הפעלת תקנה 18 בעקבות תאונת עבודה, באילו מקרים?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
עובד שנפגע בתאונת עבודה או חלה במחלת מקצוע, והוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה, זכאי לתשלום פיצויים וזכויות נלוות במהלך התקופה שבה הוא אינו יכול לחזור לעבודתו מחמת מצבו הבריאותי עקב הפגיעה או המחלה.
המוסד לביטוח לאומי משלם דמי פגיעה עבור 90 הימים הראשונים, שבהם מצוי העובד באי כושר, ולאחר מכן, אם הוא עדיין לא החלים, רשאי הנפגע להגיש תביעת נכות מעבודה, כדי לקבל קצבת נכות חודשית או מענק חד פעמי. בעקבות הגשת התביעה יקבל התובע זימון לוועדה רפואית מטעם הביטוח הלאומי, אשר תקבע את אחוזי הנכות.
דרגת נכות זמנית לנפגע עבודה
רופאי הוועדה קובעים את דרגת הנכות, בהתאם לתלונות הנפגע, חוות דעת של מומחה רפואי והצגת מסמכים רפואיים רלוונטיים, ואף הרופאים היושבים בוועדה יכולים לקבוע נכות זמנית לתקופה קצובה, נכות צמיתה או שילוב של השניים.
נכות זמנית נקבעת במקרים שבהם לטענת הוועדה הרפואית, הנזק אשר נגרם כתוצאה מהפגיעה בעבודה טרם גובש, ולכן אין מקום לקבוע נכות צמיתה. במצב זה ניתן להפעיל את תקנה 18, אשר קובעת כי נפגע עבודה שנקבעה לו דרגת נכות זמנית והוכר כנכה נזקק יכול לקבל קצבת נכות זמנית בשיעור של 100%, למשך זמן מוגבל של עד ארבעה חודשים.
מהי המשמעות של תקנה 18?
תקנה 18 א(א) לתקנות הביטוח הלאומי קובעת כי עובד אשר הוכר כנפגע עבודה כתוצאה מפגיעה בתאונת עבודה, מחלת מקצוע או מיקרוטראומה, ונקבעה לו על ידי הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי נכות למשך זמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית, ובנוסף נקבע על ידי ועדת רשות, שהיא ועדה נוספת מטעם ביטוח לאומי המורכבת מפקיד שיקום, רופא ועובד מנהל נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי, כי לעובד אין סיכוי סביר לעסוק בעבודה כלשהי עקב פגיעתו ואין באפשרותו להשתכר או להתפרנס בדרך אחרת, ייחשב כנכה נזקק.
תקנה 18 א(ב) מסמיכה את ועדת הרשות לקבוע על פי שיקול דעתה, מי נחשב לנכה נזקק, או בעל נכות לזמן מוגבל, או נכות שדרגתה זמנית בשיעור של 100%, לתקופה של עד ארבעה חודשים, גם אם הוועדה הרפואית קבעה כי נכותו נמוכה משיעור של 100%. לצורך השלמת קבלת קצבת נכות זמנית בשיעור של 100% יש לקבל הכרה כנכה נזקק.
בקשה להכרה כנכה נזקק
נכה נזקק מוגדר כנפגע עבודה שעומד בשלושת תנאים הבאים: האחד, הוועדה הרפואית קבעה לו דרגת נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית בשיעור נמוך מ- 100%. השני, ועדת רשות קבעה כי אין לתובע סיכוי סביר לעבוד בעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה. והשלישי, אין לו הכנסה מעבודה.
את הבקשה להכרה בשל מצב של נכה נזקק, ניתן להגיש לוועדת הרשות הן על ידי הנפגע עצמו והן על ידי המוסד לביטוח לאומי, בהתאם לנסיבות המקרה. יש למלא טופס תביעה להכרה כנכה נזקק ולהגיש אותו בסניף המוסד לביטוח לאומי. לטופס התביעה יש לצרף אישור מהמעסיק לגבי מועד החזרה לעבודה בתקופת הנכות הזמנית, אישור מרופא תעסוקתי בדבר רמת הכושר או סיכום מחלה בגין אשפוז במהלך התקופה שבה נקבעה הנכות הזמנית.
הפעלת תקנה 18
הפעלת תקנה 18 קובעת כי כתוצאה מהתאונה הנפגע אינו כשיר לחזור למעגל העבודה ואין לו כל מקור פרנסה אחר, ולכן הוא זקוק למשכורת חודשית, שהיא למעשה גמלת נכה נזקק, מאחר שבלעדיה הוא לא יכול להתקיים כלכלית. כתוצאה מאישור הפעלת תקנה 18 הנכויות הזמניות הופכות לסוג של נכות בשיעור 100% מהסיבה התפקודית ולא הרפואית, וכפועל יוצא מכך ניתן לקבל שכר מלא גם לאחר 90 ימים ראשונים ממועד התאונה.
תביעה להמשך הכרה כנכה נזקק
בתום ארבעת החודשים, רשאי נפגע שהוכר כנכה נזקק, להגיש תביעה נוספת להמשך הכרה כנכה נזקק, לתקופות נוספות, בתנאי שהתקיימו התנאים לגבי נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית, וכן, בעקבות הפגיעה לא קיים סיכוי סביר לעבודה כלשהי ואין לו הכנסה מהתעסקות אחרת.
לאחר שהוועדה הרפואית קבעה את שיעור הנכות הצמיתה, יש לבחון האם כתוצאה מהמצב הרפואי שנגרם בעקבות אותה תאונה או מחלה, ישנה ירידה בהכנסה החודשית או שהנפגע נאלץ להחליף את עיסוקו מחמת מצבו הרפואי. בהתאם לכך יש לבקש מביטוח לאומי שיפעיל את תקנה 15 ובכך דרגת הנכות הצמיתה תוגדל בהתאמה וכפועל יוצא מכך, שיעור הנכות יגדל ובהתאם גם שיעור הפיצוי החודשי יגדל, מאחר שהפיצוי הוא נגזרת מגובה בסיס השכר ומשיעור הנכות.