דרגו את המאמר

בעניין:	כוכבי שרון
	ע"י ב"כ עוה"ד	ניסן	המבקשת (התובעת)
	נגד
	הראל חברה לביטוח בע"מ
	ע"י ב"כ עוה"ד	אהוד שטיין	המשיבה (הנתבעת)

 

 

בפני בקשה נוספת ושנייה במספר למינוי מומחה בתחום האורטופדי.

 

1.         כנטען בכתב התביעה התובעת ילידת שנת 1959 נפגעה ביום 6/10/2002 בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "הפלת"ד").

 

2.         לכתב התביעה צרפה התובעת בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחומי האורטופדיה, הפסיכיאטריה והראומטולוגיה.

 

3.         בכתב ההגנה ציינה הנתבעת כי מדובר בתאונת עבודה (סעיף 7 לכתב ההגנה) וכן התנגדה למינוי המומחים.

 

4.         בדיון מיום 24/4/2006 קבעה סגנית הנשיא כבוד השופטת שטמר כי יש למנות ראומטולוג לבחינת מצב התובעת וכי "מינוי מומחה בתחום האורטופדי יעשה רק לאחר קבלת חוות הדעת בתחום הראומטולוגי".

 

5.         חוות דעת המומחה לראומטולוגיה התקבלה ביום 28/9/2006 ונקבעה לתובעת נכות בשיעור של 30% במחצית השנה הראשונה לאחר התאונה ומאז 20% נכות צמיתה.

 

6.         במסגרת בש"א 2867/06 מיום 15/10/2006 עתרה התובעת למינוי מומחים רפואיים בתחומי האורטופדיה והפסיכיאטריה. חרף התנגדות הנתבעת למינוי המומחים קבעה סגנית הנשיא כבוד השופטת שטמר בהחלטה מפורטת מיום 3/12/2006 כי ימונו מומחים בתחום האורטופדי ובתחום הפסיכיאטרי.

 

7.         ביום 19/11/2007 התקבלה חוות דעת מומחה לפסיכיאטריה אשר קבעה נכות נפשית צמיתה בשיעור של 10%.

 

8.         יצוין כי במקביל פנתה התובעת למוסד לביטוח לאומי. קביעות הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי הנן כי לא נותרה לתובעת נכות אורטופדית:

"לפי דו"ח ועדה רפואית מיום 13/12/2006 מבחינה אורטופדית המצב סופי, לא נותרה נכות אורטופדית בגין התאונה הנדונה..." (סעיף 28 סיכום ומסקנות, מיום 17/1/2007).

 

9.         מסיבה זו וטרם קבלת חוות דעת הפסיכיאטר עתרה הנתבעת בבש"א 1431/07 מיום 6/3/2007 לבטל את מינוי המומחה בתחום האורטופדי.

הנימוק העיקרי לבקשתה מעוגן בכך שבתביעת התובעת לקביעת דרגת נכות בועדת המוסד לביטוח לאומי נקבע כי לא נותרה לה נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה בתחום האורטופדי וכי לאור סעיף 6ב לפלת"ד קביעת המוסד לביטוח לאומי מחייבת בבחינת קביעה על פי דין.

 

10.        בעניין בש"א זו קבעה סגנית הנשיא כבוד השופטת שטמר מיום 25/3/2007 כדלקמן:

"1. החלטת המוסד לביטוח לאומי בענין האורטופדי נחזית כסופית ועל כן מחייבת.

2. מסדר הזמנים בבש'א 2867/06 הבקשה למינוי מומחים נוספים, ומהחלטות המל'ל, נראה כי התובעת פעלה במקביל הן למינוי בבית משפט והן לקביעת דרגת הנכות במוסד לביטוח לאומי. הדבר עלול לגרום לכפילות מיותרת...

3. לאור האמור אני מבטלת את מינויו של האורטופד..."

 

11.        בעקבות החלטה זו הוגשה הבקשה שבפני.

