המערער נפגע בתאונת דרכים עת חזר לביתו מהעבודה. המערער הגיש תביעה כנגד הרכב בו נפגע ובית משפט השלום ב

1

   

בתי המשפט

בל 010539/04		בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
04/01/2005		כב' השופטת אורנית אגסי – דן יחיד	בפני:

 

 

 

	אלתמימי ח'אלד		בעניין:
המערער	חורי דאוד אליאס	ע"י ב"כ עו"ד
	נ  ג  ד
	המוסד לביטוח לאומי
המשיב	דנה תמר-פרבר	ע"י ב"כ עו"ד

1.         לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 10.12.03 לפיה דרגת הנכות היציבה של המערער עומדת על 0% מיום 31.1.95.

 

2.         במסגרת הדיון המוקדם נרשמו טענות הצדדים בערעור.

 

3.         ואלו הן עיקרי העובדות הנחוצות לפסק דין זה:

א.         המערער נפגע בתאונת דרכים עת חזר לביתו מהעבודה. המערער הגיש תביעה כנגד הרכב בו נפגע ובית משפט השלום ביום 12.7.98 קבע כי המדובר בתאונת עבודה.

ב.         הועדה הרפואית מדרג ראשון קיבלה את תביעת המערער וקבעה לו 10% נכות החל מיום 31.1.95 ודחתה את תביעתו לדמי פגיעה מ-94' ועד לשנת 95' נוכח השתהותו בהגשת התביעה.

ג.          המשיב ערער על החלטת הועדה וטען כי הועדה לא התייחסה למצב קודם.

 

4.         טענות המערער:

א.         טעתה הועדה בכך שלא נימקה את קביעותיה, לא התייחסה לקביעת הועדה מדרג ראשון וכן התעלמה מהערר שהוגש.

ב.         הועדה הרפואית לא העמידה את המערער על כך כי היא עשויה להפחית דרגת נכותו.

ג.          הועדה התעלמה כי המערער אינו דובר את השפה העברית ולא הביאה מתורגמן שיעביר את תלונותיו ויש בכך משום קיפוח המערער.

 

5.         טענות המשיבה:

א.         מטרת ערעור המוסד היה להפחית את שיעור אחוזי הנכות שנקבעו ועל כן לא היה צריך להזהיר את המערער בפרט שלא הוא זה אשר הגיש את הערעור.

ב.         ועדת העררים רשאית לשנות את החלטת הועדה מדרג ראשון ובכך אין כל טעות.

ג.          החלטת הועדה מנומקת היטב ומבוססת על בדיקת המערער והמסמכים שבפניה.

ד.         אין מקום להתערב בשיקול דעת הועדה כי זהו שיקול רפואי.

ה.         תלונות המערער נרשמו והוא אף חתם, אזי הועדה הבינה ושמעה את תלונותיו.

 

6.         ההכרעה

החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בשאלה המשפטית בלבד בפני בית הדין האזורי לעבודה וזאת בהתאם לאמור בסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995. בהקשר לכך נפסק כי קביעת דרגת הנכות היא בסמכותה של ועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

בית הדין, במסגרת סמכותו לדון "בשאלה המשפטית" בלבד, בוחן האם הועדה טעתה בענין שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד נ' המל"ל, ל"ד 213).

כאמור בסעיף 3 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע עבודה) תשט"ז-1956, רשאית ועדת לערעורים לאשר החלטת ועדה, לבטלה או לשנותה, גם אם לא נתבקשה לעשות כן בין שהמערער הוא הנפגע ובין שהוא המוסד.

 

7.         לאחר שעיינתי במסמכים המצויים בתיק, בטיעוני המערער ובטיעוני המשיב, החלטתי לדחות את הערעור מן הטעמים הבאים:

א.         הפרוטוקולים והתיעוד הרפואי המפורט מעידים כי כל טענותיו של המערער לענין מצבו הרפואי נבדקו ונדונו על ידי הועדה כנדרש, לרבות עיון בכל הבדיקות אשר נערכו למערער וכן בדיקה קלינית על חברי הועדה לרבות אורטופד.

ב.         לא מצאתי טעות משפטית או פגם בהליכי הדיון של ועדת העררים, הבדיקה וההכרעה בעניינו של המערער נערכו ונומקו כדין תוך איבחון חוו"ד פרופ' פינסטרבוש משנת 1996, אשר אינה תואמת את מצבו הרפואי ביום הבדיקה ואינה רלוונטית למצבו של התובע ביום הדיון בפני הוועדה.

ג.          כאמור, בית הדין אינו מוסמך להתערב בהחלטת הועדה הרפואית לעררים אלא אם מצא שפעלה שלא על פי הדין וההלכות המחייבות בנושא הבדיקה וההערכה של הנכות הרפואית.

ד.         סוף דבר, הערעור נדחה ללא צו להוצאות.

 

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

 

 

 

                                                                               

אורנית אגסי, שופטת

 

 

010539/04בל 730 נורית ביבי