תביעה כספית לתשלום תגמולי ביטוח
| דרגו את המאמר |
|
בתי המשפט
|
א 002394/02 |
בית משפט השלום ראשון לציון | ||
|
| |||
|
09/01/2005 |
|
כבוד השופטת שלומית יעקובוביץ |
בפני: |
|
|
2. דוד עמר |
בעניין: | |||
|
ע"י ב"כ עו"ד |
|
| |||
|
|
נ ג ד |
|
| ||
|
|
2 . מנור סוכנויות ביטוח בע"מ |
|
| ||
|
ע"י ב"כ עו"ד |
|
| |||
1. עסקינן בתביעה כספית לתשלום תגמולי ביטוח בגין רכב מסוג איסוזו מ.ר. 18-818-37 (להלן: "הרכב"), אשר נגנב, על פי הנטען, ביום 23.2.00.
2. התביעה, במקורה, הוגשה על ידי עוצמה תעשיות מתכת (1994) בע"מ (בכינוס נכסים) (להלן: "התובעת") כנגד מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת 1") ומנור סוכנויות ביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת 2").
3. ביום 19.2.04 תוקן כתב התביעה בדרך של צירוף תובע נוסף, מר דוד עמר (להלן: "התובע").
תיקון כתב התביעה הותר בכפוף לטענת התיישנות, אשר הועלתה על ידי הנתבעות (ראה בש"א 5116/03).
4. העובדות הצריכות להכרעה
א. התובע, מנהל התובעת, הינו הבעלים הרשום של הרכב.
ב. במועד אירוע הגניבה בוטח הרכב בפוליסה לביטוח רכב מסחרי עד 4 טון, אשר הוצאה על ידי הנתבעת 1 (פוליסה מס' 35/34/241905/99/0 - להלן: "הפוליסה").
ג. המבוטח על פי הפוליסה הינו התובע ולא נקבע בה כל מוטב נוסף.
5. טענות התובעים
א. התובעים טוענים כי הרכב נגנב בחודש פברואר 2002 בעת שחנה בסמוך למפעלי התובעת וכי הגנב נתפס והורשע בדין.
ב. לטענת התובעים היה הרכב בבעלות התובעת במועד אירוע הגניבה, חרף רישומו על שם התובע, רישום, אשר נעשה משיקולי מכירה עתידיים ואשר אין בו כדי לשקף את "הבעלות האמיתית".
ג. עוד טוענים התובעים כי דרישתם לתשלום תגמולי הביטוח סורבה על ידי הנתבעת 1בחוסר תום לב, בטענות סרק בדבר מעורבות התובע באירוע הגניבה ומכאן תביעתם.
6. טענות הנתבעות
6.1 טענות טרומיות
א. לטענת הנתבעות דין תביעת התובעת להדחות מחמת חוסר עילה - העדר יריבות, באשר אינה המבוטח על פי הפוליסה ודין תביעת התובע להדחות מחמת התיישנות, באשר הוגשה לאחר חלוף שלוש שנים ממועד אירוע הגניבה הנטען.
ב. עוד ובנוסף טוענות הנתבעות כי דין התביעה כנגד הנתבעת 2 להדחות באשר אינה המבטחת על פי הפוליסה ועל כן לא חבה מכוחה.
6.2 טענות לגופה של התביעה
א. לטענת הנתבעות לא עלה בידי התובעים להוכיח בעלותה של התובעת ברכב, כמו גם אי מעורבות התובע באירוע הגניבה.
ב. עוד ובנוסף טוענות הנתבעות כי התובעים לא עמדו בנטל להוכיח קיומו של תנאי מוקדם לחבותן - התקנת והפעלת אמצעי המיגון הנדרשים ואף לא השכילו להוכיח את שווי הרכב במועד הגניבה.
ג. לחילופין, טוענות הנתבעות כי אם וכאשר יקבע כי התובעים זכאים לתגמולי ביטוח על פי הפוליסה, הרי שיש לחייב את הנתבעת 1 במחצית הסכום בלבד, זאת בשים לב להוראות הפוליסה (במחצית השניה חבה עילית חברה לביטוח בע"מ, אשר כלל לא נתבעה).
7. למקרא טענות הצדדים, דומה בעיני כי ראוי ונכון להקדים דיון והכרעה בטענות הטרומיות, אשר הועלו על ידי הנתבעות.
8. מחיקת התביעה כנגד הנתבעת 2
הנתבעות טוענות כי יש להורות על מחיקת התביעה כנגד הנתבעת 2, באשר אינה המבטחת על פי הפוליסה, ובדין טענתם.
מעיון בפוליסה עולה בבירור כי זו הוצאה על ידי הנתבעת 1, היא המבטח, וכי הנתבעת 2, כסוכנות ביטוח - סוכנות חיתום, אינה חבה על פי הפוליסה.
לפיכך, הנני מורה על מחיקת התביעה כנגד הנתבעת 2.
