לקוח לא ייפצה קבלן טיח עצמאי אשר נפגע במהלך ביצוע עבודה בשטחו
| דרגו את המאמר |
|
תביעתו של קבלן טיח לפיצוי בגין נזקי גוף עקב תאונת עבודה
קבלן טיח נפצע בעת עבודתו. לטענת הקבלן, מזמין העבודה ביקש ממנו עזרה בפירוק מעקה עץ שהיה מצוי בביתו. לדבריו, בעת שהוא עמד ליד הגדר, הוא איבד את שיווי משקלו ונפל. הקבלן טען כי כתוצאה מתאונה זו נגרמו לו נזקי גוף שונים, בעיקר בגב ובחזה, והוא עבר סדרת טיפולים רפואיים ופיזיותרפיה. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה, ושילם לקבלן דמי פגיעה. הקבלן הגיש תביעה כנגד מזמין השירות וחברת הביטוח של האחרון, בשל נזקי הגוף שנגרמו לו.
הצדדים היו חלוקים בשאלת נסיבות התרחשות התאונה. בעוד שהתובע טען כי הוא נפל ונפגע במהלך עבודתו בהעמסת פיגומים, שהיו מונחים בשטח השייך למזמין העבודה, הנתבע גרס כי התובע נפל ונפגע במהלך עבודות בהעמסת פיגומים בשטח השייך לשכן הגר בסמוך אליו.
בעדותו בבית המשפט, אודות הנסיבות שהובילו לתאונה, התובע טען כי הוא ביצע עבודות טיח בבית הנתבע, לבקשת האחרון. לצורך כך, הוא הביא איתו פיגומים והרכיב אותם. לטענתו, בתום עבודות הטיח, ולאחר שהצבעי סיים גם כן את עבודתו בבית, הוא פירק את הפיגומים. לדבריו, הוא שם את הפיגומים ליד בית המזמין ובשטח השייך לו, לצורך העמסתם על משאית ופינויים מן המקום.
התובע הסביר כי הפיגומים היו חייבים להיות מונחים על משטח ישר לצורך קשירתם בחגורות מלמטה, והעמסתם על המשאית. בשל כך, שלל התובע את האפשרות כי הניח את הפיגומים בתוך התהום המפרידה בין הבית לבין קיר האבן והכביש, כפי שטוען הנתבע.
הקבלן טען כי למחרת יום סיום העבודות הוא הגיע לקחת בחזרה את הפיגומים, כיוון שהתבקש על ידי המזמין לפנות את הפיגומים שלו (על מנת שיוכל האחרון להרכיב מעקה ברזל, תחת מעקה עץ שהיה במקום). התובע העיד כי על מנת לפרק את הפיגומים ולהעמיסם על המשאית, לא היה צורך לפרק את מעקה העץ מעל הגדר, שכן מדובר במעקה קטן יחסית.
אולם, בתצהיר שנתן התובע בפני המוסד לביטוח לאומי, העיד הלה כי הם היו חייבים לפרק את מעקה העץ כדי להעמיס את הפיגומים על המשאית. כשנשאל התובע לפשר הסתירה בדבריו הנ"ל, נתן תשובה מתחמקת ובלתי רלוונטית. לדבריו, הוא נתבקש על ידי המזמין לקחת את הפיגומים בחזרה שכן הוא מתכוון להרכיב גדר ברזל. ביום בו לקח התובע את הפיגומים הרכיב הנתבע את מעקה הברזל. לדברי התובע, בניית מעקה הברזל קודם לפירוק הפיגומים על ידו, הייתה מפריעה לו, ולכן הוא העדיף לפרק את הפיגומים קודם.
הסתירות בעדות התובע מביאות לדחיית תביעתו
לגבי נסיבות התרחשות התאונה, התובע מסר תחילה כי הוא לא זוכר איך ארעה התאונה, והאם איבד את ההכרה מיד לאחריה. לאחר מכן התובע "נזכר", כי הוא נפל, אך לא ידע מאיזה מקום, ואם הוא נפל מעל ערימות פיגומים או לא. לקראת סוף החקירה, התובע נשאל שוב לגבי נסיבות התרחשות התאונה ואז "זכר" פרטים נוספים ותיאר כי הוא עמד במקום שאין בו למעשה מעקה, ומשם נפל.
התובע נשאל האם הוא עמד סמוך לגדר ואיבד שיווי משקל בזמן שהעמיס את הפיגומים שלו, או בזמן שעזר לנתבע לפרק את הגדר. על כך, ענה חד משמעית כי הוא נפל ללא כל קשר לעבודות פירוק המעקה. הוא סיים לעזור לנתבע בפירוק המעקה, ורק אז חזר לעבודתו בהעמסת הפיגומים, שבמהלכה מעד ונפל.
התובע טען פעם כי הוא נפל כשעמד ליד שפת הגדר, ופעם אחרת טען כי הוא נפל כשמעד על ערימת פיגום. התובע נתבקש להבהיר פשר דבריו הנ"ל, ואז ענה כי הוא לא מבין את השאלה, ולגופו של עניין טען כי הוא עמד ליד הפיגום בקצה של המעקה. כמתואר לעיל, התובע מסר גרסה מהוססת ומפוקפקת בעניין נסיבות התרחשות התאונה. תחילה מסר כי הוא לא זכר איך ארעה התאונה, אולם, בהמשך עדותו מסר פעם כי הוא נפל עת עמד על ערימת הפיגומים, ופעם אחרת עת עמד ליד שפת הגדר ללא גידור.
לשינוי הגרסה בדבריו של התובע לא ניתן הסבר משכנע וסביר. בית המשפט קבע כי התובע כשל להוכיח את גרסתו העובדתית לנסיבות קרות התאונה, ועל כן נדחתה התביעה.
