שבר פריקה לאחר תאונת דרכים ודוגמא לאופן חישוב פיצויים לפי ראשי נזק

דרגו את המאמר

דוגמא לחישוב פיצויים לאחר תאונת דרכים

בהיותה בת 49, נפגעה התובעת בתאונת דרכים. לא הייתה מחלוקת על עצם חבותה של חברת הביטוח, אלא רק על גובה הפיצוי המבוקש. התובעת נפגעה בעצמות כף הרגל הימנית, ובבית החולים נותחה ורגלה גובסה למשך 6 שבועות. לאחר הסרת הגבס, התובעת החלה לעבור טיפולי פיזיותרפיה. הרופא המומחה שמונה מטעם בית המשפט, פסק כי לתובעת נכות של 20% על פי מבחני המוסד לביטוח לאומי.

הנכות התפקודית

התובעת טענה כי היא סובלת מכאבים ברגל, ואלו מאוד מקשים על תפקודה היומיומי בעבודה. למרות שהיא עובדת בתפקיד אדמיניסטרטיבי, עבודתה כוללת הליכה מרובה. בנוסף לכך, התפקיד שלה מחייב הופעה ייצוגית ומאז התאונה, אין היא יכולה לנעול נעלי עקב.

למרות טענות אלו, בית המשפט קבע כי התובעת לא הוכיחה ששכרה נפגע כתוצאה מהתאונה אלא להיפך, מהנתונים עולה כי השכר דווקא עלה. לאור זאת, בית המשפט קבע כי אין זה הכרחי לקבוע את נכותה התפקודית של התובעת באחוזים, אלא יש לדון בכל ראש נזק בנפרד.

הפסדי השתכרות בעבר

למרות טענותיה בתצהירים ובסיכומים, התובעת לא הצליחה להוכיח כי הפסדי ההשתכרות שלה עולים על 6,683 ₪. התובעת טענה כי בעקבות התאונה, היא לא עבדה שעות נוספות כפי שהיה נהוג בתפקידה, אבל היא לא הצליחה להוכיח זאת. הפסד נוסף לו טענה התובעת, קשור לעצם העובדה שהיא הייתה צריכה לנצל את ימי המחלה שלה, ימים שהיא הייתה זכאית לפדות בתור ימי חופשה בעתיד. בית המשפט חישב את כמות ימי החופשה אותם התובעת הפסידה, והכפיל בשווי יום חופשה אחד. סכום זה הוסף לסכום הקודם, ולכן בראש נזק זה, נפסק כי התובעת תפוצה בסך 14,241 ₪.

הפסד כושר השתכרות

התובעת ניסתה לטעון כי התאונה גרמה לכך שהיא הפסידה מכרז לתפקיד בו חשקה, תפקיד בו מגולם שכר גבוהה יותר משכרה עכשיו. בית המשפט פסק כי התובעת לא הצליחה להוכיח כי דווקא התאונה גרמה לכך שהיא הפסידה במכרז. נוסף לכך, התובעת לא צפויה להפסדי שכר במקום עבודתה הנוכחי, במידה ותמשיך לעבוד שם. למרות זאת, בית המשפט לקח בחשבון כי לתובעת נשארו 14 שנות עבודה לפניה. במהלך השנים, יכול להיות שיהיה שינוי במקום עבודתה של התובעת, ונכותה תפגע ביכולתה למצוא עבודה. לכן, בית המשפט ראה לנכון לפסוק לה פיצוי גלובאלי בגין ראש נזק זה, בסכום של 90,000 ₪.

הוצאות למדרסים ונעליים אורטופדיות

המומחה מטעם בית המשפט פסק כי השימוש במדרסים מסייע להקלת כאביה של התובעת. בית המשפט פסק על סמך זאת כי התובעת זכאית לפיצוי בגין רכישת זוג מדרסים אחד בשנה, בשווי 450 ₪. כאשר לוקחים בחשבון כי התובעת מקבלת החזר של 70% מקופת החולים, התוספת הינה של 135 ₪ לשנה. כמו כן, התובעת תידרש לרכוש נעליים מסוג מסוים, ולכן בית המשפט אישר תוספת של 100 ₪ לשנה עבור רכישת נעליים. התובעת קיבלה בסה"כ עבור רכיב זה, פיצוי בגובה 4,927 ₪, עד סוף חייה.

עזרת צד ג'

אומנם התובעת העסיקה עוזרת גם לפני התאונה, אבל מעדויות העוזרת עולה כי לאחר התאונה היא עובדת במשך שעה וחצי עד שעתיים יותר. לכן בית המשפט פסק כי התובעת נזקקת לסיוע נוסף של שעתיים פעם בשבועיים, בעלות של 30 ₪ לשעה. לאחר חישוב סיוע העוזרת בעבר ובעתיד, עד לסוף חייה של התובעת, בית המשפט פוסק כי התובעת זכאית לפיצוי של 50,000 ₪ עבור ראש נזק זה.

כאב וסבל

פיצוי בגין כאב וסבל מוסדר על ידי תקנות שעוסקות בפיצויים לא ממוניים בשל תאונות דרכים. כאשר בית המשפט לקח בחשבון כי התובעת סובלת מ-20% נכות והייתה מאושפזת 5 ימים, הוא קבע כי מגיע לה פיצוי של 28,087 ₪ בגין ראש נזק זה. לסיכום, בתוספת ראש נזק נוסף של הוצאות נסיעה מוגברות, נפסק כי התובעת זכאית לפיצוי על סך 194,345 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגובה 13% מסכום זה בתוספת מע"מ.