www.what2do.co.il

ערעור על דרגת נכות שלא נקבעה בהתאם לממצאים בבדיקות

דרגו את המאמר

ערעור על דרגת נכות שלא נקבעה בהתאם לממצאים בבדיקות

ערעור על דרגת נכות שנקבעה שלא בהתאם לממצאי הבדיקות


על מנת לקבוע אחוזי נכות, הועדות הרפואיות שדנות בעניין מפנות את הפונה לבדיקות שונות ועל סמך תוצאותיהן, נקבעת הנכות. כאשר הועדות מתעלמות מתוצאות חיוניות של בדיקות, או כאשר הן כלל לא מפנות לבדיקות נחוצות, ניתן לתקוף את אופן פעולתן ולהגיש ערעור. כך היה בפסק דין זה אשר נדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב. מדובר במקרה בו הוועדה הרפואית "התעלמה ממצאי בדיקת מיפוי עצמות שנערכה למערערת".

 

      קראו עוד בתחום:


במקרה דנן, הוגש לבית המשפט ערעור על החלטת הוועדה רפואית עליונה משנת 2001 בעניינה של המערערת. האחרונה נפגעה בשתי ברכיה בשנת 1994 במהלך שירותה הצבאי כמש"קית חי"ר. בשנת 1996, וועדה רפואית מהדרג הראשון דנה בעניינה של המערערת וקבעה לה דרגת נכות בשיעור של 1% בברך שמאל, כאשר בברך ימין לא נקבעה נכות כלל.

 

בשנת 1997, המערערת שבה ופנתה לוועדה על מנת להיבדק בדיקה חוזרת בעניין הפגיעה בברך שמאל. בשנת 1998 נקבע כי חלה החמרה במצבה ולכן נקבעו לה 10% נכות בברך שמאל. כעבור שנה, הוועדה התכנסה שוב וקבעה כי למערערת נכות בשיעור של 1% בכל ברך על סמך בדיקות שנערכו בהתאם לתקנות. על קביעה זו, ערערה המערערת לוועדה הרפואית העליונה שהתכנסה בשנת 2001. אולם, ערעורה נדחה והקביעה נותרה על כנה. משכך, הוגש הערעור דנן לבית המשפט.


טיעוני הצדדים


המערערת הייתה מלאת טענות כרימון. ראשית, היא טענה כי הפחתת אחוז הנכות על ידי הוועדה הרפואית נעשתה בעקבות שינוי התקנות וסעיפי הפגימה. קרי, שינוי הסעיף שקבע את אחוזי נכות המערערת בעקבות פגיעתה. אולם, שינוי זה פגע בזכויותיה של המערערת ולכן לא היה ראוי להחיל אותו בעניינה. כמו כן, נטען כי לו הוועדה הייתה מיישמת את המבחן המתאים על פי התקנות, היא הייתה מגיעה למסקנה כי המערערת סבלה מכאבים קשים. אלו עלו לכדי פגיעה בכושר פעולתה הכללי והקנו לה נכות בשיעור של 10% בכל ברך.

 

יתרה מזאת, נטען כי בעניינה של המערערת היה קיים ממצא אובייקטיבי אשר חיזק את טענתה ל10% נכות בכל ברך. כמו כן, נטען כי הוועדה לא נתנה משקל מתאים לתלונות המערערת אודות כאבים בברכיים במהלך הבדיקה. המערערת הוסיפה וטענה כי הוועדה לא נימקה כדרוש את החלטתה ולא נתנה משקל מתאים לבדיקת מיפוי העצמות שנערכה לה. שכן, נקבע כי ממצאי הבדיקה נבעו ממתח בו המערערת הייתה שרויה ולא העידו על קיומה של נכות. משכך, המערערת טענה כי היה על הוועדה להפנותה לבדיקת מיפוי עצמות עדכנית ואי הפנייתה עלה לכדי טעות בהפעלת שיקול הדעת של הוועדה.


מנגד, קצין התגמולים טען כי כל הבדיקות נערכו כראוי ולא נמצא כל ממצא שהעיד על נכות בשיעור 10% כטענת המערערת. משכך, נטען כי הנכות שנקבעה למערערת שיקפה את מצבה ובתלונות על הכאבים לא היה בכדי להצביע על נכות גבוהה יותר מהנקבע.

