ערעור על החלטת הוועדה הרפואית בגין העדר נימוק

דרגו את המאמר

ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים בקשר לנכות נפשית - האם הוועדה נימקה את החלטתה כראוי?

קביעת שיעור נכות במוסד לביטוח לאומי, לשם קבלת קצבת נכות, עלולה להיות הליך מתיש ומתסכל. כמו כן, פעמים רבות מבוטחים סבורים כי שיעור הנכות אשר נקבע להם לא תואם את מצבם הנוכחי ונקבע באופן נמוך על ידי המל"ל לשם "התחמקות מתשלום גמלאות וקצבות". במקרים כגון דא, פתוחה בפני המבוטחים הדרך להגיש ערעור על קביעת הנכות לוועדת רפואית לעררים. מבוטח אשר לא השלים גם עם החלטתה של הוועדה הרפואית לעררים יכול להגיש ערעור על החלטתה לבית הדין לעבודה. להלן דוגמא למקרה כאמור.

מדובר בערעור של אישה בבית הדין לעבודה על החלטת המוסד לביטוח לאומי בנוגע לקצבת הנכות שתבעה. השופטת קיבלה את הערעור. המערערת פנתה לביטוח לאומי על מנת לקבל קצבת נכות בעקבות נכות פסיכיאטרית שהייתה לה. היא הגישה מסמכים מפסיכיאטר וממספר רופאים נוספים, ונקבעה לה נכות בשיעור של 47%. המערערת, אשר הייתה סבורה כי נכותה גבוה יותר, ערערה לועדת הערר של מוסד הביטוח הלאומי, עם זאת, ועדת הערר דחתה את הערעור והשאירה את הנכות כפי שנקבע בתחילה.

המערערת טענה בפני ביה"ד לעבודה כי הועדה לא נימקה את קביעתה, לא הביאה בחשבון את ניסיונות ההתאבדות שלה, ובאופן כללי לא התייחסה באופן ראוי לתלונותיה. הועדה טענה כי לא היה מקום להתערבות בית הדין מאחר וההחלטה הינה רפואית, ולא נפל פגם משפטי בהליך.

הדיון המשפטי - בין החלטה שיפוטית להחלטה רפואית

קביעת דרגת נכות היא בסמכות הועדה הרפואית בלבד. בית הדין מוסמך לעסוק רק בסוגיה משפטית בה נחלקים הצדדים. סוגיה משפטית כוללת כל מקום בו נטען שהועדה התעלמה מחוק או הוראה, פעלה משיקולים זרים או חרגה מסמכותה. תקנה 34 לתקנות הביטוח הלאומי, עוסקת בקביעת דרגת הנכות בגין נכות נפשית. תקנת משנה (ד) מעניקה 30% נכות אם ישנם סימנים קליניים מובהקים המגבילים את כושר העבודה. בתקנת משנה (ה) דרגת הנכות היא 50%, במקרה בו הסימנים הקליניים מתמשכים ללא הפסקה.

בית הדין קבע כי מאחר והועדה עצמה קבעה כי למערערת ישנה הפרעה ממושכת, היה עליה לנמק מדוע לא העניקה דרגת נכות על פי תקנה 34(ה). כמו כן, צוין גם כי ניסיונות ההתאבדות של המערערת חיזקו את היותה של ההפרעה ממושכת וקבועה.

ההכרעה - הערעור התקבל. הסוגיה הוחזרה לשולחנה של הועדה וזאת על מנת שזו תנמק מדוע לא הוענקה דרגת נכות של 50%. עם זאת, נקבע כי בקשת המערערת להמצאת מסמכים רפואיים חדשים לוועדה – נדחתה. לא נפסקו הוצאות מאחר והמערערת לא יוצגה על ידי הסיוע המשפטי.