קביעת נכות נפשית לאחר תאונת דרכים על בסיס חוות דעת מומחה

דרגו את המאמר

נכות נפשית לאחר תאונת דרכים לפי חוות דעת מומחה

תאונות דרכים יכולות לגרום למגוון פציעות ונזקים, גופניים ונפשיים. חברות הביטוח אמורות לפצות את הנפגעים על הפגיעות. עם זאת, לעיתים מתעוררות מחלוקות באשר לאחוזי הנכות שיש לקבוע לנפגעים, על מנת לחשב את הסכום לו הם זכאים. כדי להדגים מחלוקת מסוג זה, נעסוק בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, ונתמקד בקביעת הנכות הפסיכיאטרית.

התובע נפגע בתאונת דרכים, לאחר שבמהלך נסיעה על אופנוע התנגש באוטובוס. לתובע היו מספר חבלות רציניות והוא עבר מספר ניתוחים. הנתבעת הינה חברת הביטוח שביטחה את התובע במועד התאונה. אין מחלוקת בין הצדדים לגבי חבותה של חברת הביטוח, אלא המחלוקת הינה לגבי סכום הפיצויים.

במאמר זה נתמקד בדיון שנערך לגבי נכותו הפסיכיאטרית של התובע. לבקשתו של התובע, בית המשפט מינה מומחה פסיכיאטרי על מנת שיקבע את הקשר הסיבתי בין התאונה ומצבו הפסיכיאטרי, כמו גם את אחוזי הנכות הפסיכיאטרית שיש להתחשב בהם בקביעת הפיצוי.

חוות דעתו הראשונית של המומחה

המומחה קבע כי למרות שעבר זמן רב בין התאונה והפניה לטיפול הנפשי, ניתן לקבוע כי לתובע בעיות נפשיות שקשורות בקשר סיבתי ישיר לתאונה. ממועד התאונה ועד תחילת הטיפול, במשך שלוש שנים, התובע סבל מ-10% נכות פסיכיאטרית זמנית, ואילו לאחר תקופה זו התובע ממשיך לסבול מ-5% נכות פסיכיאטרית. בחוות דעתו, המומחה מציין כי התובע סובל מחרדות ומהתנגדות לטיפול נפשי.

עדותו של התובע בבית המשפט

במהלך עדותו בבית המשפט, התובע טען כי התחיל לסבול מהפרעות שינה והבעיות הללו לא היו קיימות לפני התאונה. עורך דינה של חברת הביטוח, הציג בפניו של התובע מסמכים מתוך התיק הרפואי שלו, שלפיהם הוא התלונן בפני רופא המשפחה על הפרעות שינה זמן רב לפני התאונה. יתר על כן, מהמסמכים עולה שהתובע סבל מהפרעות שינה במשך 10 שנים, והוא אף הופנה למכון שינה.

כאשר אומת התובע עם המסמכים אלו, הוא טען כי בזמן לימודיו הוא לא היה מצליח לגשת לבחינות שהתחילו בשמונה בבוקר משום שהוא היה רגיל ללכת לישון ב-2:00 או 3:00 ולהתעורר ב-9:00 או 10:00. לכן, הוא פנה לרופא המשפחה שייתן לו משהו שהוא יוכל להירדם מוקדם על מנת לקום רענן לבחינות. הרופא הפנה אותו למכון שינה כדי להסדיר את השעון הביולוגי, אבל הוא לא ניגש לשם מעולם.

חוות דעתו השניה של המומחה

לאחר שהתגלו המסמכים לגבי הפרעות השינה שהיו לתובע עוד לפני התאונה, הם הוצגו בפניו של המומחה הרפואי. המומחה העיד כי התובע לא סיפר לו על הפרעות השינה שלו, וכמו כן הוא לא סיפר לו שחזר לעבודה חודש לאחר התאונה. היו גם עובדות נוספות שהתגלו למומחה לאחר שהוא כבר נתן את חוות דעתו. א- התובע עבר תאונת דרכים נוספת לפני התאונה בה עסק המשפט; ב- בשנת 1979 התובע נפל מגובה רב ונגרם לו זעזוע מוח עקב כך.

בעקבות הגילויים החדשים, המומחה טען כי זהו מידע חשוב לצורך בדיקתו של התובע. כשהמומחה נשאל אם הוא היה בדיעבד משנה את חוות דעתו לגבי אחוז הנכות הפסיכיאטרית שקבע לתובע, הוא ענה כי הוא אכן פחות מאמין כעת לתובע. למרות זאת, המומחה אמר כי גם אנשים שלא אומרים אמת יכולים לסבול מבעיות. המומחה ציין שהוא לא מוכן לקבוע את נכותו של התובע על 0%. אומנם אם אפשר היה הוא היה קובע את נכותו על 3% או 4%, אבל בהתחשב בכך שעל פי מבחני הביטוח הלאומי, לא ניתן לקבוע אחוזי נכות מסוג זה, אזי הוא עומד על כך שהתובע סובל מ-5% נכות.

פסיקתו של בית המשפט

בית המשפט התרשם כי התובע לא הצליח להשתלב מחדש לאחר התאונה בעבודתו הקודמת. אומנם, חלק מהמידע עליו התבססה חוות הדעת הרפואית לא היה מלא. עם זאת, בית המשפט קבע כי אין זה אומר שצריך לשלול לגמרי חוות דעת זו. בהתחשב במכלול העדויות, בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המומחה וקבע כי התובע סובל מנכות צמיתה פסיכיאטרית של 5%.