 

גם לעניין בדיקת מיפוי העצמות הוועדה התייחסה, והודגש במפורש כי תוצאות הבדיקה לא העידו על בעיה פטלו פמורלית. לעניין שינוי סעיף הפגימה, המשיב טען כי תביעת המערערת לבדיקה נוספת של ברך ימין הוגשה לאחר שנערך תיקון בחוק ולכן על הוועדה היה להחיל את התקנות והמבחנים אשר היו בתוקף ביום הבדיקה. קרי, לאחר התיקון.


ההחלטה - הוועדה הרפואית לא התייחסה כראוי לממצאי מיפוי העצמות


לאחר עיון בטענות הצדדים, השופטת החליטה על קבלת הערעור בחלקו. לעניין בדיקת מיפוי העצמות, נפסק כי הוועדה לא נתנה לתוצאות הבדיקה את המשמעות הראויה ולא נימקה את החלטתה כנדרש. למעשה, הוועדה קבעה באופן כללי כי בדיקת מיפוי העצמות לא העידה על כל בעיה, אך על פי הערכת רופא מומחה נמצא ממצא חיוני בבדיקה זו.

 

משכך, השופטת פסקה שהיה מדובר בממצא אובייקטיבי. יתרה מזאת, לאור תלונותיה של המערערת על כאבים בברכיים והעובדה שהיא נזקקה לטיפול רפואי ופיזיותרפיה, היה ניתן להסיק שהמערערת אכן חשה כאבים. לכן, השופטת הורתה על החזרת הדיון לוועדה הרפואית העליונה על מנת לבדוק את תלונות המערערת בשנית. זאת תוך התייחסות לממצאי בדיקת מיפוי העצמות ותלונות המערערת.


מצד שני, הערעור בעניין שינוי סעיף הפגימה נדחה. השופטת קבעה כי אמנם נכותה הראשונית של המערערת נקבעה לפי סעיף 35(1), אך הסעיף תוקן בשנת 1998 והדיון הנוסף בעניין נערך לפי סעיף 35(4), שהוסף לאחר התיקון. המערערת טענה ששינוי סעיף הפגימה בעניינה הרע את מצב זכיותיה. אולם, השופטת ציינה שעל פי הפסיקה והחוק, על הוועדה הרפואית להשתמש במבחנים החלים ביום הבדיקה. לכן, נקבע כי אופן פעולתה של הוועדה בעניין זה היה תקין וללא כל פגם. משכך, הערעור בעניין תחולת התקנות נדחה.

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן

 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

תביעות נגד משרד הביטחון

מתי תוגש תביעה נגד משרד הביטחון? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר 

התיישנות - משרד הביטחון, צבא

מתי מתיישנת הזכות להגיש בקשות בגין פגיעה או מחלה במהלך השירות? 

פסוריאזיס, צבא - קשר בין המחלה לשרות

האם מחלת הפסוריאזיס יכולה להיגרם כתוצאה מתנאי השירות? אם כן כיצד נתבע פיצויים? 

כיב קיבה, שרות צבאי והקשר

כיצד ניתן להוכיח קשר סיבתי בין פרוץ אולקוס (כיב קיבה) לבין שירות בצבא ו/או בכוחות הביטחון? 

הלם קרב

מהו הלם קרב? את מי תובעים במקרה של הלם קרב? מה מועד ההתיישנות? ועוד... 

הקשר בין מחלת הסוכרת לשרות הצבאי

לצורך בחינת שאלה האם יש קשר בין מחלת הסוכרת לשרות הצבאי יש לשים לב כי ישנם שני סוגי סכרת... 

הקשר בין השרות הצבאי למחלות נפש

כיצד מוכיחים קשר בין שירות צבאי או משטרתי ומחלת נפש אשר נגרמה או הוחמרה כתוצאה מתנאי השירות? 

בחירת זכויות לפי חוק הביטוח הלאומי או לפי חוק הנכים?

חייל או שוטר שנפגע או חלה יכול לתבוע במסגרת ביטוח לאומי או קצין תגמולים, מהו המסלול המומלץ? 

נכי צה"ל וחוק הנכים, לאן?

חוק הנכים נכנס לתוקפו בשנת 1959. מדובר בחוק בעל מטרות סוציאליות ואשר עניינו לעזור ולאפשר סיוע לאנשי כוחות ביטחון אשר חלו או נפגעו או במסגרת שירותם... 

קצין תגמולים- מידע משפטי ומדריך להגשת תביעה

נפגעת בצבא? מעוניין להגיש תביעה נגד קצין תגמולים? מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר... 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.