www.what2do.co.il

ועדה רפואית עליונה לא התייחסה לתוצאות בדיקה רלבנטית

דרגו את המאמר

ועדה רפואית עליונה לא התייחסה לתוצאות בדיקה רלבנטית

ועדה רפואית עליונה לא התייחסה לתוצאות בדיקה והדיון בנכות המערער יוחזר לפתחה

 

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהודית שטופמן, קיבלה את ערעורו של נכה צה"ל כנגד החלטת הוועדה הרפואית העליונה שלא להעלות את שיעור נכותו הכוללת. השופטת ביססה את החלטתה על ניתוח פרוטוקול הוועדה ועל כללי הצדק הטבעי, וקבעה כי הוועדה לא עמדה בכללים אלו ולכן היה לשקול החלטתה מחדש.


מדובר במערער אשר שירת בצבא כחשמלאי. הוא נחבל בברך שמאל פעמיים, אולם רק החבלה השנייה הוכרה כחבלה שנגרמה תוך כדי ועקב השירות. המערער הוכר כנכה צה"ל בגין פגיעה זו. עם זאת, מדובר היה בהכרה חלקית בלבד, ובשיעור של 5% מתוך 10% הנכות הכוללת.


בשנת 1999 המערער פנה בבקשה להיבדק על ידי ועדה רפואית לשם דיון מחדש בעניינו ובשיעור נכותו, בשל החמרה שחלה במצבו. לבקשה זו צירף המערער חוות דעת של רופא מטעמו. הוועדה התכנסה לדון בעניין אך הותירה את דרגת הנכות על כנה. בשל כך, המערער ערער לוועדה הרפואית העליונה. בשנת 2000 נבדק המערער על ידי וועדה זו. הוועדה העליונה קבעה כי לא היו סימנים לאי יציבות של הברך ויישור הרגל היה מלא ותקין. משכך, נדחה הערעור וההחמרה לא הוכרה על ידי הוועדה.


בעקבות דחיית ערעורו, הגיש המערער ערער על החלטת הוועדה הרפואית העליונה וטען כי ממצאי הוועדה עמדו בניגוד לממצאי הרופאים, לתלונותיו ולממצאי בדיקות ארטרוסקופיה ו - MRI. טענותיו הונחו בפני בית המשפט. בית המשפט קיבל את הערעור וקבע בפסק הדין כי הוועדה לא ציטטה בדייקנות את תוצאות הבדיקה ובכך נפלה טעות משפטית. משכך, הוחזר הדיון לוועדה העליונה על מנת לבחון בשנית את תוצאות הבדיקות. על הוועדה היה לשקול האם תוצאות אלו היו משנות בקביעת נכותו של המערער.


הוועדה הרפואית העליונה התכנסה בפעם השנייה. לאחר עיון חוזר בתוצאות הבדיקות, הוועדה קבעה כי גם אם נפלה טעות משפטית, הרי שלא היה בכך כדי לשנות את החלטתה. זאת היות ומידת הנכות לא נקבעה על פי תוצאות הבדיקות אלא על פי ממצאים קליניים בבדיקה רפואית לגבי יציבות הברך. בממצא זה לא נפלה טעות משפטית ומשכך לא שונתה קביעת הוועדה בנוגע לשיעור נכותו של המערער.


טענות הצדדים


המערער טען כי טעות בציטוט פענוח בדיקת ה - MRI והימנעות מציטוט האמור בדו"ח בדיקת הארטרוסקופיה שממצאיו תמכו בתלונות המערער, לא גרמו רק לפגם בהנמקה אלא היה בהם כדי להעלות חשש שהוועדה לא נתנה דעתה לממצאים אלו. בכך, הוועדה הפרה בשנית את כללי הצדק הטבעי.


המערער הוסיף כי לאור הבדיקות שהעידו על קרע ברצועה, על הוועדה היה לתת תשומת לב מיוחדת בבדיקתה לברך. דבר זה לא נעשה על ידי הוועדה הרפואית העליונה הראשונה. לכן, משהוחזר התיק לוועדה הרפואית החוזרת, המערער לא נבדק שוב והדבר השפיע על ההחלטה הסופית. כמו כן, לדעת המערער, הוועדה ניגשה לבדיקת עניינו מתוך הנחת יסוד שהוא סבל אך ורק משינויים ניוונים בברכיו. הנחה זו הייתה מוטעית. לדידו, היה ניתן לרפא פגם זה לו הוועדה הייתה חוזרת ובודקת אותו, מתוך מודעות והתייחסות לתוצאות הבדיקות השונות. עם זאת, הדבר לא נעשה. המערער ביקש להחזיר את הדיון בעניינו לוועדה רפואית בהרכב אחר.


