משפט פלילי בגין לשון הרע, באילו מקרים תוגש תביעה?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 3 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
פרסום לשון הרע נחשב לעוולה אזרחית ואף במקרים מסוימים הוא יכול להיחשב כעבירה פלילית. בהליך פלילי בגין פרסום לשון הרע, האדם שאליו יוחס הפרסום יכול להגיש בעצמו קובלנה פלילית לבית המשפט, ואין צורך בהגשת כתב אישום בידי המדינה, כמו בהליך הפלילי הרגיל.
בהתקיים עבירה פלילית יוטל על המפרסם עונש של עד שנת מאסר. הגשת קובלנה פלילית אינה עומדת בסתירה לתביעה אזרחית, וניתן להגיש את שתיהן במקביל. במסגרת ההליך האזרחי מוסמך בית המשפט לקבוע לנפגע פיצוי גם ללא הוכחת נזק בסך של עד 50,000 שקלים ואף בהתקיים נסיבות מסוימות הוא עשוי לקבוע פיצוי כפול של עד 100,000 שקלים.
מטרתו של חוק איסור לשון הרע היא לשמור על פרטיות האדם ולהגן על שמו הטוב. על פי הוראות החוק אסור לפרסם פרסום שעלול לפגוע באדם אחר, להשפיל או לבזותו, גם אם יש אמת בפרסום, אך אין בו עניין לציבור. סעיף 6 לחוק לשון הרע קובע עונש של עד שנת מאסר למפרסם לשון הרע בכוונה לפגוע, כאשר הפרסום הגיע לשני בני אדם או יותר, מלבד הנפגע. סעיף 8 מאפשר לפתוח בהליכים פליליים נגד המפרסם בדרך של קובלנה פלילית של הנפגע.
הוכחת כוונת המפרסם לפגוע
כדי להרשיע אדם בפלילים צריכים להצטבר מספר תנאים והם: האם מדובר בפרסום? האם הפרסום נעשה במתכוון והוא פגע או השפיל את הצד השני, והאם הוא הגיע לשני אנשים לפחות מלבד מהנפגע, ואף על הנפגע להוכיח בפני בית המשפט כי המפרסם פעל בכוונה לפגוע בו. בהליך פלילי רגיל, המדינה מגישה כתב אישום נגד הנאשם, אולם בביצוע עבירה של עוולת לשון הרע, המתלונן רשאי לפתוח בעצמו בהליכים משפטיים פליליים נגד המפרסם, ולהגיש נגדו כתב אישום.
בשלב ראשון בוחן בית המשפט האם מדובר בפרסום והאם מדובר בפרסום של דבר לשון הרע. הפרסום יכול להיות בכתב או בעל פה, בפייסבוק, בדרך של צליל או תמונה. כדי לבחון האם מדובר בלשון הרע, השופט נכנס לנעליו של הנפגע ומברר על פי מבחן אובייקטיבי האם אכן חש נפגע או מושפל מהדברים שיוחסו לו.
בשלב שני בוחן בית המשפט הוא האם המפרסם התכוון לפגוע בשמו הטוב במזיד והתכוון להשפיל ולבזות אותו. בשלב זה על הנפגע להציג ראיות ולהוכיח כי התקיימו נסיבות שונות לפגיעה מכוונת, לכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי.
הפרסום הגיע לידיעתו של גורם שלישי
בשלב שלישי יש להוכיח כי הפרסום הגיע לידיעתו של גורם שלישי, כלומר לשני אנשים ומעלה, פרט למתלונן עצמו. זאת לעומת הדרישה להתקיימותה של העוולה האזרחית, שבה האחריות בנזיקין מוטלת על מפרסם דבר לשון הרע, בתנאי שהפרסום הגיע לאדם אחד לפחות פרט לנפגע.
אם הנאשם בפרסום לשון הרע לא הודה באשמה או שהתיק הפלילי לא הסתיים בפשרה. התיק יעבור להליכי גילוי מסמכים לשלב ההוכחות והכרעת הדין. העונש הצפוי לנאשם הוא עד שנת מאסר לריצוי בפועל. למרות שברוב המקרים מוטל מאסר על תנאי. מעבר לכך, בית משפט שאליו הוגשה הקובלנה יכול לפסוק פיצויים בסך של 50,000 שקלים, מבלי שהנפגע יצטרך להוכיח נזק שנגרם לו. במקרה של זיכוי בהליך הפלילי ניתן להגיש תביעה אזרחית שבה נטל ההוכחה חמור פחות, אין הכרח להוכיח כוונה לפגוע, ואף ניתן לחייב את המפרסם לשלם פיצויים לנפגע ללא הוכחת נזק.