יידוי אבנים על רכב ופיצויים מחברת הביטוח בגין תאונת דרכים

דרגו את המאמר

אבן נזקה על מכונית - האם מדובר בתאונת דרכים?

סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד) קובע כי תאונת דרכים הינה מאורע במהלכו אדם נפגע כתוצאה משימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. עם זאת, החוק לא נועד לפצות כל אדם שנפגע כתוצאה משימוש כגון דא. לעיתים, קיימת לחברת הביטוח המבטחת את המכונית אפשרות לזכות בפטור מחבותה.

      קראו עוד בתחום:

• תביעה להכרה בתאונת דרכים - האם מדובר בדריסה?
• האם תאונת פגע וברח המזכה בפיצויים או שמא תאונה במתכוון?
• האם תאונה במתכוון כאשר נהג נפגע כאשר ניסה למנוע את גניבת רכבו?

למשל, החוק קובע כי אדם לא יקבל פיצויים במידה והוא נפגע בתאונת דרכים בעת שהרכב שימש אותו לביצוע פשע מסוים (לדוגמא - הימלטות מרכב משטרה). סעיף 1 לחוק הפלת"ד קובע כי פציעה שנגרמה כתוצאה מתאונת דרכים אשר אירעה כתוצאה ממאורע שנעשה במתכוון (לשם גרימת נזק לרכוש או לגוף) איננה תאונת דרכים המזכה בפיצויים.

על מנת שחברת הביטוח תוכל להוכיח שהיא איננה חייבת בתשלום הפיצויים לפי הפוליסה, עליה לעמוד בשלושה תנאים מצברים. ראשית, חברת הביטוח צריכה להוכיח כי התאונה התרחשה בעקבות מעשה מכוון שמטרתו הייתה פגיעה בגוף או ברכוש של אדם. שנית, מוטל על המבטחת להוכיח כי המעשה המדובר כוון על מנת לפגוע באדם מסוים. שלישית, חברת הביטוח צריכה לשכנע כי נזק הגוף אשר נגרם לתובע היה בגין המעשה עצמו ולא בעקבות השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי.

להלן דוגמא למקרה בו חברת הביטוח ביקשה לפטור אותה מתשלום כיסוי לאחר תאונת דרכים. באפריל 2002, התובע נסע בנסיעת חירום באמבולנס בתור תפקידו כחובש מד"א. הצוות נסע בדרך לקריאת חירום ברחוב בראשון לציון. בשלב מסוים, הושלך לכיוון האמבולנס בלוק אשר גרם לניפוץ שמשת הרכב. נהגת האמבולנס ביצעה בלימת חירום וכתוצאה מכך התובע הוטח בציוד הרפואי ונגרמו לו נזקי גוף שונים.

זורק האבן הוכר כבלתי שפוי

בית המשפט נדרש לבחון האם מדובר במקרה אשר הקים זכאות לתובע לפיצויים מחברת הביטוח של האמבולנס, אם לאו. במסגרת פסק הדין, הודגש כי התובע לא הכיר את זורק הבלוק ואף האחרון לא עשה את פעולותיו ממניע ברור. בית המשפט הניח כי זורק הבלוק עשה את שעשה על מנת "למשוך תשומת לב".

במסגרת הליך פלילי אשר התנהל כנגד זורק הבלוק בגין האירוע נשמעה בפני בית המשפט חוות דעת רפואית פסיכיאטרית אשר ביקשה לפזר את הערפל אודות אישיותו של הנאשם. חוות הדעת העלתה כי זורק הבלוק עשה את מעשיו ללא מניע פוליטי או גזעני. למעשה, הוכח כי האחרון סובל מבעיות נפש קשות ונקבע כי הוא לוקה ב"הפרעות אישיות העולות כמעט כדי מחלת נפש". זאת ועוד, זורק הבלוק הוכרז כבר פעמיים בעבר כבלתי שפוי.

בית המשפט קבע כי לא נראה שהתאונה, בנסיבות שתוארו לעיל, הייתה תוצאה של פעולה מכוונת. אי לכך, נקבע כי היה מקום לפסוק פיצויים לטובתו של הנפגע. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי השימוש ברכב במקרה דנן היה למטרות תחבורה. כפועל יוצא מכך, נקבע כי השימוש למטרות התחבורה יצר את הסיכון לנזקי הגוף מהם התובע נפגע. בית המשפט הדגיש כי הנהגת נאלצה לבלום בלימת פתע בגין זריקת הבלוק ושבירת הזכוכית, והייתה זו העצירה הפתאומית שהביאה לנזקי הגוף שנגרמו לתובע.