תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי``ד-1954
| דרגו את המאמר |
|
בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 93,71 ,38 ,24 ,17 ,16 ,15 ו-115 לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953, אני מתקינה תקנות אלה:
פרק ראשון: שיעור דמי הביטוח
1. סיווג
לענין קביעת שיעור דמי הביטוח מפני פגיעה בעבודה (להלן - דמי הביטוח), מסווגים את כל המפעלים, הפעולות והשירותים (להלן - מפעלים) לענפים, קבוצות וסעיפי סיכון כמפורט בתוספת הראשונה.
2. שיעור דמי הביטוח
(א) שיעור דמי הביטוח, שמעביד חייב לשלם בעד ביטוח עובדיו במפעל פלוני, הוא כנקוב בתוספת הראשונה לצד סעיף הסיכון המתייחס לאותו מפעל.
(ב) מעביד שאושר לכך על ידי שר העבודה ונתמלאו בו התנאים המפורטים בסעיף 162 לחוק, ישלם דמי ביטוח מפני פגיעה בעבודה בשיעור של 85% מהאמור בתקנת משנה (א).
3. מפעל נפרד
(א) לענין תקנה 2 יראו כמפעל נפרד חלק ממפעל אם התקיימו בו שני אלה:
(1) הוא מתנהל בנפרד מבחינת המקום;
(2).. (א) הוא מוסד ציבורי המתנהל כיחידת תקציב נפרדת; או
(ב).. (1) הוא מיועד להשגת רווחים ומתנהלים לגביו חשבונות נפרדים של ריווח והפסד; או
(2) הוא אינו מיועד להשגת רווחים ומתנהלים לגביו חשבונות נפרדים של הכנסות והוצאות.
(ב) בקיבוץ או במושב שיתופי יראו כמפעל נפרד לענין קביעת דמי הביטוח, לפי תקנה 2, של מי שאינו חבר בקיבוץ או במושב השיתופי ענף או שירות לא חקלאיים שאינם מיועדים בעיקרם לצריכה או לשימוש העצמיים של הקיבוץ או המושב השיתופי או חבריהם.
(ג) רשאי מנהל ענף ביטוח נפגעי עבודה בשים לב למידת הסיכון של חלק המפעל לראותו כמפעל נפרד אף אם נתקיים בו רק אחד משני התנאים שבתקנת משנה (א).
3א. שיעור ממוצע למפעל מורכב
(א) היה מפעל מורכב ממפעלים נפרדים כאמור בתקנה 3, רשאי המעביד לבקש מהמוסד ששיעור דמי הביטוח המשתלמים על ידיו, יהיה הממוצע המתקבל משיעורי דמי הביטוח שבכל מפעל נפרד.
(ב) המוסד רשאי לאשר תשלום דמי הביטוח לפי השיעור הממוצע המשוקלל החל מ-1 באפריל לשנת הכספים שלאחר הגשת הבקשה (להלן - התאריך הקובע).
(ג) בחישוב השיעור הממוצע המשוקלל יובאו בחשבון -
(1) שכר העבודה ששולם בכל אחד מהמפעלים הנפרדים בשנים עשר החדשים שקדמו לתאריך הקובע ובלבד שלא יובא בחשבון שכר עבודה מעל למכסימום שלפיו משתלמים דמי-ביטוח;
(2) שיעור דמי הביטוח של כל מפעל נפרד כפי שקיים היה השיעור בחודש אפריל לשנת הכספים שלגביה נערך החישוב.
(ד) נקבע שיעור ממוצע משוקלל למפעל מורכב, ישאר השיעור ללא שינוי תוך השנה שלאחר התאריך הקובע.
4. מפעל בסעיפי סיכון שונים
(א) ניתן מפעל לסיווג ביותר מסעיף סיכון אחד - ישולמו דמי הביטוח לפי סעיף הסיכון שבו מועבד המספר הגדול ביותר של העובדים בתהליך ייצור או בפעולה שלה נועד המפעל.
(ב) מפעל שבו משתמשים במכונות המונעות בכוח מיכני או במתקני ריכוך ושבו נעשות עבודות שאינן מחייבות שימוש במכונות או במיתקנים כאמור, יסווג לפי סעיף הסיכון המתייחס להליכי העבודה בהם משתמשים במכונות המונעות בכוח מיכני או במיתקני ריתוך; מנהל ענף ביטוח נפגעי עבודה רשאי, בשים לב להיקף המוגבל של השימוש במכונות או במיתקנים כאמור בהשוואה להיקף כל העבודה במפעל, לסווג את המפעל לפי סעיף הסיכון המתייחס להליכי העבודה בהם לא משתמשים במכונות המונעות בכוח מיכני או במכשירי ריתוך.
5. שיעור דמי הביטוח במקרים מיוחדים
לא ניתן מפעל לסיווג באחד מסעיפי הסיכון שבתוספת הראשונה, ישולמו דמי הביטוח כאילו סווג המפעל בסעיף סיכון ששיעור דמי הביטוח בו הוא 1.9%.
6. הפחתת דמי הביטוח או הגדלתם
(א) בתקנה זו -
"תקופת האיזון" - תקופה של שנתיים רצופות; הראשונה בתקופות ראשיתה ביום כ"ב באדר ב’ תשי"ט (1 באפריל 1959); לגבי התקופה שראשיתה ביום ד’ בניסן תשל"ט (1 באפריל 1979) וסיומה ביום כ"ה באדר ב’ התשמ"א (31 במרס 1981) תהא התקופה של שנה אחת בלבד, ולאחריה תקופות של שנתיים רצופות.
"שיעור הפגיעה" - היחס שבין דמי הפגיעה ששולמו לעובדי מפעל גדול תוך תקופת האיזון לבין דמי הביטוח ששולמו תוך אותה התקופה ובעדה על ידי המעביד של אותו המפעל.
"שיעור הפגיעה הממוצע" - היחס בין סך הכל של דמי הפגיעה ששולמו לעובדים בעשרה מפעלים גדולים לפחות המשלמים אותו שיעור דמי ביטוח תוך
תקופת האיזון לבין סך הכל של דמי הביטוח ששולמו מאת מעבידיהם של המפעלים כאמור תוך אותה תקופה ובעדה;
לענין קביעת היחס כאמור יובאו בחשבון רק מפעלים גדולים שבתקופת האיזון המשיכו בפעילותם הרגילה לפחות 15 חודש.
ואם תקופת האיזון היתה בת שנה אחת - המשיכו בפעולתם הרגילה לפחות 8 חדשים; לא היו עשרה מפעלים גדולים המשלמים אותו שיעור דמי ביטוח תוך תקופת האיזון, יובאו בחשבון גם כל המפעלים הגדולים המשלמים דמי ביטוח בשיעורים הקרובים ביותר, כלפי מעלה וכלפי מטה, לשיעורים המשתלמים על ידי המפעלים הגדולים שהובאו בחשבון;
"מפעל גדול" - מפעל המעסיק תוך שנת כספים שלמה בתכוף לתקופת האיזון עובדים שבעדם משתלם שכר עבודה, שמספרם לפחות 100 בממוצע לחודש או לפחות 50 בכל אחד מחדשי השנה.
"מפעל" - לענין תקנה זו - מפעל המסווג בתוספת הראשונה בקבוצות וסעיפי סיכון בענפים: 7, 5, 4, 3, 2, 1, 0.
(ב) סוטה שיעור הפגיעה במפעל גדול, בסכום של תקופת האיזון, ב-30% לפחות משיעור הפגיעה הממוצע ובמשך תקופת האיזון לא חל שינוי בסעיף הסיכון לפי סווג המפעל, יופחתו או יוגדלו דמי הביטוח ששולמו תוך תקופת האיזון ובעדה, לפי הענין, ב-20% לגבי התקופה בה חלה הסטיה.
(ג) בחישוב שיעור הפגיעה ושיעור הפגיעה הממוצע לא יובאו בחשבון דמי פגיעה ששולמו בהתאם לסעיף 36 לחוק.
(ד) (1) המוסד יחליט על הפחתה או הגדלה של דמי הביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) תוך עשרים חדשים מתום תקופת האיזון; החליט המוסד על הפחתה בדמי הביטוח, תבוצע ההפחתה תוך שלושה חדשים מתאריך ההחלטה, תוך מתן עדיפות בטיפול למפעל שמעבידו הגיש למוסד בקשה להפחתה; חייב המעביד דמי ביטוח, רשאי המוסד לקזז את סכום ההפחתה כאמור מחוב דמי הביטוח של המעביד.