12.        לטענת המבקשת על בית המשפט לבחון בשנית את בקשתה להורות על מינוי מומחה רפואי אורטופדי לבדיקתה. לטענת המבקשת על סמך ההלכה החדשה שיצאה מבית המשפט העליון ברע"א 8598/07 שמואל והבה נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (מיום 5/12/2007) (להלן: "פרשת והבה") ולאור העובדה שהוגשו לבית המשפט שתי חוות דעת בתחום הראומטולוגי והפסיכיאטרי "...בטרם נקבע למבקשת נכות סופית על פי דין במוסד לביטוח לאומי, הרי שהדרך הנכונה העומדת בפני המבקשת במקרה דנן... היא הדרך אשר נקבעה בסעיף 6א לחוק הפלת"ד ומן הדין היה למנות לה מומחה רפואי אורטופדי לבדיקתה ואין לראות בקביעת המוסד לביטוח לאומי בתחום האורטופדי, קביעה המחייבת את הצדדים בתביעה דנן" (סעיף 5 לבקשה).

 

13.        הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה מדובר בקביעה סופית של המוסד לביטוח לאומי בעניינה של התובעת (סעיף א לתגובה).

באשר לפרשת והבה יש לאבחנה מהעובדות בענייננו הואיל ושם התובע נבדק על ידי מומחה בתחום האורטופדי וכבר הוצאה חוות דעת אלא שזו הוגשה רק לאחר שנקבעה נכותו במוסד לביטוח לאומי ואילו כאן התובעת טרם נבדקה על ידי המומחה בתחום האורטופדי. יתרה מכך לטענת הנתבעת הסוגיה העומדת בפנינו כלל לא נידונה ולא הוכרעה בפרשת והבה כעולה מסעיף 4 סיפא לפסק הדין. אשר על כן אין לדידה לחרוג מההלכה המחייבת לפיה משנקבעה נכות על ידי המוסד לביטוח לאומי, קביעה זו תחייב. לחילופין מעלה הנתבעת כי לו פרשת והבה תוכר כרלבנטית אזי מדובר בשינוי מהותי בהלכה אשר "צופה פני עתיד" וניתן להחילו באופן פרוספקטיבי ולא רטרואקטיבי.

עוד מציינת הנתבעת כי החלטת כבוד השופטת שטמר מחייבת שכן התובעת נמנעה מלערער עליה ואין בידה חידוש עובדתי המצדיק בחינה מחודשת של ההחלטה (סעיף ג לתגובה).

 

14.        בתשובת התובעת לתגובת הנתבעת מדייקת התובעת בעובדות ומציינת כי קביעות המוסד לביטוח לאומי הנן מהימים 13/12/2006 ו-17/1/2007 וכי חוות דעת הראומטולוג מוקדמת לכך, משכך העובדות הולמות את הנקבע בפרשת והבה ויש לנהוג על פיה.

באשר לטענות הנתבעת לפיהן אין מקום לשינוי ההחלטה גורסת התובעת כי מדובר בהחלטת ביניים שאינה מהווה מעשה בית דין ועל כן רשאית הערכאה המקורית לשנותה (סעיף 4 לתשובה).

כמו כן טוענת התובעת כי יש לדחות את טענת הנתבעת לפיה אין להחיל את הלכת פרשת והבה על תיקים תלויים ועומדים (סעיף 5 לתשובה).

 

15.        תחת סימן ג' לחוק הפלת"ד חוסים שני סעיפים המהווים מסלולים חלופיים לבחינת נכות רפואית:

6א. מומחה רפואי [תיקון: תשמ"ה]

(א) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות בדבר מינוי מומחה אשר יחווה דעתו בענין הנכות הרפואית של נפגע, או בכל נושא רפואי אחר, לרבות דרכי שיקומו של הנפגע, ובדבר סמכויותיו וחובותיו של המומחה.

