האם בית המשפט יפעיל את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי?

דרגו את המאמר

דיון בנוגע לתקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי

תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי קובעת כי כאשר קובעים דרגת נכות לנפגע בעבודה, הועדה שקובעת את אחוזי הנכות יכולה לקבוע אחוזי נכות גבוהים יותר ממה שקובעים מבחני הביטוח הלאומי. החלטתה של הועדה על הגדלת אחוזי הנכות תלויה "בשים לב למקצועו ולגילו של הנפגע..." ועליה להתחשב "במקצועו של הנפגע כאשר הוא אינו מסוגל לחזור לעבודתו ולעיסוקו".

המערער היה בן 53 כאשר נפגע בעבודתו. לאחר התאונה, הוא חזר למקום עבודתו אבל למקצוע אחר. כמו כן, הכנסתו לא נפגעה. הועדה הרפואית לעררים קבעה כי נכותו הרפואית עומדת על 24%. הועדה ציינה כי אין להפעיל את תקנה 15 במקרה של המערער. המערער ערער על החלטת הועדה לעררים בפני בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.

טענתו של המערער הייתה שהועדה לעררים לא התחשבה בגילו של המערער, כאשר קבעה את אחוזי הנכות. כלומר, גילו של המערער הינו פרמטר עצמאי, ולא תלוי בשאלת חזרתו של המערער לעבודה. המוסד לביטוח לאומי התנגד לפרשנות זו, וקבע כי אין הגיל מהווה פרמטר עצמאי, אלא חלק מהשיקולים שעל הועדה לשקול, לאור מקצועו של הנפגע.

הפעלת תקנה 15

בית הדין קובע כי כאשר מעיינים בלשון תקנה 15, מגיעים למסקנה כי ניתנת חשיבות רבה למקצועו של הנפגע. כלומר, מי שממשיך לעסוק במקצועו גם לאחר התאונה, אין להפעיל לגביו את תקנה 15. במקרה זה, המערער אומנם לא חזר למקצוע הקודם בו עסק, אבל הוא חזר למקום עבודתו לתפקיד אחר, תפקיד שמתחשב בנכותו החדשה. בית הדין קובע כי במקרה זה, גילו של המערער אינו רלוונטי.

אם לא די בכך, הרי כדי להפעיל את תקנה 15, צריך לעמוד גם בתנאי השני שלה, שמופיע בתקנה 15(ב). על פי תקנה זו, צריך להפעיל את התקנה רק כאשר הנכות הביאה "לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו". אין מחלוקת בין הצדדים כי שכרו של המערער נשאר זהה לשכר אותו היה מקבל טרם הפגיעה.

לסיכום, בית הדין דוחה את ערעורו של המערער. פסיקתו קובעת כי הגדלת אחוזי הנכות תעשה רק כאשר הפגיעה בעבודה גורמת לנפגע להחליף את מקום עבודתו, ויש ירידה ניכרת בשכרות כתוצאה מכך.