(2) על אף האמור בפסקה (1) החלטה של המוסד על הפחתה או הגדלה של דמי ביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) לגבי תקופת האיזון המסתיימת ביום י"ד בניסן תש"ם (1 באפריל 1980) ולגבי תקופת האיזון המסתיימת ביום כ"ה באדר ב’ התשמ"א (1 באפריל 1981) תינתן תוך עשרים וארבעה חדשים מתום תקופת האיזון האמורה וההפחתה תבוצע תוך ארבעה חדשים מתאריך ההחלטה.
(ה) בוטל.
(ו) המוסד יפסם בירחון העבודה והביטוח הלאומי תוך חודש ימים לאחר 18 החדשים מתום תקופת האיזון או שיעור הפגיעה הממוצע.
(ז) הוראות תקנה זו אינן חלות -
(1) אם המעביד משלם דמי ביטוח לפי שיעור שנקבע בתקנה 5 או לפי שיעור ממוצע למפעל מורכב כאמור בתקנה 3א.
(2) אם נתמלאו לגבי מעביד התנאים המפורטים בסעיף 162 לחוק והוא אושר לכך על ידי שר העבודה.
7. קביעת סעיף הסיכון
מעביד חייב למסור למוסד את הפרטים שיידרשו על ידיו לשם סיווג המפעל על ידי המוסד.
פרק שני: הודעה על פגיעה בעבודה
8. מסירת הודעה על פגיעה בעבודה
על פגיעה בעבודה, שכתוצאה ממנה מת אדם שהיה מבוטח לפי חלק ב’ לחוק, או מצבו מחייב טיפול רפואי או שאיבד את כשרו לעבודה שלושה ימים לפחות (להלן - מבוטח שנפגע), תימסר למוסד בהקדם האפשרי הודעה לפי טופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד (להלן - ההודעה).
9. מי חייב למסור הודעה
(א) החובה למסור הודעה חלה על המבוטח שנפגע, אולם מסירתה על ידי אדם אחר כשרה ופוטרת את המבוטח מחובת ההודעה.
(ב) מת מבוטח כתוצאה מפגיעה בעבודה, חלה החובה למסור הודעה על התלויים בו הזכאים לגימלה לפי סעיף 22 לחוק. מסירת ההודעה על ידי אחד התלויים או על ידי כל אדם אחר כשרה ופוטרת את התלויים האחרים מחובת ההודעה.
10. אישור ההודעה על ידי המעביד
מעבידו של המבוטח שנפגע יאשר בגוף ההודעה, לפני מסירתה, את העובדות הנוגעות למעביד, למסיבות הפגיעה, לשכר עבודתו של הנפגע ולהעדרו מהעבודה כתוצאה מהפגיעה. חולק המעביד על אחת העובדות האמורות, יציין זאת בהודעה.
11. אישור רפואי
(א) הפסיק מבוטח שנפגע לעבוד כתוצאה מהפגיעה, יצורף להודעה אישור רפואי על תוצאות הפגיעה ועל תקופת אי כושרו של המבוטח לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת.
(ב) אישור כאמור בתקנת משנה (א) יינתן מאת שירות רפואי מוסמך כמשמעותו בסעיף 89(א)(3) לחוק (להלן - שירות רפואי מוסמך) או מאת מוסד רפואי שאושר ונרשם כאמור בסעיפים 24או-25 לפקודת בריאות העם, 1940, אם המבוטח הופנה אליו על ידי המוסד, חדר מיון של בית חולים, המעביד או רופא מטעמו של המעביד, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(1) המבוטח לא נדרש לשלם כל תשלום שהוא בקשר עם מתן האישור, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות תשלום בעד בדיקות וטיפול - אם נערכו;
(2) באישור צויינו פרטי הפגיעה, ממצאי הבדיקה הרפואית, והאבחנה הרפואית;
(3) השירות הרפואי המוסמך והמוסד הרפואי, יעמידו לרשות המוסד, לפי דרישתו, את המסמכים הרפואיים הנוגעים לאישור.
11א. צירוף אישור רפואי של תושב אזור מוחזק
הפסיק מבוטח, שהוא תושב אזור מוחזק בידי צבא הגנה לישראל, לעבוד כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ימציא למוסד אישור מטעם רופא או גוף רפואי שאושר לכך במיוחד בידי מפקדת האזור שבו הוא גר, או בידי שירות רפואי מוסמך כמשמעותו בסעיף 45 לחוק, על תוצאות הפגיעה ועל תקופת אי כושרו לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת.
12. תוצאות אי - מסירת ההודעה
לא נמסרה הודעה בהתאם לתקנות אלה, רשאי המוסד לשלול את הזכות לגימלה על פי המלצת ועדת התביעות.
13. פרטים להשלמת ההודעה
המוסד רשאי לדרוש מהמבוטח שנפגע או ממעבידו פרטים נוספים ומשלימים בקשר לפגיעה בעבודה ותוצאותיה וכן בקשר לכל ענין אחר הקשור במבוטח שנפגע, העשויים לסייע למוסד בקביעת הגימלה לפי חלק ב’ לחוק. הנדרש חייב למסור את הפרטים בכתב בחתימת ידו או בעל פה בפני פקיד המוסד ולאשרם בחתימת ידו.
13א. דו"ח של מעביד
מעביד שאושר לכך על ידי שר העבודה ונתמלאו בו התנאים המפורטים בסעיף 38(ב) לחוק, ידווח למוסד ב-15 לכל חודש על אותן פגיעות בעבודה במפעלו שבעדן הסתיים תשלום תמורת דמי-פגיעה. בדו"ח יפורטו ימי ההיעדרות מהעבודה כתוצאה מהפגיעות בעבודה והשכר ששימש יסוד לחישוב תמורת דמי-הפגיעה.
14. תוצאות אי - מסירת פרטים נוספים
לא נמסרו פרטים לפי דרישה בהתאם לתקנה 13, רשאי המוסד לעכב מתן גימלה עד שיימסרו הפרטים, אך לא יזדקק המוסד לתקנה זו כשמעביד הוא החייב במסירת הפרטים ולא מסר אותם.
פרק שלישי: בדיקות רפואיות
15. בדיקה רפואית - בוטל.
16. שלילת זכות לגימלה על אי - בדיקה
לא נבדק אדם כדרוש בתקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות), תשכ"ה-1965, רשאי המוסד לשלול את הזכות לגימלה בעד הזמן שבין התאריך בו חוייב להיבדק ובין התאריך בו נבדק למעשה.
פרק רביעי: הגשת תביעה לגימלה לפי חלק ב’ לחוק ודרכי הוכחתה
17. תביעת גימלה - בוטל.
18. ההכרעה כתביעה - בוטל.
19. המצאת מסמכים להוכחת הזכות לגימלה - בוטל.
20. אי - המצאת מסמכים והשהיית גימלה - בוטל.
פרק חמישי: תשלום גימלאות לפי חלק ב’ לחוק
21. דרך תשלום גימלאות - בוטל.
22. תשלום דמי פגיעה באמצעות מעביד
(א) המוסד רשאי להרשות למעביד פלוני, בתנאים שייקבעו על ידי המוסד, לשלם בשם המוסד דמי פגיעה לעובדיו.
(ב) השתמש המוסד בסמכותו לפי תקנת משנה (א), ישולמו דמי הפגיעה על ידי המעביד, במועדים בהם הוא נוהג לשלם שכר לעובדיו והמוסד יחזיר למעביד את הסכומים שהוא שילם, לאחר שהמציא הוכחות על התשלום.
(ג) מעביד כאמור בתקנת משנה (א) יהיה זכאי לעמלה בשיעור של 2.5% מדמי הפגיעה ששולמו על ידיו בשם המוסד.
23. מועד לתשלום גימלאות - בוטל.
23א. הודעה על שינויים - בוטל.
24. גימלה שבספק - בוטל.
24א. עיגול דמי פגיעה - בוטל.
פרק ששי: הוראות מיוחדות לגבי סוגי מבוטחים
25. אישור מקומות שיקום מקצועי והכשרה מקצועית
המקומות המפורטים להלן מאושרים בזה לענין סעיף 16(א)(2) לחוק:
(1) מקום שניתן בו שיקום מקצועי;
(2) מקום שניתנת בו הכשרה מקצועית ונתקיים בו אחד מאלה:
(א) מועסק בו אדם בהכשרה מעשית במקצוע הנלמד לפחות 8 שעות בשבוע (להלן - הכשרה המעשית);
(ב) ניתנים בו הכשרה מעשית או שיעורי מקצוע לפי חוק החניכות, תשי"ג-1953 או לפי חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953.