(ב) מונה מומחה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:

(1) בעלי דין יהיו רשאים להזמין את המומחה לבית-המשפט לחקירה, אולם לא יהיו רשאים להביא עדות נוספת של מומחה לענין הנדון אלא ברשות בית משפט מטעמים מיוחדים שיירשמו;

(2) כל צד יהיה רשאי להפנות אל המומחה, בכתב, שאלות הבהרה לחוות הדעת שנתן.

(3) בית המשפט יקבע את שכרו של המומחה, והוא ישולם בידי בעלי הדין או אחד מהם, כפי שיורה בית המשפט.

6ב. קביעת דרגת נכות לפי חוק אחר [תיקון: תשמ"ה]

נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית משפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

 

 

 

16.        ההלכה הפסוקה לפיה נוהגים בתי המשפט מורה כי קביעה על פי דין מחייבת גם לצורך התביעה לפי הפלת"ד בהתאם לסעיף 6ב המצוטט לעיל ובתנאי שדרגת הנכות שנקבעה במוסד לביטוח לאומי מתייחסת לנכות "יציבה", הקביעה קדמה לשמיעת הראיות ודרגת הנכות נקבעה על פי דין מתאים (א' ריבלין תאונות הדרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה חדשה ומעודכנת, תש"ס-1999 בעמוד 450) (להלן: "תאונות הדרכים").

 

17.        ויודגש כי עיקר התכלית של סעיף 6ב היא למנוע את הצורך במינוי מומחה רפואי לקביעת דרגת נכותו של התובע עקב התאונה כאשר זו כבר נקבעה על פי דין אחר על מנת לחסוך הוצאות וטרחה, תכלית אשר לא תושג ממילא אם כבר נתמנה מומחה רפואי מטעם בית משפט והגיש כבר את חוות דעתו (ראו תאונות הדרכים בעמודים 456-457).

 

18.        סלע המחלוקת בענייננו ואף במקרים רבים דומים, מתמקד בתנאי השני ובשאלה מתי החלו ב"שמיעת ראיות". לאחר פסיקות סותרות הוכרעה הסוגיה בבית המשפט העליון ברע"א 1619/93 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' טטרו יאיר, פ"ד מז(4) 89 (להלן: "פרשת טטרו").

בפרשת טטרו נפסק כי יש לראות את הגשת חוות הדעת של המומחים הרפואיים כתחילת "שמיעת הראיות" כמשמעותה בסעיף 6ב לפלת"ד.

הלכה נוספת הנלמדת מפרשת טטרו היא כי המסלול של סעיף 6א לפלת"ד הוא בבחינת "דרך המלך" בעוד המסלול של סעיף 6ב לפלת"ד הוא החריג המתקיים בנסיבות מיוחדות.

להלכת טטרו מוסף הסייג לפיו אם נבדקה התובעת בועדת המוסד לביטוח לאומי והחלטה בדבר נכותה צפויה להנתן בתוך זמן קצר רשאי בית המשפט על פי שיקול דעתו שלא למנות מומחה מטעם בית המשפט.

הלכת טטרו הבהירה מבחינה משפטית כי "שמיעת הראיות" מתחילה עם הגשת חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט אולם היא לא מנעה את שמכנה ריבלין בספרו "תחרות בין מינוי מומחה לקביעה על פי דין" (ראו, תאונות דרכים בעמוד 459).

 

 

 

19.        לחלל ההכרעה שבין מינוי מומחה לבין קביעה על פי דין נכנסת פרשת והבה. המשנה לנשיאה כבוד השופט ריבלין מדגיש את כלל הפסיקה (הלכת טטרו) לפיו המועד הקובע למניין תחילת "שמיעת ראיות" בתיק לצרכי סעיף 6ב לחוק הפיצויים הוא המועד שבו הוגשה חוות דעת רפואית לבית המשפט וכלשונו:

"הלכה היא כי מועד הגשת חוות הדעת של המומחה הרפואי לתיק בית המשפט הוא המועד הקובע לתחילת שמיעת הראיות לצורך סעיף 6ב לחוק הפיצויים, וכי החל ממועד זה, חוות דעתו היא שמחייבת לעניין קביעת דרגת נכותו של הנפגע בבית המשפט (רע"א 1619/93 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' טטרו, פ"ד מז(4) 89 (1993)). כאמור סעיף 6ב קובע עדיפות לקביעה שהתקבלה על פי דין רק ככל שזו התקבלה 'לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה..." (סעיף 6 לפסק דינו).

