן, ייתכן ותהיה זו לשון הרע כאשר מדובר בביטויים שאינם קשורים להליך המשפטי.

לסיכום, בית המשפט קבע כי לא מדובר בלשון הרע. "לא ייתכן כי גורמים אשר מתבקשים מבית המשפט לערוך תסקיר יאלצו להיזהר בלשונם פן תוגש כנגדם תביעת לשון הרע", כתב השופט, "גישה זו עלולה לטמון בחובה סכנה גדולה לקיום ממשי של דיונים ממצים, ישירים וכנים".

יתרה מכך, בית המשפט הוסיף כי התובעת לא נותרה ללא אפשרות להגיב לתסקיר. היה בידה לבקש מבית המשפט למחוק ביטויים מסוימים מתסקיר פקידת הסעד. כמו כן, התובעת הייתה יכולה לבקש את פסילתו של התסקיר. עם זאת, התובעת בחרה לנהל הליך חדש ומנותק כנגד פקידת הסעד והעירייה, וזאת תוך תביעת פיצויים ללא קשר להליך המקורי.