(3) קיבוץ - לגבי עולה העובד ללא תמורה בקיבוץ, בשעות העבודה בלבד, בתקופה שעד 12 חודשים מיום עלייתו, ובתנאי שבתקופה זו הוא לומד באולפן;
(4) מוסד להשכלה גבוהה - לגבי עולה, העוסק ללא תמורה במחקר או בלימוד, בתחום מקצועו או מומחיותו, לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, ובלבד שהתקופה האמורה חלה תוך עשרים וארבעה חדשים מיום עלייתו;
(5) מוסד רפואי - לגבי עולה בעל השכלה רפואית העובד ללא תמורה, לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, ובלבד שהתקופה האמורה חלה תוך עשרים וארבעה חודשים מיום עלייתו.
לענין תקנה זו -
"עולה" - תושב ישראל שעלה לפי חוק השבות, התש"י - 1950;
"מוסד להשכלה גבוהה" - מוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958;
"מוסד רפואי" - בית חולים ציבורי כמשמעותו בתקנות בריאות העם (אישפוז בבית חולים), התשמ"א- 1980, וקופת חולים כמשמעותה בחוק מס
מקביל, התשל"ג-1973.
25א. תנאים לביטוחם של אנשים בהכשרה מקצועית
אדם המצוי בהכשרה מקצועית יהיה מבוטח לפי חלק ב’ לחוק תוך כדי עיסוקו בהכשרה מעשית ועקב עיסוקו בהכשרה מעשית, להוציא לימוד עיוני; ואולם אם עסק המבוטח במשך שנת לימודים פלונית בהכשרה מעשית לפחות 75% מכל זמן ההכשרה המקצועית באותה שנת לימודים, יהיה מבוטח לפי חלק ב’ לחוק אף בלימודיו העיוניים ובכל זמן שהותו במקום שבו ניתנת ההכשרה המקצועית בקשר לאותה הכשרה, ויחולו עליו גם הוראות סעיף 14(א)(1) לחוק, בשינויים המחוייבים לפי הענין. לענין תקנה זו, רואים כהכשרה מעשית גם שיעורי מקצוע הניתנים לפי חוק החניכות, תשי"ג-1953 או לפי חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953.
26. קביעת מעבידם של סוגי מבוטחים
לגבי מבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (6) לחוק יראו כמעביד -
(1) לגבי מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי:
(א) לענין תקנה 25(1) ו(2)(א) - החייב בתשלום שכר העבודה למדריכים ולעובדים בהכשרה המקצועית או בשיקום המקצועי, ואם אין באותו מקום מדריכים או עובדים אחרים המקבלים שכר במזומנים בעד הדרכתם או עבודתם בהכשרה או בשיקום - מי שנושא בהוצאות כלכלתם ודיורם של אלה.
(ב) לענין תקנה 25(2) - מעבידו של החניך לענין חוק החניכות, תשי"ג-1953, או לפי עבודת הנוער, תשי"ג-1953.
(ג) לענין תקנה 25(3) - הקיבוץ.
(ד) לענין תקנה 25(4) - המוסד להשכלה גבוהה.
(ה) לענין תקנה 25(5) - המוסד הרפואי.
(1א) לגבי מבוטח בשעת בחינה לפי סעיף 22 לחוק החניכות, תשי"ג-1953, מעבידו לענין החוק כאמור.
(1ב) לגבי מבוטח בשעת בחינה לפי הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה - תשי"ט-1959.
(1) מעבידו בשעת הבחינה;
(2) באין מעביד כאמור - משרד העבודה.
(2) לגבי המבוטח שהנו חבר מגן דוד אדום בישראל או חבר בארגון אחר כאמור בסעיף 16 (א) (3) לחוק - את החייב בתשלום שכר עבודה לעובד שכיר באותו ארגון ואם אין עובד שכיר כאמור, את הסניף הנוגע בדבר של מגן דוד אדום בישראל או של הארגון האחר, הכל לפי הענין, אולם אם המבוטח הוא חברה בארגון נשים מתנדבות שחברותיו פועלות בבית-חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, יראו כמעבידו את בעל בית החולים.
(3) בוטל.
(4) לגבי מבוטח שהנו אסיר או עציר כאמור בסעיף 31(א)(7) או (8) לחוק - את המדינה, ואם הוא מצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי - את מישנחשב כמעביד לגבי מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי.
27. דמי ביטוח בעד מבוטחים לפי סעיף 31(א)(3) עד (8)
(א) דמי הביטוח בעד מבוטח לפי סעיף 31(א)(3) עד (8) לחוק - להוציא מבוטח שהוא כבאי מתנדב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959 (להלן - כבאי מתנדב), מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור בתקנה 25(2)(ב) וכן מבוטח כאמור בתקנה 26(1א) ו(1ב) - הם 0.4% מסכום הכנסת מינימום לפי פרט 1 בלוח י"א לחוק, כפול שניים.
(ב) מבוטח שהוא כבאי מתנדב - יראו כשכרו לענין תשלום דמי-ביטוח ובאופן יחסי לימי עיסוקו ככבאי מתנדב -
(1) השכר של כבאי שכיר מאותה דרגה באותה יחידת כבאים;
(2) באין כבאי שכיר באותה דרגה באותה יחידה - לפי השכר של כבאי שכיר מאותה דרגה ביחידת כבאים הדומה לה ככל האפשר.
(ג) בוטל.
(ד) מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור בתקנה 25(2)(ב) וכן מבוטח כאמור בתקנה 26(1א) ו(1ב)(1) יראו את השכר, ששימש יסוד לחישוב דמי הביטוח על ידי המעביד, בעד אותו מבוטח, כשכר עבודתו גם לענין תקנה זו מבלי שתוטל על המעביד חובת תשלום דמי-ביטוח נוספים.
(ה) דמי הביטוח בעד מבוטח כאמור בתקנה 26(1ב)(2) ייקבעו בהסכם בין המוסד לבין משרד העבודה.
28. הודעה מאת המעביד
מי שרואים כמעבידו של מבוטח לפי סעיף 16 (א)(2) עד (6) לחוק, למעט מבוטח כאמור בתקנה 27(ב) ו-(ד) פטור מהגשת דין וחשבון לפי תקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי"ד- 1954, אולם חייב הוא למסור בכתב למוסד במועדי התשלום הודעה על מספר המבוטחים כאמור וכן פרטים נוספים כשיתבקש על ידי המוסד למסרם.
28א. התשלום למבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (6)
(א) תקופת תשלום דמי ביטוח למבוטח שלגביו חייב מעביד במסירת הודעה כאמור בתקנה 28, היא שלושה חדשים.
(ב) מועדי תשלום דמי ביטוח בעד מבוטח כאמור בתקנת משנה (א) הם -
15 באפריל - בעד החדשים ינואר - מרס;
15 ביולי - בעד החדשים אפריל - יוני;
15 באוקטובר - בעד החדשים יולי - ספטמבר;
15 בינואר - בעד החדשים אוקטובר - דצמבר.
29. דמי פגיעה למבוטחים לפי סעיף 16 (א) (2) עד (4)
מבוטח לפי סעיף 16 (א) (2) עד (4) לחוק להוציא כבאי מתנדב אינו זכאי לדמי פגיעה, אלא אם כתוצאה מהפגיעה בעבודה נגרע מהכנסתו במשלח ידו.
30. שירותים רגילים של בית הסוהר, מקום מעצר ומוסד לעבריינים צעירים
שירותים רגילים של בית סוהר, מקום מעצר או מוסד לעבריינים צעירים לענין סעיף 16 (א) (5) ו(6) לחוק - הם כל השירותים המיועדים לאספקת הצרכים של האסיר או העציר או של בית הסוהר, מקום המעצר, או המוסד, הכל לפי הענין, לרבות שמירה על נקיון במקומות אלה ועבודה בגינות נוי וירקות, אולם אם העבודה כאמור בוצעה תוך שימוש במכונות המונעות בכוח מיכני או תמורת תשלום שכר בהתאם לתקנה 16 לתקנות בתי הסוהר, תשכ"ז-1966, לא יראוה כשירות רגיל.
31. הורעת אסיר או עציר על פגיעה בעבודה
הודעה על פגיעה בעבודה לאסיר או לעציר כאמור בסעיף 16 (א) (5) ו(6) לחוק, תימסר באמצעות נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים, הכל לפי הענין.