לטענת המשיב, הוועדה חזרה והסבירה כי תוצאות בדיקת ה - MRI, לא הכריעו לעניין קביעת דרגת נכותו של המערער. השאלה האם היה למערער אי יציבות בברך, הייתה שאלה שהתשובה אליה ניתנה רק בבדיקה קלינית, ולא יכול היה להיות ספק כי במקרה הנדון לא נמצאה אי יציבות בברך.


המשיב הדגיש כי הדיון הוחזר לוועדה הרפואית העליונה אך ורק על מנת שתשיב לשאלה באם יש בתוצאות בדיקת MRI משום השפעה על קביעת הנכות, וכך עשתה. המשיב טען כי הועדה הרפואית העליונה פעלה כפי שהורה לה בית המשפט ונתנה תשובה ברורה בעניין, בהתאם לכללי הצדק הטבעי.


החלטת בית המשפט


השופטת בבית המשפט המחוזי קיבלה את הערעור. בפסק הדין הודגש כי הוועדה הרפואיות העליונה היא גוף שיפוטי המחויב בשמירה על כללי הצדק הטבעי. במקרה דנן, נקבע כי כללים אלו הופרו ומשכך היה צורך בדיון מחודש. לקביעתה, הוועדה טעתה בציטוט פענוח בדיקת ה - MRI. טעות זו הייתה יכולה להעיד על כך שהוועדה לא התייחסה כראוי לממצאים שהיו בפניה.


מפרוטוקול דיוני הוועדה עלה כי הוועדה יצאה מנקודת הנחה שגויה לפי בבדיקה התגלו ממצאים שונים מאלו שאכן נמצאו בה. השופטת הסבירה שלו הוועדה הייתה שבה ובודקת את המערער בשנית, ואז מותירה את שיעור נכותו על כנה, היה בכך די. זאת היות ובמקרה כזה הוועדה הייתה מגלה מודעות לתוצאות בדיקת ההדמיה.

 

עם זאת, הדבר לא נעשה במקרה דנן. משכך, השופטת החזירה את התיק לוועדה רפואית עליונה לבדיקת חוזרת. השופטת הדגישה כי על הוועדה היה לנמק החלטתה בנושא בהתאם לממצאי הבדיקה הקלינית וממצאים נוספים.


לסיכום, השופטת קיבלה את הערעור וטענות המערער נמצאו מוצדקות. משכך, התיק הוחזר לוועדה הרפואית העליונה לבדיקה חוזרת ועל המשיב הושתו הוצאות משפט ושכר טרחה.

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן

 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

תביעות נגד משרד הביטחון

מתי תוגש תביעה נגד משרד הביטחון? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר 

התיישנות - משרד הביטחון, צבא

מתי מתיישנת הזכות להגיש בקשות בגין פגיעה או מחלה במהלך השירות? 

פסוריאזיס, צבא - קשר בין המחלה לשרות

האם מחלת הפסוריאזיס יכולה להיגרם כתוצאה מתנאי השירות? אם כן כיצד נתבע פיצויים? 

כיב קיבה, שרות צבאי והקשר

כיצד ניתן להוכיח קשר סיבתי בין פרוץ אולקוס (כיב קיבה) לבין שירות בצבא ו/או בכוחות הביטחון? 

הלם קרב

מהו הלם קרב? את מי תובעים במקרה של הלם קרב? מה מועד ההתיישנות? ועוד... 

הקשר בין מחלת הסוכרת לשרות הצבאי

לצורך בחינת שאלה האם יש קשר בין מחלת הסוכרת לשרות הצבאי יש לשים לב כי ישנם שני סוגי סכרת... 

הקשר בין השרות הצבאי למחלות נפש

כיצד מוכיחים קשר בין שירות צבאי או משטרתי ומחלת נפש אשר נגרמה או הוחמרה כתוצאה מתנאי השירות? 

בחירת זכויות לפי חוק הביטוח הלאומי או לפי חוק הנכים?

חייל או שוטר שנפגע או חלה יכול לתבוע במסגרת ביטוח לאומי או קצין תגמולים, מהו המסלול המומלץ? 

נכי צה"ל וחוק הנכים, לאן?

חוק הנכים נכנס לתוקפו בשנת 1959. מדובר בחוק בעל מטרות סוציאליות ואשר עניינו לעזור ולאפשר סיוע לאנשי כוחות ביטחון אשר חלו או נפגעו או במסגרת שירותם... 

קצין תגמולים- מידע משפטי ומדריך להגשת תביעה

נפגעת בצבא? מעוניין להגיש תביעה נגד קצין תגמולים? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר... 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.