תביעת עובד נגד מעביד בגין נזק גוף שנגרם עקב נפילה מסולם במהלך עבודתו
| דרגו את המאמר |
|
במקרים של תאונות במהלך העבודה, העובד שנפגע זכאי לפיצוי משני מקורות במקביל: א- הביטוח הלאומי; ב- המעביד. העיקרון המנחה הינו שלא ניתן לקבל כפל פיצוי, אבל במידה ועובד מצליח להוכיח כי נזקיו עולים על הסכומים אותם הוא קיבל מהביטוח הלאומי, אזי משתלם לו לתבוע גם את המעסיק. למרות זאת, וכפי שנראה מפסיקתו של בית משפט השלום בראשון לציון, צריך לחשב בצורה טובה את כדאיות הגשת התביעה.
התובע במקרה זה עבד אצל הנתבע, בעבודות הכנה וקישוט לקראת אירועים. לקראת חתונה באולם החתונות של קיבוץ נצר סירני, קושטה הפרגולה בכניסה לאולם. התובע טיפס על הסולם על מנת לקשט את הפרגולה, אולם כשסיים את עבודת הקישוט, נפל מהסולם ונפגע. התובע הובהל לבית החולים, שם נקבע כי נשברה לו חוליה בעמוד השדרה הצווארי. בעקבות זאת, הוא ביצע ניתוח להוצאת החוליה, היה מאושפז מספר ימים נוספים ולאחר מכן היה נתון בצווארון במשך 6 חודשים נוספים. התובע פנה לביטוח הלאומי וקיבל משם את הפיצוי עבור נזקיו. בפסק דין זה, התובע תבע את המעביד בטענה כי הנזקים שנגרמו לו גבוהים יותר ממה שנפסק בביטוח הלאומי, ועל כן זה חייב לשפותו בסכום נוסף.
חוות הדעת הרפואיות
התובע הגיש חוות דעת רפואית שקבעה כי הוא סובל מנכות צמיתה של 30% בשל הגבלה בתנועות הצוואר. כמו כן, צריך לייחס 10% נכות נוספת בגין החמרה עתידית אפשרית. הנתבע מצידו, הגיש חוות דעת אחרת שסברה כי הפגיעה בצווארו של התובע אינה קשה. כמו כן, הסיכוי להחמרה הינו קלוש ולכן יש לקבוע כי נכותו הינה 20%.
עילות התביעה
התובע טען כי המעביד לא העמיד לרשותו סולם מתאים. הסולם בו הוא השתמש היה נמוך מדי עבור העבודה, שכן גובהו היה נמוך מגובה הפרגולה. הרשלנות וההפרה נלמדות מתקנה 73 לתקנות הבטיחות בעבודה, על פיה שימוש בסולם שהוא גבוהה משני מטר, מחייב כי הסולם יהיה גבוה לפחות במטר אחד יותר מהמשטח אליו מטפס העובד. לכן לטענת העובד, יש לחייב את הנתבע לשלם את נזקיו בעילות של רשלנות והפרת חובה חקוקה.
החלטת בית המשפט
בית המשפט פסק כי הנפילה התרחשה תוך כדי ניסיונו של התובע לרדת מהפרגולה, אותה היה צריך לקשט במסגרת עבודתו. עצם הצבתו של הסולם הייתה לא נכונה, בהתחשב בכך שרגליו הונחו ליד מדרגה נמוכה יותר, מה שמגביר את סכנת ההחלקה.
במקרה זה, ברור כי למעביד יש חובת זהירות מוגברת כלפי העובד. חובה עליו לדאוג לסביבת עבודה בטוחה ונאותה. הנתבע לא העמיד לרשותו של התובע סולם גבוה מספיק, ויתר על כן, הוא צפה בפעולותיו של הנתבע ואף כיוון אותו תוך כדי שהוא אמור לזהות את הסכנה הגדולה שבפעילות זו. התנהגות זו עולה לכדי התרשלות ואף הפרת חובה חקוקה.
אשם תורם
בית המשפט מציין כי מגמת הפסיקה הינה לא להחמיר עם העובד יתר על המידה, אבל לא צריך להירתע מלפסוק אחריות תורמת של העובד. במקרה זה, התובע הוא אדם בעל ניסיון בטיפוס על סולמות, והוא בחר את מיקום הסולם, איך לטפס עליו וכיצד לרדת ממנו. לאור עובדות אלו, בית המשפט מייחס לתובע 15% אחריות, כלומר הנתבע נמצא אחראי ל-85% בלבד מנזקיו של התובע.
סכום הפיצוי
לאחר חישוב הפיצוי עבור ראשי הנזק של הפסדי שכר בעבר, אובדן כושר השתכרות, פיצוי בגין כאב וסבל, עזרת צד ג' והוצאות רפואיות מוגברות, בית המשפט פסק לזכות התובע פיצוי בגובה 572,011 ₪. כאשר לוקחים בחשבון את האשם התורם של התובע, אז סכום הנזק קטן ל- 486,209 ₪.
לעומת זאת, הביטוח הלאומי שילם לתובע סכום של 586,056 ₪, כלומר סכום שהוא גבוהה מסך נזקיו כפי שנקבע במשפט זה. במקרה זה, לא היה מקום להגיש את התביעה של התובע, והיא נדחית תוך שהוא צריך לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בגובה 7,500 ₪ בתוספת מע"מ. כמו כן, עליו לשאת בתשלום עבור חוות דעת המומחה מטעם הנתבע.