32. בדיקה רפואית של אסיר או עציר
אסיר או עציר כאמור בתקנה 31 ייבדק על ידי רופא שהורשה לכך על ידי נציב בתי הסוהר או על ידי מנהל המוסד לעבריינים צעירים, הכל לפי הענין, או בהסכמת נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים, על ידי רופא שהורשה לכך על ידי המוסד.
33. גימלאות בעין לאסיר או לעציר
אסיר או עציר כאמור בתקנה 31 אינו זכאי לגימלאות בעין לפי סעיף 18 לחוק כל עוד הוא במאסר או במעצר, אולם בהסכמת נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים, הכל לפי הענין, רשאי המוסד לתת גימלאות אלה בתנאים שיוסכם עליהם בין המוסד ובין נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים.
34. דפי פגיעה לאסיר או לעציר - בוטל.
35. מבוטח המועבד בחוץ לארץ
לגבי עובד שהוא תושב ישראל ומועבד בחוץ לארץ על ידי מעביד שהוא תושב ישראל, בתוקף חוזה שנקשר בישראל (להלן - עובד בחוץ לארץ) ומעבידו חייב על פי חוקי הארץ שבה הוא מועבד לבטחו מפני תאונת עבודה או לשלם לו פיצויים אם ייפגע בתאונת עבודה, חייב המוסד בתשלום ההפרש שבין הגימלאות במזומנים לפי חלק ב’ לחוק ולבין התשלום המגיע לו לפי חוק הארץ שבה נפגע.
36. קביעת הפרש הגימלאות
קביעת הפרש הגימלאות לענין תקנה 35 תיעשה תוך היוון (קפיטליזציה) של קצבאות בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף 70 לחוק ולפי שער החליפין הרשמי להעברת כספים על ידי מי שאינו תושב ישראל לתושב ישראל.
37. דמי ביטוח בעד עובד בחוץ לארץ
מנהל המוסד רשאי, על פי בקשת המעביד ולפי המלצת האקטואר, להפחית את דמי הביטוח בעד עובד בחוץ לארץ שמעבידו חייב על פי חוקי הארץ שבה הוא מועבד לבטחו מפני תאונת עבודה או לשלם לו פיצויים.
38. גימלאות בעין לעובד בחוץ לארץ
(א) עובד בחוץ לארץ אינו זכאי לגימלאות בעין לפי סעיף 18 לחוק, כל עוד הוא בחוץ לארץ.
(ב) המוסד רשאי להשתתף בהוצאות ריפוי של עובד בחוץ לארץ בסכום, שלדעת רופא מוסמך, היה עולה למוסד אילו היה ניתן הריפוי בארץ.
(ג) בתקנה זו -
"רופא מוסמך" - כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.
39. אופן תשלום גימלאות במזומנים לעובד בחוץ לארץ
הגימלה במזומנים המגיעה לעובד בחוץ לארץ תשולם בישראל לפקודת בר-הגימלה.
40. בקורת בחוץ לארץ
(א) עובד בחוץ לארץ שנפגע בעבודה חייב כתנאי לקבלת הגימלה להשיב על שאלותיו של קונסול ישראל או של פקיד קונסוליה ישראלית בחוץ לארץ בכל הנוגע לפגיעה בעבודה ולהמציא לו את הידיעות שנתבקש להמציאן ולהיבדק על ידי רופא שנקבע לכך על ידי הקונסול.
(ב) הוראות תקנה 15 בדבר החובה להיבדק על ידי רופא של שירות רפואי מוסמך אינן חלות לגבי עובד כאמור כל עוד הוא שוהה בחוץ לארץ ואינו מסוגל לחזור לישראל מפאת מצב בריאותו.
41. המבוטחים כעובדים בכלי טיס או בכלי שיט
(א) עובד בכלי טיס או בכלי שיט שהוא תושב ישראל מבוטח, אם כלי הטיס או כלי השיט -
(1) הם רשומים בישראל או חייבים להירשם בישראל, או
(2) אינם רשומים בישראל או אינם חייבים להירשם בישראל והעבודה היא בשטח המדינה והמעביד הוא תושב ישראל.
(ב) המוסד רשאי, אם נתבקש לכך בכתב על ידי מעביד שהוא תושב ישראל, לבטח עובד בכלי טיס או בכלי שיט אף אם לא נתמלאו התנאים האמורים בתקנת משנה (א) (1).
42. תאונה בדרך חזרה לארץ
התעכב עובד בכלי טיס או בכלי שיט בחוץ לארץ בגלל מחלה, תאונה, אבדן כלי הטיס או כלי השיט או נזק בהם והוא חוזר לישראל על חשבון מעבידו, יראו תאונה בדרכו לישראל כתאונת עבודה, אף אם בעת קרות התאונה אינו עוד עובדו של המעביד, ולגבי עובד בכלי שיט - גם אם הסיכון שהיה נתון בו הנו גדול מהסיכון שבו היה נתון בעבודתו אצל המעביד.
43. אישור טייס, מפקד ורב-חובל
נפגע עובד בכלי טיס או בכלי שיט בהיותו בחוץ לארץ, תאושר ההודעה בדבר פגיעה בעבודה על ידי המעביד או על ידי הטייס המפקד או על ידי רב החובל, הכל לפי הענין, וההודעה תישלח למוסד במישרין או באמצעות קונסול ישראל בחוץ לארץ. אירעה הפגיעה בנסיבות בהן אין אפשרות למלא אחר הוראות תקנה 40, תאושר גם תקופת אי כשרו של הנפגע לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת על ידי המעביד, הטייס, המפקד או רב החובל, לפי הענין.
43א. תנאים לפיהם תחשב תאונה כתאונת עבודה
אלה התנאים לפיהם תיחשב תאונה כתאונת עבודה -
(1) לענין סעיף 36(4) לחוק:
אם מקום תשלום השכר והזמן לגבייתו נקבעו על ידי המעבד בדרך כלל או במיוחד לפני קרות התאונה;
(2) לענין סעיף 36(5) לחוק:
אם התאונה אירעה בשעות העבודה של המבוטח, או אף לאחר מכן - אם מילוי התפקיד נמשך ברציפות לאחר שעות העבודה הרגילות; אולם אם התאונה אירעה תוך כדי ועקב השתתפות בישיבות ועד העובדים או האיגוד המקצועי וכן תוך כדי ועקב השתתפות בימי עיון מטעם האיגוד המקצועי הקשורים במילוי תפקידו של המבוטח כחבר ועד עובדים - גם אם היא אירעה בזמן אחר או במקום אחר.
43ב. מקום אחר שבו נמצא ילד
לענין סעיף 37 לחוק יראו גנון או מקום שבו נמצא הילד 4 שעות או יותר ביממה או לפחות עשרה ימים בחודש, כמקום אחר שבו נמצא הילד לפי הסדר קבע.
לענין תקנה זו -
"ילד" - עד גיל עשר, או בכל גיל שמחמת ליקוי גופני או נפשי זקוק הוא לליווי.
פרק שביעי: מחלות מקצוע
44. קביעת מחלות מקצוע לגבי כל המבוטחים
מחלה מהמחלות המפורטות בטור 1 לחלק א’ לתוספת השניה היא מתאריך שצויין בטור 3 מחלת מקצוע לגבי כל המבוטחים.
45. קביעת מחלות מקצוע לגבי מבוטחים מסויימים
מחלה מהמחלות המפורטות בטור 1 לחלק ב’ לתוספת השניה היא מתאריך שצויין בטור 3 מחלת מקצוע לגבי מבוטחים המועבדים בעבודה, במקצוע או בתהליך ייצור כמפורט לצד אותה מחלה בטור 2.
46. חזקת מחלת מקצוע
מחלה מהמחלות המפורטות בטור 1 לתוספת השניה שחלה בה מבוטח שלגביו נקבעה אותה מחלה כמחלת מקצוע, בהיותו מועבד בעבודה, במקצוע או בתהליך ייצור כמפורט לצדה בטור 2 או בתוך שנה לאחר שחדל להיות מועבד כאמור, היא בחזקה מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו, כל עוד לא הוכח ההיפך.
פרק שמיני: השם
47. השם
לתקנות אלה ייקרא "תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954".