 

20.        בהמשך מוסיף וקובע המשנה לנשיאה כבוד השופט ריבלין כי במקרה בו מוגשות מספר חוות דעת רפואיות ובין לבין מתקבלת קביעת המל"ל אזי מדובר כבר בשלב של "שמיעת ראיות" לעניין ס' 6ב ומשכך לא ניתן לעבור למסלול של סעיף 6א לבקשת המבקש משום שכך ישיג את התוצאה העדיפה מבחינתו:

"ודוק: במצב המשפטי הקיים, מועד תחילת שמיעת הראיות בתיק לצרכי סעיף 6ב הוא מועד אחד ויחיד ביחס לקביעת דרגת הנכות בכל התחומים, ולכן מועד שמיעת הראיות בתיק דנן החל עם הגשת חוות הדעת הרפואית הראשונה, וזאת ביחס לקביעת דרגת הנכות הרפואית בכלל התחומים" (סיפא סעיף 6 לפסק הדין).

 

21.        הרציונאל העומד בבסיס קביעתו הוא כי לו יקבע אחרת ינתן פתח למניפולציות מצד נפגעים שיעברו מסעיף 6א לסעיף 6ב לפלת"ד על מנת לזכות בדרגת נכות גבוהה יותר.

 

22.        צודקת הנתבעת באומרה כי שונים הם פני הדברים בענייננו מבחינה עובדתית:

שהרי בפרשת והבה התקבלו חוות דעת אורטופד, נוירולוג ואף אוזן גורן או אז נקבעה הנכות הפסיכיאטרית על ידי המוסד לביטוח לאומי ורק אחר כך מומחה מטעם בית המשפט הגיש את חוות הדעת הפסיכיאטרית, בנסיבות אלו טען המבקש והבה כי יש לאמץ את שיעור הנכות הפסיכיאטרית שנקבע במוסד לביטוח לאומי.

 

לעומת זאת במקרה דנן התקבלה חוות דעת הראומטולוג בטרם הקביעות במוסד לביטוח לאומי ואילו המבקשת בענייננו טוענת כי אין לקבל את הקביעות במוסד לביטוח לאומי וכי יש לקבוע מומחה מטעם בית משפט שיבחן את נכותה האורטופדית הנטענת.

 

23.        חרף שוני עובדתי זה סבורה אני כי הלכת והבה עומדת לצד המבקשת גם כאן:

בעניינה של המבקשת התקבלה חוות דעת ראומטולוג בטרם קביעת המוסד לביטוח לאומי, במובן זה פסעה המבקשת במסלול של סעיף 6א לפלת"ד ולמעשה החל השלב של "שמיעת הראיות" בתיק העובדה שלאחר מכן קביעות המוסד לביטוח לאומי בענין האורטופדי קבעו כי לא נותרה במבקשת נכות אינן רלוונטיות הואיל והמבקשת מצויה כבר במסלול של סעיף 6ב. המשנה לנשיאה כבוד השופט ריבלין קבע מפורשות בהחלטתו כי אין להדרש לטענה לפיה חוות הדעת אינה ממן התחום בו נעשתה קביעת המוסד לביטוח לאומי, שהרי רואים את הגשת חוות הדעת הראשונה שהתקבלה בתיק ככזו שפותחת את "שער" הראיות ומשום כך אין נזקקים עוד לקביעת המוסד לביטוח לאומי.

