הכרה במחלת טטנוס כפגיעה בעבודה, באילו מקרים?
דרגו את המאמר |
|
מחלת הצפדת, או בשמה הלועזי טטנוס, מופיעה ברשימת מחלות מקצוע של תקנות המוסד לביטוח לאומי, והיא מזכה עובדים העוסקים בחקלאות, גננות, טיפול בבעלי חיים, או עובדי מכונים או מעבדות הבאים במגע עם מחולל המחלה, בקצבאות ובתשלומים המגיעים לנפגעי תאונות עבודה על פי החוק.
מהי טטנוס ומהו גורם המחלה?
טטנוס היא מחלה זיהומית קשה של מערכת העצבים המרכזית, שעלולה במקרים מסוימים להיות קטלנית. ההידבקות במחלה לרוב לא נגרמת מפצע מזוהם ופתוח כמו חתך או דקירה עמוקה, אלא נגרמת מהשפעת רעלים המיוצר על ידי חיידק פתוגני.
החיידק נפוץ בטבע בעיקר באדמה חקלאית מעובדת, ומצוי גם בקרקע עירונית, באבק הבית, במעי ובהפרשות של בעלי חיים ובצואת בני אדם. המחלה עלולה להיגרם עקב חדירת החיידק לגוף דרך פצע בעור, וכל פציעה, שבה קיים מגע עם החיידק, עלולה לגרום להתפתחות מחלת טטנוס אצל אנשים שאינם מחוסנים.
הסימנים השכיחים להופעת המחלה הם התכווצויות בשרירי הלסת המובילים לקשיי בליעה, התכווצות בשרירי הבטן וכאבים בשרירים נוספים. עוצמתו של התהליך רבה ויכולה לגרום לקרעים בשרירים ואף לשברים. אחרי החשיפה לחיידק אפשר למנוע את ההידבקות באמצעות חיסון וטיפול מונע.
הוכחת קשר ישיר בין התפתחות המחלה לתנאי העבודה
מחלת מקצוע מוגדרת כמחלה שנקבעה בתקנות הביטוח הלאומי, והעובד חלה בה כאשר הייתה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו או עקב הפעולות הנדרשות ממנו מתוקף עיסוקו כעובד עצמאי. כל עובד, בין אם הוא שכיר או עצמאי, זכאי לקבל פיצויים מביטוח לאומי בעקבות מחלת מקצוע.
עובד שנפגע ממחלת טטנוס כתוצאה מחשיפה לחיידקים רעילים במסגרת עבודתו, נדרש להוכיח בפני הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי כי קיים קשר ישיר בין התפתחות המחלה למשלח ידו ועיסוקו, באמצעות חוות דעת של רופא מומחה.
אם לא נמצא קשר ישיר בין המחלה לסוג העבודה, או שהנפגע לא הצליח להוכיח קשר ישיר, מחלתו לא תוכל להיחשב כמחלת מקצוע. אולם, אם ביטוח הלאומי דחה את התביעה ולא הכיר במחלה כמחלת מקצוע, ניתן להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה במטרה לבקר את עבודתו של פקיד התביעות מטעם ביטוח לאומי וקיים סיכוי כי למרות הדחייה הראשונית, התביעה תתקבל והמחלה בסופו של דבר תוכר כמחלת מקצוע.
קבלת פיצויים וקצבאות עקב מחלת טטנוס
עובד שהוכיח את הקשר בין התפתחות המחלה לתנאי העבודה, יוכל לקבל פיצויים מביטוח לאומי על אי יכולתו להמשיך ולהשתכר ולעבוד בעבודתו, או בעבודה אחרת עקב המחלה. בנוסף הנפגע זכאי לקבל טיפולים רפואיים ללא תשלום, כיסוי הוצאות שיקום ומימון שיקום מקצועי. במקרה שכתוצאה מהמחלה, נותרה לעובד נכות, הוא יוכל לקבל קצבת נכות חודשית או מענק חד פעמי.
במקרה שהוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, קבעה כי שיעור אחוזי הנכות שנותרו לעובד שנפגע הוא מתחת ל-20%, יכול הנפגע לקבל פיצוי חד פעמי מביטוח לאומי. אם הוועדה קבעה כי שיעור אחוזי הנכות הוא מעל 20%, הנפגע יהיה זכאי לקבל קצבה חודשית שסכומה ייקבע בהתאם לשכר שלו לפני שהוכר על ידי ביטוח לאומי כנכה מעבודה.