התוספת הראשונה
סעיף 1
| מספר הקבוצה
העבודה |
מספר סעיף הסיכון | הקבוצות וסעיפי הסיכון | שיעור דמי הביטוח באחוזים מהשכר |
ענף 0: חקלאות, ייעור ודיג | |||
| 01 | חקלאות | ||
| 011 | מפעליים חקלאיים (להוציא קיבוצים העוסקים בגידול יבולי שדה, פירות, זרעים, ירקות, פרחים, גידול בקר, צאן ועופות; גידולי דגים בבריכות, ייצור חלב, ביצים, דבש וכו', וכן שירותים חקלאיים ופעולות הקרובות אליהם, כגון קילוף תירס, כבישת קש, שירותים וטרינריים ושירותים אחרים לצרכי הטיפול בבעלי חיים, שירותי גננות ובוסתנאות, כגון ריסוס (להוציא ריסוס באמצעות אווירון), איסוף פירות, אריזת פירות, גיזום עצים, הפעלת מערכות השקאה (לא נכללים בסעיף סיכון זה שירותים חקלאיים שבהם משתמשים בטרקטורים,קומביינים וציוד כבד אחר ואשר מופעלים כעסק נפרד) |
1.0 | |
|---|---|---|---|
| 012 | מועצות לייצור ושיווק תוצרת חקלאית כולל מיון, עיבוד ואריזה | 1.7 | |
| 02 | ייעור וכריתת עצים | ||
| 021 | ייעור, להוציא כריתת עצים והובלת בולי עץ | 1.0 | |
| 04 | קיבוצים |
||
| 041 | קיבוצים |
1.0 | |
| 042 | קיבוצים |
1.3 | |
ענף 1: מכרות ומחצבות | |||
| 11 | 110 | חיצוב אבנים, תעשיית חצץ, הפקת חימר, חול וחמרים דומים לצרכי בנין |
3.9 |
|
12 |
120 | ייצור אשלג, מגנזיום ומינרלים אחרים כולל הפקת מלח מבריכות התאדות |
3.0 |
| 13 | 130 | הפעלת מעיינות נפט וגז טבעי (כולל חיפושים) | 3.9 |
| 15 | 150 | כריה וחציבה של חמרים מתכתיים ואל-מתכתיים שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים | 3.9 |
ענף 3-2: חרושת (תעשיה ומלאכה) בענף זה, "ייצור" או "תעשיה" - כולל תיקון או הרכבה | |||
| 22-21 | תעשיות מזון (כולל תוצרת טבק) | ||
| 211 | טחינה (כולל תעשיית |
2.9 | |
| 212 | תעשיית תוצרת מאפה (כולל ייצור מקרוני, אטריות, מצות וכדומה), | 1.7 | |
| 214 | תעשיית מוצרי חלב, | 2.2 | |
| 216 | כיבוש ושימור של מזון, להוציא בשר | 1.3 | |
| 218 | תעשיית קאקאו, שוקולד, ממתקים, גומי לעיסה וגלידה | 1.3 | |
| 219 | תעשיית שמן מאכל ושומני מאכל | 3.0 | |
| 220 | תעשיית משקאות, כולל זיקוק, מיהול ושאר הפעולות הקשורות בייצור כוהל ומשקאות משכרים | 2.6 | |
| 221 | ייצור נקניקים ושימורי בשר | 2.6 | |
| 222 | תעשיית מוצרי טבק | 1.3 | |
| 223 | תעשיית מוצרי מזון שונים שלא מויינו בקבוצות סיכון אחרות, כגון ארוחות מוכנות, מזון מוקפא, ייצור סוכר וזיקוקו, ייצור עמילן ומוצריו, אבקת אפיה, תמציות ריחניות, מיצים ממותקים ומרוכזים, חרדל, חומץ; טחינת תבלינים, קליית קפה, עיבוד מלח | 1.7 | |
| 224 | אריזת מזון או סחורות כעסק נפרד | 1.0 | |
| 225 | שחיטת עופות, אריזת חלקי עוף ומריטת נוצות | 1.7 | |
| 229 | בתי מטבחיים לשחיטת בקר כולל פירוק | 2.6 | |
| 23 | תעשיית טקסטיל | ||
| 230 | עיבוד סיבי טכסטיל וסיבים מכל סוג אחר והכנתם לטוויה, ייצור חוטי צמר וכותנה, אריגים, בדים (כולל בדי סריגה), תחרים, סרדים, שטיחים ומרבדים; ייצור בגדים בבתי חרושת לסריגה, צביעה וגמירה של חוטים ובדים; ייצור שעווניות, לינוליאום ועור מלאכותי, בדי ציפוי ובדים בלתי חדירים למים, ייצור שרוכים, חבלים, גדילים וכד', ייצור מחצלות, ייצור לבד, בדי ריפוד, כולל גם ניצול חוטים מבדי פסולת וסמרטוטים, עיבוד שיער | 1.3 | |
| 24 | 240 | ייצור מוצרי טכסטיל מוגמר, לרבות בגדי עור, מטריות ופרוות, להוציא נעלים ותעשיות מסחורות טכסטיל מוגמרות | 0.7 |
| 241 | רפדות | 1.0 | |
| 25 | 250 | תעשיית נעלים, כולל תפרות, להוציא נעלי גומי | 1.0 |
| 26 |
עיבוד עץ ושעם וייצור מוצרי עץ ושעם כריתת עצים, נסירת עץ והקצעתו, ייצור חביות, פורניר, עץ לבוד ומוצרים דומים, שימור עץ, ייצור מוצרים מוגמרים העשויים בשלמותם או בחלקם העיקרי מעץ, במבוק, קנה סוף ושעם (כולל ייצור מטאטאים, מברשות וצעצועים הקשור בעבודות נגרות), ייצור צריפים, ייצור רהיטים ואביזרים |
||
| 261 | תעשיית עץ ושעם כאמור | 3.5 | |
| 27 | 270 | תעשיית נייר וקרטון ותוצרת נייר וקרטון | 2.1 |
| 28 | הדפסה, הוצאה לאור כעסק משותף עם הדפסה ותעשיות הקשורות להן | ||
| 281 | סדרות, הדפסה, ליתוגרפיה בלבד או כעסק משותף עם ההוצאה לאור של ספרים ודברי דפוס אחרים, להוציא עתונים וכתבי עת, שירותים למקצועות הדפוס, כגון תעשיית גלופות נחושת, אבץ ומתכות אחרות וגלופות עץ וצילום, תעשיית אמהות דפוס, להוציא יציקה של אותיות דפוס | 1.0 | |
| 282 | הדפסה, ליתוגרפיה, הפצה של עתונים וכתבי עת בלבד או כעסק משותף עם הוצאה לאור | 1.0 | |
| 283 | כריכת ספרים ועבודות אחרות הקשורות לכריכה;ייצור מחברות, קלסירים ותיקים, הדבקת מפות ועבודות דומות | 1.0 | |
| 284 | הוצאה לאור של ספרים, עתונים ודברי דפוס אחרים שאינה קשורה בפעולות הדפסה או הפצה | 0.7 | |
| 29 | תעשיית עור ומוצרי עור | ||
| 291 | בורסקאות כולל צביעת עורות | 3.2 | |
| 292 | ייצור מוצרי עור, להוציא מוצרי הנעלה ודברי הלבשה אחרים | 0.7 | |
| 30 | תעשיית מוצרי גומי טבעי וסינתטי | ||
| 301 | ייצור צמיגים, הפקת גומי מצמיגים משומשים ומפסולת גומי אחרת, ייצור צמיגים מחודשים | 2.7 | |
| 302 | ייצור מוצרי גומי טבעי או סינתטי אחרים | 1.7 | |
| 31 | תעשיית מוצרים פלסטיים | ||
| 310 | ייצור מוצרים פלסטיים בתהליכים הקשורים בשינוי המצב הפיזי או הכימי של החומר המשמש לייצור | 2.6 | |
| 311 | ייצור מוצרים פלסטיים ללא שינוי המצב הפיזי או הכימי של החומר המשמש לייצור | 1.3 | |
| 32 | תעשיית כימיקלים ותוצרת כימית | ||
| 321 | ייצור כל הכימיקלים ותוצרת כימית (כולל ייצור חומרי נפץ) שלא מויינו בקבוצה זו בסעיפי סיכון אחרים | 3.0 | |
| 323 | ייצור מוצרי נפט ופחם, כולל בתי זיקוק | 2.3 | |