9. מחיקת / דחיית תביעתה של התובעת מחמת העדר עילה - חוסר יריבות
9.1 הנתבעות טוענות כי יש להורות על מחיקת / דחיית תביעת התובעת מחמת חוסר עילה - העדר יריבות, באשר אינה המבוטח על פי הפוליסה, ובדין טענתם.
9.2 אין חולק, כי התביעה המונחת בפני הינה תביעה כספית מכוח פוליסה, קרי; תביעה לתשלום על פי חוזה ביטוח ועל כן קמה לצדדים לחוזה, למבטח ולמבוטח, ולהם בלבד (בכפוף להמחאת זכות) זכות תביעה מכוחו.
9.3 בענייננו, המבוטח הוא מר דוד עמר (התובע) ושמה של התובעת כלל לא נזכר בפוליסה, בין כמבוטח נוסף ובין כמוטב.
במצב דברים זה, לא קמה לתובעת עילת תביעה כנגד הנתבעת 1 מכוח חוזה הביטוח - הוא הפוליסה.
9.4 התובעת ביקשה להסיר מכשול זה מדרכה בהגשתו של ייפוי כוח, אשר נחתם על ידי מר דוד עמר ביום 24.5.02, בו הסמיך את כונס הנכסים, אשר מונה לתובעת, לפעול בשמו ומטעמו להשבת כספי הביטוח בגין הרכב .
9.5 סבורתני, בכל הכבוד, כי אין בייפוי הכוח, אשר נחתם למעלה מחודשיים ימים לאחר הגשת התביעה (6.3.02) כדי לשנות ממצב הדברים, זאת בשים לב לעובדה כי בעקבות חתימתו לא עתרה התובעת בבקשה לתיקון כתב התביעה, כך שכלל לא נטען בה כי מוגשת היא על ידי התובעת, באמצעות כונס הנכסים שמונה לה, בשמו ומטעמו של התובע.
דומה עלי, כי משלא תוקן כתב התביעה בדרך של העלאת הטענה כי התביעה מוגשת על ידי התובעת, באמצעות כונס הנכסים, בשמו ומטעמו של התובע, הרי שלא נעשה כל שימוש אופרטיבי בייפוי הכוח ובו כשלעצמו אין די.
9.6 לאור כל האמור לעיל, מורה אני על דחיית תביעתה של התובעת מחמת העדר עילה - חוסר יריבות.
10. דחיית תביעת התובע מחמת התיישנות
10.1 הנתבעות טוענות כי יש להורות על דחיית תביעת התובע מחמת התיישנות, באשר זו הוגשה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות - למעלה משלוש שנים לאחר קרות אירוע הגניבה הנטען.
10.2 התביעה הוגשה ביום 6.3.02 על ידי התובעת בלבד.
בקשה לתיקון כתב התביעה בדרך של צירוף התובע כבעל דין נוסף הוגשה ביום 26.11.03, במהלך שמיעת הראיות.
בישיבת יום 19.2.04 נדונה הבקשה וכתב התביעה תוקן כמבוקש, בכפוף לטענת ההתיישנות, אשר הועלתה על ידי הנתבעות.
10.3 בהתאם להוראת סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981 הקובעת כי "תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח" ובשים לב להוראת תקנה 26(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 לפיה מקום בו תוקן כתב התביעה בדרך של הוספת בעל דין "רואים, לעניין התיישנות, את ההליכים לגבי בעל הדין החדש כאילו התחילו עם כתב התביעה המתוקן" (ראה: ע"א 531/89 להבי ואח' נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה, מרכז ואח', פד"י מו (4) 719, 722), הרי שדין תביעת התובע להדחות מחמת התיישנות, זאת משהבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה למעלה משלוש שנים לאחר קרות "מקרה הביטוח" (26.11.03) וכתב התביעה תוקן במועד מאוחר יותר (19.2.04).
ערה אני גם ערה להלכה לפיה יש לראות את מועד הגשת כתב התביעה המתוקן כמועד הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה (ראה: ע"א 748/89 שפירא ואח' נ' חיט, פד"י מח (2) 365), אך בענייננו אין בכך כדי להועיל לתובע, זאת בשים לב לעובדה כי הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה לאחר חלוף מועד ההתיישנות.
11. בשולי הדברים, מוצאת אני לציין כי התובעים בחרו, מטעמים השמורים עימם, שלא להתייחס בסיכומיהם לטענות הטרומיות ואף לא עתרו בבקשה להתיר להם להגיש סיכומי תשובה, נוכח הנטען בסיכומי הנתבעות.
12. סוף דבר
נוכח קביעותיי לעיל, מתייתר הצורך לדון בתביעה לגופה ומורה אני על מחיקתה כנגד הנתבעת 2 ודחייתה כנגד הנתבעת 1, זאת מהטעמים המבוארים לעיל.
הנני מחייבת את התובעים, יחד ולחוד, לשלם לנתבעות, יחד ולחוד, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.
המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.
ניתנה היום כח' טבת תשס"ה (9.1.05), בלשכתי
______________________
שלומית יעקובוביץ, שופטת
