כיצד יחושב פיצוי לאחר תאונת דרכים אשר גרמה לשבר בעצם הירך?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

פיצויים בגין שבר בעצם הירך בתאונת דרכים

הרבה מהתביעות האזרחיות המגיעות לבתי המשפט כוללת בתוכן מחלוקות רבות, החל משאלת האשם, דרך השאלה בדבר אופן והיקף הפגיעה ועד לשאלת גובה הנזק. אולם, ישנם מקרים בהם הצדדים חלוקים בדעתם רק לגבי נושא אחד. לא פעם, מחלוקת זו נוגעת לענייני כספים ושאלות בדבר גובה הנזק.

במקרה דנן, התובעת עברה תאונת דרכים ובאותו הזמן היא הייתה מבוטחת אצל הנתבעות. בין הצדדים לא הייתה מחלוקת בעניין הכיסוי הביטוחי, אך לא הייתה הסכמה בדבר גובה הנזק. לפיכך, התובעת "נאלצה" לפנות לבית המשפט.

לאחר קרות התאונה הועברה התובעת לבית החולים, כשהיא בהכרה מלאה. היא אובחנה כסובלת משבר בעצם הירך השמאלית. התובעת עברה ניתוח לקיבוע השבר באמצעות מסמרים, ושוחררה לאחר עשרה ימים עם הנחיות הליכה עם תמיכת קביים ודריכה חלקית על הרגל שנפגעה. התובעת טופלה בפיזיותרפיה והייתה במעקב בבית החולים.

הנכות לפי חוות דעת המומחים

בית המשפט מינה מומחה מטעמו בתחום האורטופדי ומומחה בתחום הגניקולוגי. שני המומחים בדקו את התובעת והגישו חוות דעת על מצבה. המומחה בתחום האורתופדי קבע את נכותה של התובעת בשיעור של 5%. נכות זו נקבעה כנכות רפאית. לדידו, הקיבוע הפנימי שנערך לתובעת לא גרם כשלעצמו נכות. הוא הוסיף כי יתכן ובעתיד יתעורר הצורך בהוצאת המסמר, בשל כאבים או כל סיבה אחרת.

אולם, ניתוח זה הינו ניתוח שגרתי הנעשה בכל המחלקות האורטופדיות בבתי החולים בארץ ומהלך ההחלמה ממנו כשבועיים. בנוסף לכך, המומחה קבע בחוות דעתו נכות נוספת בשיעור של 10% בשל הצלקת הניתוחית, וציין כי אין צורך במינוי מומחה נוסף בשטח הפלסטיקאי. המומחה העיד בבית המשפט ונחקר על ידי התובעת, אך לא היה מוכן לשנות ממסקנותיו ומחוות דעתו. בית המשפט קיבל את חוות דעתו וקבע לתובעת נכות בשיעור של 14.5% בתחום האורטופדי.

המומחה בתחום הגניקולוגי, בדק גם הוא את התובעת וקבע לה נכות זמנית בשיעור של 10% למשך שנה, בשל הפרעות בתפקוד המיני.

מה בין נכות תפקודית לנכות רפואית?

בית המשפט ציין כי לתובעת נקבעה נכות בשני תחומים אשר לא היו זהים זה לזה - נכות רפואית ותפקודית. על בית המשפט היה לקבוע את סוג הנכות התפקודית בהתאם למכלול הראיות שהובא בפניו, תוך התחשבות בסוג הנכות ובמקצוע התובעת. במקרה דנן, מדובר היה בתובעת ילידת שנת 1974, שסיימה חוג למדעי המדינה וסוציולוגיה ועבדה כפקידה במשרד עורכי דין.

בנוסף לכך, היא עבדה במרפאה וטרינרית. נקבע כי נכותה הרפואית בברך בשיעור של 5% לא תפריע לה בעבודתה. לכל היותר, הנכות תגרום לאי נוחות. כמו כן, הנכות הדלקתית בברך לאחר הניתוח לא היוותה נכות פונקציונאלית והיה מדובר בצלקת אסתטית שהייתה עשויה לגרום לכאבים בעת שינויי מזג אויר. משכך, בית המשפט קבע כי לא הייתה זו נכות תפקודית.

הפיצוי

כתוצאה מהתאונה התובעת לא עבדה במשך שלושה וחצי חודשים. על פי דיווחי המוסד לביטוח לאומי, נמצא כי שכרה השנתי היה בסך של 120,865 ₪. כלומר, 4,288 ₪ לחודש. משכך, בית המשפט פסק לתובעת פיצוי בסך של 15,008 ₪ עבור החודשים בהם לא עבדה. לאחר תקופה זו, חזרה התובעת לעבודתה במשרד עורכי הדין ובמרפאה והכנסותיה לא נפגעו. אי לכך, נקבע כי התובעת לא הייתה זכאית לפיצוי נוסף.

נוסף על כך, בית המשפט החליט כי לאור נכותה הרפואית של התובעת, שבאה לידי ביטוי באי נוחות וכאבים חולפים בצלקת הניתוחית, היא הייתה זכאית לסכום גלובאלי עבור אבדן ההכנסה במשך תקופה זאת. בית המשפט העריך את הסכום בסך של 8,000 ₪.

עבור אבדן הכנסה עתידי, פסק בית המשפט פיצוי בסך של 40,000 ₪. סכום זה התבסס על העובדה כי נכותה של התובעת לא הוכרה כנכות תפקודית ולא היה חשש כי תמנע ממנה להמשיך לעבוד בעתיד. עם זאת, בית המשפט הכיר בראש נזק זה ולו בשל האפשרות כי התובעת תעבור בעתיד ניתוח להוצאת המסמר שידרוש החלמה בת שבועיים ולכן פסק פיצוי זה.

על כך הוסיף בית המשפט פיצוי עבור כאב וסבל בסך של 28,616 ₪, 5,000 ₪ עבור עזרת צד ג' בעבר ולעתיד, 3000 ₪ עבור הוצאות רפואיות בעבר ולעתיד וכן 3000 ₪ עבור נסיעות בעבר ולעתיד. עם זאת, בית המשפט דחה את בקשתה של התובעת לפיצוי עבור הוצאות שונות נוספות.

לסיכום, התביעה בעניין גובה הנזק התקבלה ברובה על ידי בית המשפט והוא הורה על פסיקת פיצויים כמבוקש, תוך ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי והפיצוי המיידי אותו קיבלה התובעת בעבר.