| 324 | ייצור סבון וחמרי ניקוי אחרים, ייצור חמרי חיטוי וחמרי ליטוש, דבק ונרות, ייצור של תוצרת שעווה, כולל מילוי ספירט שריפה וכימיקלים בכלי |
1.7 | |
| 325 | ייצור בושם ומוצרי קוסמטיקה ותמרוקים אחרים, להוציא סבון | 1.0 | |
| 326 | ייצור תכשירים רפואיים ופרמצבטיים | 1.0 | |
| 33 | תעשיית מוצרי מינרלים אל-מתכתיים, להוציא מוצרי נפט ופחם | ||
| 331 | שריפת סיד, ייצור מוצרי ביטון, גבס וסיד, מוצרי אבן, אבני השחזה, מוצרי אסבסט, מוצרי גרפיט וכל יתר מוצרי מינרלים שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים | 3.0 | |
| 333 | ייצור מוצרי חימר לבניה, כגון לבנים, רעפים, צינורות ומוצרים דומים, ייצור מוצרים סניטריים מקרמיקה | 3.3 | |
| 335 | ייצור זכוכית ומוצרי זכוכית, להוציא ליטוש עדשות אופטיות | 2.9 | |
| 336 | ייצור כלי חרס וחרסינה כולל שיניים תותבות, להוציא מוצרים סניטריים | 1.8 | |
| 337 | ייצור מלט | 3.3 | |
| 34 | תעשיות מתכת יסודיות | ||
| 340 | חיתוך, זיקוק, ערבוב, ריקוע וערגול של מתכות; יציקות, ייצור גושים וצורות יסודיות ממתכת ברזלית ומתכת אל-ברולית, להוציא עיבוד מתכות יקרות | 3.3 | |
| 35 | 350 | תעשיית מוצרי מתכת שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים עיבוד גושים וצורות יסודיות של מתכת למוצרים מוגמרים, כגון צינורות, מוצרי פח, כלי עבודה, כלי אוכל, כלי בית, תבליטי מתכת, אביזרי תאורה, חוטי מתכת מעובדים, ארונות וקופות מגן, רהיטי מתכת, קפיצי פלדה, ברגים, אומים, מהדקים ונעצים, אותיות דפוס, כלי נשק ותחמושת, וכל יתר מוצרי מתכת שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים, וכן תעשיות העוסקות בציפוי באמאיל, לאקה וחמרים אחרים, גילוון, וליטוש של מוצרי מתכת, נפחות והלחמה | 2.8 |
| 36 | 360 | תעשיית מכונות וחלקי מכונות שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים | 3.0 |
| 363 | ליפוף והרצת מנועים | 2.1 | |
| 37 | תעשיית מכונות, מיתקנים, מכשירים וציוד חשמליים כולל התקנתם שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים ייצור מכונות, מכשירים וציוד המשמשים לייצור, שימור והעברה של כוח חשמלי, מכשירים חשמליים, כולל מכשירי בית, חוטים וכבלים מבודדים, מנורות חשמל, ציוד קשר, כולל רדיו, סוללות חשמליות,פונוגרפים, מכונות רנטגן, מיתקני ריפוי חשמליים אחרים וכל מיני מכונות, מיתקנים, מכשירים וציוד חשמליים שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים | ||
| 371 | תוך שימוש במכונות מונעות בכוח מיכני או במיתקני ריתוך | 1.8 | |
| 372 | ללא שימוש במכונות מונעות בכוח מיכני או במיתקני ריתוך | 1.4 | |
| 375 | תעשיות עתירות מדע בתחום האלקטרוניקה, כולל תחזוקת ציוד אלקטרוני |
1.9 | |
| 38 | תעשיית ציוד תחבורה שלא מויינה בסעיפי סיכון אחרים ייצור ותיקון של ציוד להסעת נוסעים והעברת מטענים ביבשה, באוויר ובים וציוד הנדסי כבד אחר כגון טרקטורים וקומביינים - שלא מויין בסעיפי סיכון אחרים | ||
| 381 | כאמור - תוך שימוש במכונות מונעות בכוח מיכני או במיתקני ריתוך | 2.3 | |
| 382 | כאמור - ללא שימוש במכונות מונערת בכוח מיכני או במיתקני ריתוך | 1.7 | |
| 383 | תעשייה אווירית | 1.6 | |
| 39 | מפעלי חרושת שונים | ||
| 391 | ייצור מכשירים מקצועיים ומדעיים, מכשירי מדידה ומכשירי בקורת, להוציא ייצור מכונות רנטגן ומיתקני ריפוי חשמליים;ייצור צרכי צילום ואופטיקה;ייצור ותיקון של שעונים למיניהם, עיבוד מתכת יקרה, אבנים יקרות ויקרות למחצה ופנינים ויצור תכשיטים ומוצרים אחרים מחמרים אלה, להוציא חיתוך וליטוש יהלומים כעסק נפרד, ייצור תקליטים; טכנאות שינים | 1.0 | |
| 393 | חיתוך וליטוש יהלומים כעסק נפרד | 0.7 | |
| 394 | ייצור עפרונות, עטים ומכשירי כתיבה וציור אחרים, להוציא מוצרי נייר וקרטון; תכשיטים וקישוטים לתלבושת, להוציא תכשיטים וקישוטים ממתכת יקרה ומאבנים יקרות ויקרות למחצה; נוצות לקישוט ופרחים מלאכותיים, כפתורים, ייצור מטאטאים, מברשות וצעצועים שאינו קשור בעבודות נגרות; זכוכיות, מקטרות; דוגמאות ותבניות; שלטים ומוצגים לפרסומת; חותמות מתכת וגומי, וכדומה | 1.4 | |
| 397 | זיגוג, להוציא זיגוג בנין, מסגור תמונות ומראות; עבודות צבעות | 2.6 | |
| 399 | אריזת סחורות כעסק נפרד, להוציא אריזת פירות או מזון המתנהלת כעסק נפרד | 1.3 | |
|
בניה, להוציא עבודות שמויינו בקבוצות 43-42 |
|||
| 41 | 410 | בניה, תיקון והריסה של בנינים; ביצוע תכניות הנדסה אזרחית כבדות, כגון התקנת קרקע הים, הסרת סלעים ממנה וכו'; ייבוש ופיתוח של אזורי החוף; בניית מעגנים ודרכי תחבורה מימיים;חפירת בארות מים וקידוחן; הקמת שדות תעופה;בניית בריכות שחיה; כל עבודות עזר בבניה כנ"ל כגון שרברבות, צבעות, סיוד, ריצוף, זיגוג וחשמלאות בנין, התקנת אנטנות טלויזיה וכן עבודות פיצוץ לצרכי בניה כפי שהוגדרה בקבוצות 42-41 המבוצעות כעסק נפרד |
3.0 |
| 411 | ייצור והרכבת תריסים | 2.2 | |
| 412 | ליטוש והברקת רצפות שיש כעסק נפרד | 1.7 | |
| 42 | פעולות בניה מיוחדות | ||
| 420 | בניה ותיקון של כבישים, מדרכות, תעלות ניקוז מתחת לכבישים; חפירת תעלות להנחת כבלים ולצרכים אחרים; בניית מגרשי ספורט; השבחת קרקע (להוציא עבודות בניה ועבודות עזר המבוצעות במישרין על ידי מחלקת העבודות הציבוריות של הממשלה); קידוחים לשם בדיקת קרקעות לצרכי בניה | 3.3 | |
| 422 | חפירות |
2.1 | |
| 43 | 430 | עבודות בניה ועבודות עזר המבוצעות במישרין על ידי מחלקת העבודות הציבוריות של הממשלה | 3.0 |
|
|
|||
| 51 | 510 | ייצור, העברה, אספקה ושיווק של אור וכוח חשמליים | 2.3 |
| 52 | 520 | 1.7 | |
| 53 | 530 | שירותים סניטריים, כגון איסוף וסילוק של אשפה ושופכין, הפעלת רשת |
2.1 |
|
|
|||
