הגדלת תשלומים שנפסקו לנפגע תאונת דרכים, באילו מקרים?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי כל אדם שנפגע בתאונת דרכים זכאי לקבל פיצויים מחברת הביטוח המבטחת את הרכב שבו שהה בזמן התאונה, וכאשר מדובר בתאונה של הולך רגל, הנפגע זכאי לפיצויים מחברת הביטוח המבטחת את הרכב הפוגע. הזכאות לפיצויים בגין נזקי גוף אינה קשורה לשאלה מי אשם בתאונה, לכן גם נהג שאשם בתאונה זכאי לקבל פיצויים.
קביעת סוג הפיצויים עבור הפסד כושר השתכרות והוצאות מתמשכות, נעשית על ידי בית המשפט ותלויה בגורמים רבים ואף יש לה השפעה רבה על הצדדים המעורבים בתאונה ועל מערכת המשפט. פיצויים עיתיים נפרשים לאורך תקופה ארוכה וצמודים למדד המחירים לצרכן, לעומת פיצוי חד פעמי, או פיצויים תכופים, להקלה מידית של תוצאות התאונה, המהווים תשלומים על חשבון הסכום הסופי שייפסק בתום ההליכים המשפטיים.
הסמכות להורות על הגדלת תשלומים עיתיים שנפסקו לנפגע בתאונת דרכים, תופעל רק במקרים חריגים, אולם לא קיימת סמכות דומה להגדלת פיצוי חד פעמי שנפסק לנפגע, אשר קביעתו הפכה לחלוטה זמן רב בטרם שהוצאו ההוצאות הנטענות.
הגדלת תשלומים עקב החמרה במצבו של הנפגע
המחוקק הכיר בזכותו של נפגע תאונת דרכים לעתור להגדלת התשלומים העיתיים שנפסקו לו, אך ניתן לעשות זאת רק במקרים יוצאי דופן שבהם הוכח כי חלה החמרה במצבו של הנפגע, הקשורה סיבתית לאירוע התאונתי, ורק לאחר שחלפו ששה חודשים ממועד קביעה האחרונה בעניינו של הנפגע. עם זאת, המחוקק לא הכיר בזכותו של נפגע לעתור להגדלת פיצוי חד פעמי שנפסק, ואשר קביעתו הפכה לחלוטה, זמן רב בטרם שהוצאו ההוצאות הנטענות.
סעיף 6 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים עוסק במושג תשלומים עיתיים, וקובע כי שר המשפטים רשאי באישור ועדת החוקה של הכנסת לקבוע בתקנות סמכות בית המשפט לפסוק כי הפיצויים עבור כושר השתכרות והוצאות מתמשכות, כולם או מקצתם, ישולמו בתשלומים עיתיים. החוק לא מגדיר במפורש את המונח תשלום עיתי, אך מלשון הסעיף עולה כי תשלום עיתי מתייחס לפיצוי בגין הפסד כושר השתכרות והוצאות מתמשכות. סעיף 6(2) לחוק, קובע כי במסגרת התקנות יקבעו המקרים שבהם רשאי הנפגע לבקש הגדלת התשלומים שנפסקו.
במסגרת תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים עיתיים) קובעת תקנה 1 כי בית משפט מוסמך לפסוק כי פיצויים בשל הפסד כושר השתכרות והוצאות מתמשכות, כולם או מקצתם, אשר ישולמו בתשלומים עיתיים במקרים הבאים: אם הנפגע יפסיד כתוצאה מתאונת הדרכים 40% או יותר מכושר השתכרותו בעתיד, אם הפיצויים ישמשו לנפגע מקור עיקרי למחייתו, או אם הפיצויים ניתנו לתלויים בנפגע שנפטר.
תקנה 2 קובעת כי נפגע תאונת דרכים רשאי לבקש מבית המשפט שיגדיל את התשלומים שנפסקו בתנאי שחלה החמרה במצבו, לרבות בכושר השתכרותו, כתוצאה מתאונת הדרכים בכפוף להצגת אישורים ומסמכים רפואיים המעידים על החמרה ורק לאחר שחלפו ששה חודשים ממועד הקביעה האחרונה בעניינו.