הודעה על פגיעה בעבודה, כיצד לממש את מלוא הזכויות?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

עובד אשר נפגע בתאונת עבודה או חלה במחלת מקצוע, המופיעה ברשימת המחלות של תקנות הביטוח הלאומי, זכאי לדמי פגיעה עבור הימים שבהם נעדר מעבודתו עקב הפגיעה, עד לתקופה מרבית של 91 ימים. מעבר לתקופה זו, הנפגע נדרש לקבל אישור מטעם הוועדה רפואית לנפגעי עבודה, כדי לקבל קצבת נכות, גמלת ניידות, סיוע בשיקום מקצועי ועוד.

גם עובד שנפצע בתאונת דרכים במהלך יום עבודה, בדרך או בחזרה הביתה, שהוכר על ידי ביטוח לאומי כנפגע עבודה זכאי לקבל החזר מלא עבור תשלומים לטיפול הרפואי ואף בנסיבות מסוימות זכאי למימון גם עבור טיפולים פרטיים.

טופס 250 לביטוח לאומי

הזכות מותנית בהמצאת אישורים לביטוח לאומי, וכדי לממש את מלוא הזכויות, הנפגע נדרש להגיש טופס 250 של ביטוח לאומי. הטופס הכרחי הן למתן טיפול ראשוני בקופת חולים או בבית חולים והן לצורך הגשת תביעה לדמי פגיעה. טופס 250 מיועד לפגיעה של עובד שכיר והמעסיק נדרש למלא את פרטי העובד ופרטי מקום העבודה, לחתום על הטופס ולמסור אותו לביטוח לאומי.

טופס זה יכול לשמש כראיה להוכחת הפגיעה בעבודה הן בתביעה מול ביטוח לאומי והן בתביעות נגד חברות הביטוח ונגד המעסיק במקרה שהתאונה אירעה עקב הפרת חובתו, ובנוסף הטופס עשוי לשמש להוכחות עובדות מקרה התאונה ונסיבותיה.

דיווח על פגיעה בעבודה

כדי להגדיל את הסיכויים לקבלת הכרה כנפגע עבודה, חשוב לפעול בצורה מסודרת. במקרה של תאונת דרכים יש לדווח מידית למשטרה, ולפרט בפני החוקרים את השתלשלות העניינים, כך שיופיעו בדיווח המשטרתי הפרטים הרלוונטיים המעידים על נסיבות התרחשות התאונה. כמו כן, יש לתעד בכתב את כל מה שהתרחש, לדווח מיד למעסיק ולהחתימו על טופס פגיעה בעבודה, עבור ביטוח לאומי ועל טופס 250, וחשוב לאסוף עדויות של עובדים או עוברי אורח ועוד.

העובד נדרש לפנות מיד לבדיקה רפואית אל רופא בקופת חולים או בבית חולים על פי חומרת המקרה, גם אם הוא לא חש בכאבים. עליו לציין בפני הרופא את נסיבות התרחשות האירוע, כך שהפרטים המעידים על נסיבות התרחשות התאונה יופיעו בתיעוד הרפואי.

חשוב לשמור העתקים של כל הבדיקות והטיפולים, כולל צילומים, פיזיותרפיה, מרשמי תרופות ועוד, כדי שהתיעוד הרפואי יוכל לשמש את הנפגע בהמשך, בהליך מול ביטוח לאומי. במקרה של פגיעה בעבודה, כתוצאה ממחלת מקצוע, יש לשמור את מלוא התיעוד הרפואי ולדאוג לפרט בפני הרופא המאבחן את אופי העבודה שגרמה לפגיעה, כדי שהדבר יהיה מתועד בגיליון הרפואי.

מהי פגיעה בעבודה?

פגיעת עבודה מוגדרת כפגיעה אשר אירעה לעובד במקום עבודתו או בדרך מביתו אל מקום עבודתו או ממקום עבודתו בחזרה, או מחוץ למקום עבודתו כאשר היה בשליחות במסגרת תפקידו. ישנם שני סוגים עיקריים של פגיעה בעבודה. האחד, תאונת עבודה שיכולה להיגרם עקב פציעה במקום העבודה או תאונת דרכים במהלך העבודה, בדרך אליה או ממנה. והשני, מחלת מקצוע על פי הרשימה המפורטת של מחלות מקצוע בתקנות הביטוח הלאומי, או פגיעת מיקרוטראומה, כולל מחלה פיזית או נפשית, הנובעת מתנאי וסביבת עבודה.

הפגיעה יכולה להיגרם גם בשל לחצים נפשיים, ולבוא לידי ביטוי בהתפתחות מחלות פיזיות או מחלות נפשיות, או הפרעות הנובעות מהתעמרות מצד ההנהלה או עובדים אחרים, הטרדה במקום העבודה ואף בשל ויכוח סוער שגרם ללחץ חריג וכתוצאה מכך לאירוע לבבי.

פגיעה על פי הלכת מיקרוטראומה

מכיוון שהכרה במחלות המקצוע מוגבלת לרשימת המחלות המצוינות בתקנות הביטוח הלאומי, נוצרו מקרים שבהם עובדים שחלו עקב תנאי עבודתם, לא היו זכאים לתשלום פיצויים, מאחר שמחלתם לא כלולה ברשימה שבתקנות.

משכך, קבע בית הדין הארצי לעבודה הלכה משפטית, שלפיה עובדים אשר לקו במחלה כלשהי, אשר נגרמה עקב תנאי העסקתם, ומחלה זו לא כלולה ברשימה, עשויים להיות זכאים לתגמולים על פי הלכת מיקרוטראומה מביטוח לאומי. כמו למשל במקרה של מחלת שורש כף היד אצל קלדנית, שחיקת ברכיים ובעיות בחוליות אצל סבלים ועוד.

הזכות לדמי פגיעה וגמלת נכות

כל עובד שכיר או עצמאי, אשר שילם את דמי הביטוח הלאומי כנדרש, מכוסה על ידי הביטוח הלאומי במקרה של פגיעה בעבודה. הנפגע זכאי לקבל דמי פגיעה לתקופה של עד שלושה לאחר פגיעתו, הנגזרים מממוצע שכרו בשלושת החודשים שקדמו לאירוע התאונה או לפרוץ המחלה, בגובה של 75% משכרו הרגיל עד לתקרת המקסימום הקבועה בחוק הביטוח הלאומי.

אם לאחר שלושה חודשים, העובד עדיין לא יכול לחזור לשגרה כתוצאה מפגיעתו, הוא יכול להגיש לביטוח הלאומי תביעה לקביעת דרגת נכות, עד ולא יאוחר משנה אחת מקרות הפגיעה. הוועדה רפואית של ביטוח הלאומי תקבע על סמך תלונות התובע, המסמכים הרפואיים וחוות דעת רפואית, האם נותרה לעובד נכות כתוצאה מפגיעה בעבודה ומהי דרגת הנכות המשקפת את מצבו הנוכחי.

במקרה שהתובע אינו מרוצה מדרגת הנכות שנקבעה לו או מכל החלטה אחרת של הוועדה הרפואית, הוא רשאי להגיש ערעור בפני ועדה רפואית לעררים. ואף במקרה הצורך, על החלטת הועדה לעררים ניתן לערער בפני בית הדין לעבודה, בנימוקים משפטיים בלבד.