| 61 | מסחר סיטוני וקמעוני לרבות תיווך סחורות (כולל מחלקות מכירה של מפעלי חרושת שאפשר לזהותם כעסק נפרד; בתי מרקחת; קיוסקים) | ||
| 611 | מסחר סיטוני וקמעוני כאמור | 0.7 | |
| 613 | מסחר בחמרי בנין, עצים, מתכת, גרוטאות; מסחר בכימיקלים, פחם ומוצריהם | 1.0 | |
| 616 | אטליזים למכירת בשר, לרבות חנות למכירת דגים ובשר עוף כולל ניקוי ומיון מעיים | 1.8 | |
| 618 | מסחר באופניים, פסנתרים ותיקונם | 1.0 | |
| 619 | מסחר קמעוני ושרותי אחזקת ציוד בית חשמלי המנוהלים כעסק נפרד | 1.0 | |
| 62 | 620 | הפעלת שירותי החסנה כעסק עצמאי כולל ייצור קרח | 1.9 |
| 621 | מסופי דלק לסוגיו כולל תחנות דלק | 1.7 | |
| 63 | 630 | בנקאים ומוסדות כספיים אחרים | 0.7 |
| 64 | 640 | חברות |
0.7 |
| 65 | 650 | סוחרים וסוכנים בנכסי דלא ניידי | 0.7 |
|
|
|||
| 71 | 710 | רכבות | 2.2 |
| 72 | תעבורה של נוסעים ומטענים בכבישים | ||
| 721 | תעבורה בכבישים על ידי מכוניות הולכת נוסעים | 2.6 | |
| 723 | תעבורה בכבישים על ידי מכוניות - הובלת מטענים מכל סוג שהוא, לרבות חלוקת סחורות שלא סווגו בסעיפים אחרים | 3.2 | |
| 724 | השכרת רכב כעסק נפרד, כולל תיקונו | 2.6 | |
| 73 | תעבורה ימית | ||
| 731 | תעבורה ימית ותעבורה בדרכי מים פנימיות וחופיות של נוסעים ומטענים, לרבות שירותי הצלת אניות במצוקה ומטענן | 2.8 | |
| 732 | שירותים הקשורים לתעבורה ימית, כגון החזקה והפעלה של נמלים ומעגנים ושל בנינים, שירותים הקשורים בהם כגון נווטות, סיראות, הפעלה וטיפול במגדלורים ושירותי עזר אחרים לספנות, טעינה ופריקה של סחורות ומטענים מאניות; החזקה והפעלה של תעלות מים המשמשות לתעבורה | 3.6 | |
| 733 | דייג ומחקר ימי מכל סוג | 2.9 | |
| 734 | צלילה ימית מכל סוג, לרבות ארכיאולוגיה ימית | 3.9 | |
| 74 | תעבורה אווירית | ||
| 741 | תעבורה אווירית של נוסעים ומטענים לרבות ריסוס מטעים באמצעות אווירונים, כולל תחזוקת הציוד האווירי | 3.3 | |
| 742 | שירותים הקשורים לתעבורה אווירית, כגון הפעלת שדות תעופה ושירותי נווטות, להוציא בדק מטוסים מבוצע כעסק נפרד ולהוציא שירותים מטאורולוגיים | 1.0 | |
| 744 | 3.3 | ||
| 75 | 750 | העברת גז ונפט גלמי ומזוקק בצינורות, וכן כל תעבורה אחרת שלא מויינה בסעיפי סיכון אחרים | 2.1 |
| 76 | 760 | טעינה ופריקה |
3.2 |
| 77 | שירותים הקשורים לתעבורה | ||
| 770 | שירותים כאמור - שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים - כולל משרדי נסיעה וסוכני אניות, בקורת, דגימה ושקילה של מטענים, שירותים מטאורולוגיים | 0.8 | |
| 771 | תחנות סיכה וכן מכונים לבדיקת כשירות רכב ורישויו, למעט מפעלים העוסקים גם בתיקון רכב | 1.7 | |
| 78 | 780 | שירותי קשר על ידי דואר, טלפון, טלגרף ורדיו לרבות הפעלת תחנות שידור, והקמת מיתקני קשר כגון קווי טלפון וטלגרף | 0.9 |
|
|
|||
| 81 | שירותים ממשלתיים ושירותי שלטון מקומי שלא מויינו בענפים קודמים, וכן שירותי |
||
| 811 | שירותי בטחון והצלה של הממשלה וכן שירות |
0.7 | |
| 812 | שירותי בריאות של הממשלה | 0.7 | |
| 813 | שירות מדידות ממשלתי | 1.0 | |
| 814 | כל יתר השירותים של הממשלה שלא מויינו בענפים קודמים | 0.7 | |
| 815 | שירותי שלטון מקומי שיותר מעשרים אחוז מעובדיו עוסקים בשירותים סניטריים-ציבוריים וטכניים, לרבות תכנון ופיקוח |
0.8 | |
| 816 | מפעלים של |
0.7 | |
| 817 | שירותים הניתנים על-ידי עובדים אזרחיים בצבא-הגנה לישראל | 1.4 | |
| 818 | שירותי שלטון מקומי שלא סווגו לפי סעיף סיכון 815 | 0.7 | |
| 819 | תעשיה צבאית - משרד הבטחון | 2.1 | |
| 82 | שירותים לציבור, שירותים מקצועיים ושירותי עזר לעסקים | ||
| 820 | 2.6 | ||
| 821 | שירותי חינוך, מדע ואמנות | 0.7 | |
| 822 | שירותי רפואה ושירותי בריאות אחרים, כולל מגן דוד אדום, להוציא שירותים וטרינריים | 0.7 | |
| 823 | שירותים דתיים, כולל שירותי קבורה | 0.7 | |
| 824 | 0.7 | ||
| 825 | שירותים משפטיים | 0.7 | |
| 826 | שירותי עזר לעסקים ולאנשים פרטיים, כגון אלה המוגשים על ידי |
0.7 | |
| 827 | שירותים כאמור - של מהנדסים, אדריכלים, מודדים, כימאים ופיזיקאים ודקורטורים | 0.7 | |
| 829 | שירותים ציבורים ומקצועיים שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים, כולל שירותים של ארגונים מקצועים אזרחיים, חברתיים, עדתיים ופוליטיים, שירותי תיווך עבודה, השאלת ספרים, בתי נכות | 0.7 | |
| 83 | 830 | שירותי בידור כולל הסרטת סרטים והצגתם, תיאטרונים, ספורט, גני חיות, גנים ואולמות לשעשועים והצגות | 0.7 |
| 84 | שירותים אישיים | ||
| 841 | שירותי משק בית וחצרנות | 0.7 | |
| 842 | מסעדות, בתי קפה, וכל יתר בתי אוכל, להוציא קיוסקים; בתי |
0.8 | |
| 843 | מכבסות ושירותי כביסה, להוציא מכבסות קיטור; ניקוי, גיהוץ, וצביעת בגדים, ניקוי וצביעת רהיטים וצרכי בית אחרים; השמדת חרקים וחיטוי; ניקוי חלונות | 1.0 | |
| 844 | מכבסות קיטור | 1.7 | |
| 845 | מספרות וסלוני יופי, בית מרחץ | 0.7 | |
| 846 | שירותים אישיים שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים כולל עבודות צילום | 0.7 | |
| 85 | שירותים מיוחדים | ||
| 851 | הפעלת ציוד כבד כעסק נפרד לרבות שירותים חקלאיים שבהם משתמשים בטרקטורים, קומביינים וציוד כבד אחר המופעלים כעסק נפרד | 3.9 | |
| 852 | שירותי שמירה המופעלים כעסק נפרד - |
1.3 | |
| 853 | שירותי שמירה ואבטחה, כולל שירותי אבטחה ניידים המופעלים כעסק נפרד ושלא סווגו בסעיף סיכון 852 או 854 | 2.9 | |
| 854 | שירותי חקירה המופעלים כעסק נפרד | 2.1 | |
התוספת השניה
(תקנות
בתוספת זו, "הרעלה" - הרעלה חריפה או כרונית, וכן כל מחלה או סיבוך שנגרמו כתוצאה מחשיפה לחומר המפורט בטור 1 או סיבוכיה של מחלה כאמור.
