תאונה במעבר חצייה, כיצד להגיש תביעה?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי הולך רגל שנפגע מרכב חולף, בעת חציית כביש במעבר חצייה או בדרך אחרת, זכאי לקבל פיצויים מחברת הביטוח של הרכב, וכן לתשלומים מהמוסד לביטוח לאומי, כדי לסייע לו במהלך תקופת ההחלמה והשיקום.

במקרה שזהות הנהג הפוגע לא ידועה ניתן להגיש תביעה לפיצויים מקרנית כאשר מדובר בתאונת פגע וברח. קרנית היא קרן ממשלתית לפיצויים בתאונות דרכים, המשלמת פיצויים לנפגעים כאשר זהות הנהג הפוגע לא ידועה, או שלרכב הפוגע לא נרכשה פוליסת ביטוח חובה, או כאשר לנהג הפוגע לא היה רישיון נהיגה בתוקף.

חברת הביטוח נדרשת לשלם פיצויים בכל מקרה של תאונת דרכים, ללא קשר לאשמת הצדדים בגרימת התאונה. לכן גם אם הולך רגל התפרץ לכביש ופעל בניגוד להוראות הדרך, הוא זכאי לתבוע פיצויים על פי חומרת נזקי הגוף שנגרמו לו.

תאונה במעבר חצייה בדרך לעבודה

במקרה שהתאונה של הולך רגל במעבר חצייה התרחשה בדרך לעבודה או בדרך חזרה ממנה, או במהלך העבודה עצמה, ניתן להגיש תביעה לביטוח לאומי להכרה בתאונה כתאונת עבודה, המזכה את הנפגע בזכויות לנפגע עבודה. במקרה זה הנפגע זכאי לתשלום דמי פגיעה עבור 91 ימי הפציעה הראשונים, ואם נותרה לו נכות זמנית או קבועה, ישנה אפשרות להגיש תביעה לקצבת נכות, מענק חד פעמי, סיוע בשיקום ועוד.

כדי להגיש תביעה נזיקית נגד חברת הביטוח של הרכב יש לשמור את פרטי נהג והרכב הפוגע, כולל מספר לוחית הרישוי, מספר פוליסת ביטוח החובה ופרטי החברה המבטחת וכן לשמור את פרטי העדים שנכחו במקום, ולדווח מיד למשטרה על התאונה.

לאחר מכן חשוב לפנות לבדיקה וטיפול רפואי בחדר מיון או בקופת חולים ולהקפיד כי ברישום הרפואי יצוין כי מדובר בתאונת דרכים של הולך רגל. יש לשמור את התיעוד הרפואי ואת כל הקבלות על הוצאות בגין הפציעה, כולל מרשמים לתרופות, ציוד אורתופדי, העתק של בדיקות וצילומים וכדומה. רצוי לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין המתמחה בדיני נזיקין, כדי שיוכל לסייע בהגשת התביעה ומיצוי את מלוא הזכויות מול חברות הביטוח, ביטוח לאומי וקרנית.

הולכת רגל כבת 70 הגישה תביעה בגין נזקי גוף

בינואר 2015, התובעת, עקרת בית כבת 70, חצתה את הכביש במעבר חצייה, ובעת החצייה פגע בה רכב חולף וגרם לשברים וחבלות בגופה. בנסיבות אלה הוגשה לבית משפט השלום בחיפה תביעה כספית בגין נזקי גוף נגד חברת הביטוח של הרכב הפוגע, על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

כתוצאה מהתאונה הובהלה התובעת באמבולנס לבית חולים, שם אובחן שבר עם תזוזה בברך שמאל, חבלה בכתף ימין ושבר בגוף חוליה L2 בעמוד שדרה מותני. התובעת אושפזה במחלקה האורתופדית, עברה ניתוח לשחזור וקיבוע השבר בברך והחבלות הנוספות טופלו באופן שמרני. במשך כשלושה חודשים שהתה התובעת במחלקת שיקום ובהמשך עברה טיפולים נוספים.

בהתאם לחוות דעתו של מומחה רפואי, נותרה לתובעת נכות צמיתה עקב החבלות שנגרמו לה בתאונה בשיעור של 28% בגין הגבלת תנועות בעמוד שדרה מותני, שבר של גוף חוליה 2 L שהתרפא ללא תזוזה ניכרת ומגבלת תנועה בשל החבלה בברך שמאל שהובילה להחלפת מפרק.

המחלוקת בין הצדדים התמקדה בסוגיית הנזק. התובעת טענה כי לפני התאונה היא הייתה חסרת מגבלות ועצמאית בביצוע כל הפעולות, נמרצת ומלאת שמחת חיים. התאונה שינתה לרעה את מצבה ומנעה ממנה לשוב לשגרת חייה. היא נזקקה לשיקום ממושך ולאחריו הפכה סיעודית. כיום היא מתהלכת בסיוע הליכון ותלויה בגורמים אחרים לביצוע פעולות יומיומיות בסיסיות. 

חברת הביטוח טענה מנגד כי התובעת היא אישה מבוגרת, אשר מפאת גילה נדרשת ותידרש לעזרה, ללא קשר לתאונה, כך שיש לפצות אותה רק בגין הצורך העודף לעזרה שנוצר בעקבות התאונה. לטענת הנתבעת הצורך בסיעוד וסיוע רפואי היה נוצר ללא כל קשר לתאונה וכי במהלך תקופת האשפוז, התובעת קיבלה את כל צרכיה במסגרת הטיפול. לאחר שחרורה קיבלה סיוע מביטוח לאומי על כן, אין מקום לפיצוי נוסף בגין עזרת צד ג' ופיצוי בגין הוצאות, מלבד פיצוי בגין הצורך לנסוע לבדיקות רפואיות.

לאחר שמיעת טענות הצדדים וחוות דעתו של המומחה הרפואי, קבע בית המשפט כי הנכות הרפואית שנגרמה לתובעת עקב התאונה היא בשיעור 28% עקב מכלול החבלות. בית המשפט סבר כי אין טענה להפסד השתכרות מאחר שהתובעת יצאה לגמלאות לפני התאונה וכל שנותר לקבוע הוא את שיעור הנכות התפקודית, ונקבע כי יש להעמיד את נכותה התפקודית בשיעור זהה לנכות הרפואית שנקבעה לה, בשיעור 28%.

בסופו של דבר חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 132,500 שקלים בגין עזרה לצד ג', כאב וסבל והוצאות שונות. בנוסף חויבה הנתבעת לשאת בשכר טרחת עורך דין של התובעת בתוספת אגרות משפט ושכר מומחה רפואי.

ת"א 32324-04-15