פס``ד בנושא זכאות נכה צה``ל לרכב רפואי

דרגו את המאמר

זכאות לרכב ממשרד הביטחון לאחר חזרה מחו"ל

כאשר אדם מוכר על ידי המדינה כנכה צה"ל, עומדות לזכותו הטבות שונות, ובין השאר זכויות רכב רפואי לרבות קבלת רכב לשימוש אישי. בבסיס זכאות זו עומדים טעמים היסטורים מיסויים. זכאות זו ניתנה בעבר הגבלות שונות על מגורים בישראל או מחוצה לה. אולם, היו מקרים בהם משרד הביטחון הפחית בשיעור ההטבה לאור שהיית נכה צה"ל בחו"ל באופן קבוע.

דוגמא לכך ניתן לראות בערעור שהגיש עותר אשר הוכר כנכה צה"ל בשנות השבעים וקיבל סיוע מלא לרכישת רכב ואחזקתו עד לשנת 2004, אז החליט משרד הביטחון לקצץ בזכאותו וזאת לאור העובדה כי במשך חמש עשרה השנים האחרונות העותר שהה בחו"ל באופן קבוע, בעקבות שינוי ההנחיות המנהליות בנוגע לחלוקת הטבות לנכי צה"ל וניסוחם מחדש.

טענות הצדדים

העותר טען כי מדובר בהטבות שניתנו לו על פי החוק, הוא הסתמך עליהם לאורך השנים והן נחוצות לו לשם ניהול אורך חיים תקין. כמו כן, לדבריו, שלילת הטבות אלו על ידי המשיבים הינה פגיעה בזכות לכבוד, לחיים בכבוד ובזכותו לקניין שכן הוא זכאי לבחור באופן חופשי היכן יתנהלו מרכז חייו ונכותו אינה מתבטלת מחוץ לגבולות המדינה.

המשיבים טענו כי מדובר בכללים המעניקים הטבות כלכליות הניתנים לשינוי לאחר הפעלת שיקול דעת, שינוי שאינו מהווה אפליה פסולה ואינו פוגע בזכות לכבוד ולקניין של העותר. המשיבים טענו כי הטבות כלכליות אלו לא ניתנו מעולם לאנשים הגרים מחוץ לגבולות המדינה ולאור המגבלות התקציביות הקיימות כיום ושינוי המצב ההיסטורי המיסויי, יש הצדקה להפעלת שיקול הדעת.

המסגרת החוקית

מלשון הכללים השונים על נוסחם השונה, עולה כי הם לא שללו תשלומים שונים לנכי צה"ל שנמצאים בחו"ל, אלא מיקדו את הזכאות בנוסח הכלל עצמו. הכללים הנוגעים להטבות לרכב רפואי והזכאות לו לא נזכרו בספר החוקים ולכן היו בשיקול דעת של המשיבים לאורך השנים. אי לכך, עולה שאלת מעמד הכללים, כיצד הם משפיעים על זכויות העותר והאם למשיבים יש זכות לשנותם.

החלטת בית המשפט

המשיבים הציגו את הכללים כחלק משיקול הדעת המנהלי לצורך מתן הטבות שלא מופיעות בחוק הנכים, ולכן ניתן לשנותם. לעומת זאת, העותר טען כי מדובר בתקנה בת פועל תחיקתי. זוהי תקנה הניתנת מכוח חוק אשר קובעת נורמה משפטית חדשה ומביאה לשינוי במשפט הנוהג, תקנה שפונה לכלל הציבור, או חלק בלתי מסוים ממנו, בניגוד לפניה לפרטים ספציפיים. תקנה זו מחייבת פרסום ברשומות לעומת הוראת מנהל, אותה יש להביא לידיעת הציבור אך לא לפרסמה באופן רשמי.

בית המשפט קבע כי במקרה דנן, תוכן ההנחיה לא נקבע בחוק אך היא יצרה נורמה משפטית חדשה לפיה ניתנות הטבות שונות לנכי צה"ל לפי סיווגים שונים. הטבות אלו מופנות לכלל אוכלוסיית נכי צה"ל, עבר, הווה ועתיד ולכן היא בת פועל תחיקתי.

תקנה זו לא פורסמה ברשומות ולכאורה היא חסרת תוקף, אולם, שני הצדדים פעלו לפי נוסחה הקודם של התקנה לאורך שנים רבות, יתכן כי לאור העובדה שהמשיבים סיווגו אותה בצורה שונה, שאינה מחייבת פרסום רשמי. לפי דעת השופט י' זמיר והשופטת במקרה דנן, גם אם לא פורסמה, עדיין ניתן לאכוף אותה כלפי היודעים בדבר ולכן היא מחייבת את המשיבים.

בית המשפט קבע כי מדובר בהנחיה בעלת מעמד של תקנה בת פועל תחיקתי, תקנות אלו הינן שוות ערך לחוק ולכן כל שינוי בהם יכול שיצפה פני עתיד ולא עבר. בית המשפט הזכיר כי במקרה אנלוגי בו אדם הוכר כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט- 1959, ועדה קבעה לו דרגת נכות מסוימת לפי מבחנים שהתבססו על התקנות דאז. לאחר שינוי התקנות והמבחנים הוזמן האדם לבדיקה בשנית ונקבע כי הרשות לא יכולה להפחית את דרגת נכותו והזכויות הנובעות לו ממנה לאור שינוי התקנות הנוגעות בדבר.

במקרה דנן, קבע בית המשפט כי שינוי ההטבות מהווה פגיעה בזכות הקניין של העותר וכי המשיבה לא הרימה את נטל ההוכחה בדבר סיבה מוצדקת לשינוי ההסכם בין הצדדים או היעדר תקציב מתאים.

לסיכום, בית המשפט קבע כי במקרה כזה, בו מדובר על אדם שלחם למען המדינה ונפצע בעת שירותו, ההטבות והזכויות המגיעות לו עקב נכות זו הינן קבועות ולא צריכות להיות מופחתות לאור שינוי פוליטי מדיני או כלכלי. הלכה זו הולמת את תכלית חוק הנכים תש"ט 1949 שנחקק לאחר קום המדינה ונועד ליצור קשר של מחויבות בין המדינה לחייליה שנפגעו במהלך ועקב השירות באופן שוויוני, ללא הבחנה בין נכה "חדש" ל"ישן".