| טור 1 שם המחלה | טור 2 העבודות ותהליכי הייצור | טור 3 תאריך התחולה | |||
| חלק א' | |||||
| 1) | הרעלת ארסן (זרניך) ותרכובותיו | עבודה הכרוכה בחשיפה לארסן ותרכובותיו | 2.4.54 | ||
| 2) | הרעלת כרום ותרכובותיו | עבודה הכרוכה בחשיפה לכרום ותרכובותיו | 2.4.54 | ||
| 3) | הרעלת עופרת ותרכובותיה | עבודה הכרוכה בחשיפה לעופרת ותרכובותיה | 2.4.54 | ||
| 4) | הרעלת פלואור ותרכובותיו | עבודה הכרוכה בחשיפה לפלואור ותרכובותיו | 2.4.54 | ||
| 5) | הרעלת מנגן ותרכובותיו | עבודה הכריכה בחשיפה למנגן ותרכובותיו | 2.4.54 | ||
| 6) | הרעלת כספית ותרכובותיה | עבודה הכרוכה בחשיפה לכספית ותרכובותיה | 2.4.54 | ||
| 7) | הרעלת זרחן ותרכובותיו | עבודה הכרוכה בחשיפה לזרחן ותרכובותיו | 2.4.54 | ||
| 8) | הרעלת בריליום ותרכובותיו | עבודה הכרוכה בחשיפה לבריליום ותרכובותיו | 2.4.54 | ||
| 9) | הרעלת תליום ותרכובותיו | עבודה הכרוכה בהשיפה לתליום ותרכובותיו | 2.4.54 | ||
| 10) | הרעלת ניקל ותרכובותיו | עבודה הכרוכה בחשיפה לניקל ותרכובותיו | 1.4.58 | ||
| 11) | הרעלת קדמיום ותרכובותיו | עבודה הכרוכה בחשיפה לקדמיום ותרכובותיו | 1.4.58 | ||
| 12) | הרעלת תחמוצת הפחמן | עבודה הכרוכה בחשיפה לתחמוצת הפחמן | 1.4.54 | ||
| 13) | הרעלת בנזן (בנזול) ונגזרותיו | עבודה הכרוכה בחשיפה לבנזן ונגזרותיו | 2.4.54 | ||
| 14) | הרעלת פנול ונגזרותיו | עבודה הכרוכה בחשיפה לפנול ונגזרותיו | 2.4.54 | ||
| 15) | הרעלת אמינים ארומטיים | עבודה הכרוכה בחשיפה לאמינים ארומטיים | 2.4.54 | ||
| 16) | הרעלת פחמן דו-גפריתי | עבודה הכרוכה בחשיפה לפחמן דו- גפריתי | 2.4.54 | ||
| 17) | הרעלת חומצה הידרוציאנית ונגזרותיה | עבודה הכרוכה בחשיפה לחומצה הידרוציאנית ונגזרותיה | 1.1.85 | ||
| 18) | הרעלת איזוציאנטים | עבודה הכרוכה בחשיפה לאיזוציאנטים | 1.1.85 | ||
| 19) | הרעלת פחמיימנים הלוגניים | עבודה הכרוכה בחשיפה לפחמיימנים הלוגניים | 2.4.54 | ||
| 20) | הרעלת זרחנים אורגניים | עבודה הכרוכה בחשיפה לזרחנים אורגניים | 1.1.85 | ||
| 21) | הרעלת קרבמטים | עבודה הכרוכה בחשיפה לקרבמטים | 1.1.85 | ||
| 22) | הרעלת מתנול | עבודה הכרוכה בחשיפה למתנול | 1.10.74 | ||
| 23) | הרעלת ויניל כלוריד | עבודה הכרוכה בחשיפה לויניל כלוריד | 1.1.85 | ||
| 24) | הרעלת תחמוצות חנקן | עבודה הכרוכה בחשיפה לתחמוצות חנקן | 1.10.74 | ||
| 25) | מחלות עור הנגרמות על ידי אבק, נוזלים, מוצקים או גזים | עבודה בחמרים העשויים לגרום למחלות עור | 2.4.54 | ||
| 26) | דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק | עבודות המחייבות תנועות חד-גוניות של האצבעות, כף יד או מרפק, לפי הענין, החוזרות ונשנות ברציפות | 1.4.58 | ||
| 27) | "מחלת החפרים" - שבר הזיזים בחוליה צווארית 7 או בחוליה גבית 1 | העבודות המחייבות ביצוע פעולות רבות וחוזרות של הרמת משאות תוך כיפוף עמוד השדרה | 1.10.74 | ||
| 28) | מחלות הנגרמות על ידי חשיפה לנסורת עץ או פסולת עץ | עבודה הכרוכה בחשיפה לנסורת עץ או פסולת עץ | 1.10.74 | ||
|
| |||||
| 1 | מחלה הנגרמת על ידי מיקרואורגניזם ומועברת לאדם מכל מקור שאינו אדם | עבודה הכרוכה במגע עם בעלי חיים, פגריהם והפרשותיהם וכן עבודה במעבדות ומכונים בהם באים במגע עם מחוללי המחלה | 1.4.58 | ||
| 2 | שחפת | עובדים |
1.7.54 | ||
| 3 | שיתוק ילדים | עובדים המטפלים בחולי שיתוק ילדים בשלב החריף או בהפרשותיהם של חולים כאמור, וכן עובדי מעבדות או מכונים הבאים במגע עם מחולל המחלה | 2.4.54 | ||
| 4 | קדחת צהובה, פילריאזיס, כולרה דבר, טריפנומיאזיס ומלריה | עובדים שעקב עבודתם שהו בחוץ לארץ, באזורים הנגועים באחת המחלות שבטור 1 לפרט זה, וזאת בזמן הדגירה המקובל | 2.4.54 | ||
| 5 | צפדת (טטנוס) | עובדים בחקלאות, גננות, טיפול בבעלי חיים, או עובדי מכונים או מעבדות הבאים במגע עם מחולל המחלה | 2.4.54 | ||
| 6 | דלקת כבד נגיפית מסוג 13, NON B או NON A | עובדים |
1.1.85 | ||
| 7 | נזק לאוזן הפנימית הנגרם על ידי חשיפה לרעש, שהביא לירידה בכושר השמיעה בתדירויות הדיבור | עבודה ממושכת בתנאי רעש ממוצע ומשוקלל של לא פחות מ-85 דציבל | 1.4.63 | ||
| 8 | מחלות |
עובדי רנטגן ועובדים הבאים במגע עם חמרים רדיואקטיביים | 1.6.54 | ||
| 9 | כיב ממאיר של |
עובדים הבאים במגע עם שמני חיתוך, שמנים מינרליים, זפת או פיח | 2.4.54 | ||
| 10 | ירוד (קטרקט) מחשיפה לחום גבוה, או |
עבודה הכרוכה בחשיפה ישירה |
2.4.54 | ||
| 11 | מחלות צוללנים | צוללנים ועובדים בתנאי אוויר דחוס | 2.4.54 | ||
| 12 | בורסיטיס של הברך | תהליכי עבודה הגורמים לחיכוך הברך או המרפק במשך תקופה ממושכת | 1.10.54 | ||
| 13 | שיתוקים של עצבים פריפריים הנגרמים על ידי לחץ ממושך | עבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצב | 1.4.58 | ||
| 14 | מחלות עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים הנגרמות על ידי עבודה במכשירים רוטטים | עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים | 2.4.54 | ||
| 15 | סיליקודס (צורנית) עם שחפת או בלעדיה | עובדים החשופים לאבק סיליקטים | 2.4.54 | ||
| 16 | אזבסטוזיס (אמיינתית) לרבות מזותליומה | עובדים החשופים לאבק סיבי אזבסט | 2.4.54 | ||
| 17 | טלקוזיס | עובדים החשופים לטלק | 1.1.85 | ||
| 18 | ביסינוזיס | עובדים החשופים לאבק כותנה, פשתן או יוטה, ובלבד שעבדו בתנאים אלה 2 שנים לפחות | 1.10.74 | ||
| 19 | מחלה אלרגית של דרכי הנשימה כתוצאה מרגישות לתבואות ולקמח | עובדים הבאים במגע עם תבואות וקמחים, ובלבד שעבדו בתנאים אלה 2 שנים לפחות | 1.4.65 | ||
| 20 | מחלת המתכות הקשות פיברוזיס של הריאות | עיבוד וולפרם, ונדיום, טונגסטן, טיטניום וטנטלום לפחות במשך שנה | 1.10.74 | ||
| 21 | "ריאות חקלאים" | עובדים החשופים לקש מעופש או לירקות מעופשים | 1.10.74 | ||
| 22 | סרטן הריאה | עבודה בתנאי חשיפה לאבק סיבי אסבסט לפחות 10 שנים לפני אבחון המחלה | 1.1.91 | ||
| 23 | סרטן הלרינקס | עבודה בתנאי חשיפה לאבק סיבי אסבסט לפחות 10 שנים לפני אבחון המחלה ובלבד שבצילומי חזה קיימת עדות לחשיפה לסיבי אסבסט | 1.1.91 | ||
| 24 | מחלה אלרגית של דרכי הנשימה כתוצאה מרגישות לאנזימים פרוטאוליטיים | עבודה בייצור אבקות כביסה המכילות אנזימים פרוטאוליטיים | 1.1.91 | ||
| 25 | הרעלת קטונים | עבודה ייצור דבקים, צבעים ולכה החשופים למתיל אתיל קטון | 1.1.91 | ||
| 26 | הרעלת פחמימונים פוליציקליים ארומטיים | עבודה בתנאי חשיפה לשמני חתוך, שמנים, מינרליים, זפת או פיח ומוצרי שריפה | 1.1.91 | ||
