שלום, אנסה קצר כמה שיותר. אני חיילת, התגייסתי לפני כ26 ימים, טירונות 01 של שבועיים וחצי, שבאמצע פתאום בוקר אחד (יום שני) התחילה לכאוב בקטנה בשוק ברגל ימין. התעלמתי חשבתי סתם זה כי אנחנו מתרוצצים מפה לשם, אך זה התגבר והתגבר עד שלא יכולתי לדרוך עליה (השינוי בכאב חל תוך יום) הכאבים ברמה כלשהי היום כל הזמן גם במנוחה וגם בפעילות. ביקשתי ללכת לחובש, רק אחרי יומיים (מאז התחלת הכאב, יום רביעי) אישרו לי ללכת, החובש לא ראה בזה משהו נורא, רצה לתת לי אקמול, אך אמרתי שלא עוזר לי (יש לי סיפור ארוך עם משככי כאבים שבכלל לא עוזרים לי גם אם זה מינון גבוה) , החובש אמר תחזרי אם זה יחמיר. תוך יום, כמובן החמיר אך בשתי הרגליים, שתי השוקיים כאבו לי כמו שמעולם לא כאבו לי (אני כבר 3 שנים מתאמנת קבוע כמו ריצות והליכה מהירה ומנויה בחדר כושר, אז מאמצים זה לא דבר זר בשבילי) . בטירונות בקושי רצנו , ובקושי הרמנו מעבר ל5 ק"ג, אז אני לא רואה סיבה למה יכאבו לי הרגליים. אני רוצה לציין שבטירונות כמובן הייתי עם נעליים צבאיות של בנות ולא של בנים. הלכתי פעם שנייה (יום חמישי)לחובש ואמרתי לו שממש כואב לי וזה החמיר , זה בשתי הרגליים והתחילו הכאבים לא רק בשוק אלא גם בקדמת הירך. הוא נתן לי פטור עמידה בשמירות, התחננתי ממנו שיתן לי מנוחה כי אני כל הזמן על הרגליים. והוא נתן לי שעה מנוחה. הכאבים בטירונות המשיכו גם במנוחה וגם בישיבה, אמרתי את זה לחובש והוא לא התייחס לזה ואמר שאוכל ללכת לרופא רק יום ראשון. אז עד יום ראשון סבלתי, התלוננתי, צלעתי, לא יכולתי לעמוד, לא יכולתי לישון. הרופא לא איבחן את זה, אז נתן לי פטור מנעליים צבאיות ומפעילות מוגברת. כמובן היה יותר קל עם נעלי ספורט, אך הכאבים המשיכו אבל מה שטוב שיכולתי סוף סוף ללכת נורמלי. בסוף הטירונות (יום חמישי) עד שיבוץ ביחידה (יום ראשון) כאב לי באותה המידה. והשבוע רק ביום חמישי הצלחתי להגיע לרופאת היחידה, ואחרי כל מה שאמרתי מה שאמרתי לכם כרגע , אני לא יודעת אם אמרתי פה אבל הכאבים בשוק הם כל היום והיום התחילו לי להיות כאבים חלשים בברכיים ובקדמת הירך וכמה פעמים יש הבזקים חדים של כאבים בקדמת הירך ,בירכיים ובשוק, כמו עכשיו שאני כותבת. אמרתי לרופאה קשה לי לי ללכת הליכה ארוכה או במהירות או לרוץ או לעמוד במשך זמן רב. אמרתי שאני רוצה להמשיך פטור מנעליים צבאיות כי אני פוחדת שלא אוכל ללכת כרגיל כמו בטירונות, גם עם נעלי ספורט עדיין כואב אבל זה שונה מנעליים צבאיות, היא לא אישרה לי את זה, ובנוסף לא נתנה לי שום מנוחה. הפנתה אותי לאורטופד של היחידה שהתור שלי אליו הוא ב4.1... גם אין לי פטור מנעליים צבאיות שאני פוחדת שאצלע שוב איתם , גם אין לי מנוחה ולא הייתה לי מנוחה בטירונות גם אם נתנו לי אישור על זה, וגם לחכות חודש לאורטופד כשפשוט קשה לי ללכת ואני לא יכולה לתפקד כראוי ביוםיום. ואני חייבת התייעצות עם מה שקורה לי, אני פוחדת לחכות עם הכאבי רגליים האלו שיהפכו להיות משהו בלתי הפיך. אני לא יכולה לסבול אתה כאבים,קשה לי לעלות , קשה לי לרדת, קשה לי ללכת, לא יכולה לחשוב על לרוץ, קשה לי לנוח כי יש לי כאבים חזקים פשוט בכל מצב, ואני מבוהלת מהמצב שפעם ראשונה קורה וזה לא בשליטה שלי, אין לי שום היסטוריה של בעיות, התגייסתי עם פרופיל 97.. ואין לי לאן לפנות ולנסות לטפל בזה כמה שיותר מהר . אני חדשה בצבא ואני כבר מרגישה את האדישות הרפואית כלפיי. אני רוצה לציין שהשתמשתי במשחה כמו בןגיי, שלא עזרה לי.
בבקשה! תענו לי דחוף, אין לי לאן לפנות
|
