מחלת מקצוע עקב חשיפה לנסורת או פסולת עץ, מה מגיע לכם?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

מחלה עקב חשיפה לנסורת עץ או פסולת עץ, העשויות להופיע אצל נגרים, צבעים, פועלי בניין ועוד, מופיעה ברשימת מחלות מקצוע בתוספת השנייה לתקנות המוסד לביטוח לאומי. עובדים שנפגעו במהלך עבודתם כתוצאה ממחלת מקצוע זכאים לתשלום דמי פגיעה מביטוח לאומי עבור ימי ההיעדרות והוצאות טיפולים רפואיים. 

במקרה של נכות כתוצאה מפגיעה בעבודה, עקב חשיפה לנסורת עץ או פסולת עץ, זכאים העובדים גם לתשלום קצבת נכות ותגמולים נוספים, בהתאם לאחוזי נכות שנקבעים על ידי הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי.

מחלת מקצוע מוגדרת ברשימה סגורה, בתקנות הביטוח הלאומי. כאשר רק אם העובד חלה במחלה הנמנית ברשימה ובאופן המפורט בתקנות היא עשויה להיחשב כמחלת מקצוע, והוא חלה בה כאשר הייתה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו כשכיר או עקב עיסוקו כעצמאי. מחלת מקצוע עשויה להיות מוכרת אצל עובדים הסובלים מהרעלה עקב עבודה הכרוכה בחשיפה לחומרים מסוכנים כגון: ארסן, כרום, עופרת, פלואור ועוד. משמעות הרעלה עקב חשיפה לחומרים מסוכנים היא הרעלה חריפה או כרונית, וכן כל מחלה או סיבוך שנגרמו כתוצאה מחשיפה לאותו החומר.

בהתאם לתקנות, עשויות להיחשב כמחלות מקצוע מחלות עור הנגרמות על ידי אבק, נוזלים, מוצקים או גזים אשר נגרמו לעובד בעבודה עם חומרים העשויים לגרום למחלות עור. וכן מחלות הנגרמות על ידי חשיפה לנסורת או פסולת עץ אצל עובדים המועסקים בעבודה הכרוכה בניסור ושיוף עצים, כגון: נגרים, צבעים, פועלי בניין וכדומה.

האם יש להכיר בפגיעה בריאות כפגיעה בעבודה?

צבעי רהיטים הסובל ממחלת ריאות חסימתית כרונית, הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה כנפגע עבודה כתוצאה מחשיפה לחומרים מסוכנים במקום עבודתו, לרבות חשיפה לנסורת ופסולת עץ. לאחר שביטוח לאומי דחה את התביעה, פנה הנפגע אל בית דין אזורי לעבודה בחיפה.

על פי עובדות התביעה, מאז שנת 1986 התובע עבד כצבעי רהיטים בממוצע של 6 ימים בשבוע, 8 שעות ביום. את הרהיטים שקיבל מנגר שייף באמצעות מלטשת עם נייר זכוכית. לאחר מכן התיז צבע גוון באמצעות מכשיר התזה. לאחר שהתייבשו הרהיטים שייף אותם באמצעות מלטשת עם נייר זכוכית וצבע בלכה במסגרת השלב של גמר עליון.

במסגרת עבודתו התובע השתמש בצבע מתוצרת חוץ שהגיע באבקה שיש להוסיף לה מים רותחים לשם קבלת הגוון, ונחשף לנסורת עץ המתקבלת בהליך שיוף הרהיטים. התובע טען כי החל לסבול משיעול וקוצר נשימה לפני מספר שנים. בשנת 2007 קוצר הנשימה התגבר והתובע פנה לרופא תעסוקתי שקבע כי לאור מצבו הבריאותי אסור לו לעבוד בחשיפה לאבק, עשן וחומרים כימיים שעשויים לגרום לגירוי בדרכי הנשימה.

מומחה רפואי מטעם בית המשפט קבע כי התובע סובל ממחלת ריאות חסימתית כרונית, אשר נגרמה משילוב של שני גורמים עיקריים: עישון וגורמי תחלואה טבעית לאסתמה: אלרגיה, דלקות ריריות האף ומערות האף. המומחה קבע כי קיים קשר סיבתי של החמרה במצב מחלותיו על ידי עבודתו כצבעי רהיטים והיא רלוונטית לתקופת עבודתו.

לנוכח חוות דעתו של המומחה, בית המשפט השתכנע כי יש מקום לקבל את התביעה ולהכיר במחלת התובע כפגיעה בעבודה על דרך של החמרה חולפת. לפיכך קבע כי על המוסד לביטוח לאומי להכיר בתובע כנפגע עבודה ולשלם לו את התגמולים המגיעים לו כחוק.

ב"ל 3209-08