אמנם נכונה העובדה לפיה המבקש והבה חפץ בקביעת המוסד לביטוח לאומי ולא זכה להנות ממנה בעוד במקרה דכאן אינה חפצה בקביעת המוסד לביטוח לאומי, אף נכון כי במקרה של והבה כבר התקבלה חוות דעת מומחה ואילו בעניינו טרם מונה מומחה אורטופד אולם אין בכך די כדי לסטות מהלכת בית המשפט העליון.

בהערת אגב, אציין כי יתכן מאוד שקביעה לפיה הוראת המוסד לביטוח לאומי מחייבת הנה יעילה יותר בטרם מונה מומחה כאמור, אולם "שמיעת הראיות" החלה עם קבלת חוות דעת הראומטולוג.

בעניין זה מדגיש המשנה לנשיאה כבוד השופט ריבלין כי עולה ביקורת על תנאי "שמיעת ראיות" המעוררת ספק בדבר היותו מבחן מוצלח, בשל היותו כללי ובשל העובדה שהגשת חוות דעת בתחום כלשהו שוללת את תוקפה של נכות חיצונית על פי דין גם בכל תחום אחר אולם אלה הם פני ההלכה בשעה זו (ראו סעיף 6 לפסק דינו).

 

24.        באשר לטענות הנותרות של הנתבעת. סבורה אני כי ניתן לשנות את החלטת סגנית הנשיא כבוד השופטת שטמר מיום 25/3/2007 זאת בשל שינוי הנסיבות וההלכה אשר לא הובאו לידיעתה ביום מתן ההחלטה.

עוד אציין בעניין זה כי אף הנתבעת הגשה בקשה להורות על ביטול מינוי המומחה לאורטופדיה, בדיוק כשם שנהגה התובעת כאן לעניין המינוי.

באשר לטענה לפיה הלכת והבה צופה פני עתיד דומה כי לטענה זו אין על מה להשען הואיל וכבוד השופט ריבלין מחיל את ההלכה על אותה בקשה שבפניו משכך מובן כי תוכל ההלכה לחול על הבקשה שבפני.

 

25.        אשר על כן אני נעתרת לבקשה ומורה על מינוי של ד"ר לוינקופף כמומחה רפואי בתחום האורטופדי. המומחה יעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו על יד ב"כ הצדדים יבדוק את התובעת ויואיל להשיב על השאלות הבאות:

א.         האם לוקה התובעת בנכות כלשהי? אם כן- יואיל להבהיר את סוג הנכות, שיעורה והאם קיים קשר בינה לבין התאונה מיום 6/10/2002.

ב.         האם סבלה התובעת מנכות זמנית עקב התאונה, ואם כן – לאיזו תקופה ומה שיעור הנכות?

ג.          האם תיזקק התובעת לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן- סוגי טיפולים אלה ועלותם המשוערת.

 

26.        על מינוי המומחה יחולו תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ו-1986.

 

27.        ב"כ בעלי הדין ימציאו למומחה הרפואי את כל המסמכים הרפואיים המצויים בידיהם הנוגעים לתובעת תוך 30 ימים מהיום.

המומחה מתבקש להמציא חוות דעתו תוך 60 יום מהיום.

המומחה מתבקש שלא להמתין לתיעוד נוסף מעבר לאמור לעיל, אלא לפי הנחיה מפורשת של בית המשפט.

 

28.        בשכר טרחת המומחה תישא הנתבעת ישירות בשלב זה על פי חשבונית שתומצא לה על ידי המומחה, ואולם אם יקבע המומחה כי לא נותרה לתובעת נכות בגין התאונה, תהא הנתבעת רשאית לעתור לקיזוז שכר טרחת המומחה מסכום הפיצויים שישולמו לתובעת.

 

 

29.        ב"כ התובעת יגיש תחשיב נזק תוך 30 יום מיום קבלת חוות הדעת הרפואית. ב"כ הנתבעת יגיש תחשיב נזק תוך 15 ימים מיום קבלת תחשיב הנזק של התובעת.

 

30.        נקבע לתזכורת מנ"ת.

 

 

 

 

003193/07בשא133 חלי סלומון