באילו מקרים יוכר קטרקט כמחלת מקצוע?
| דרגו את המאמר |
|
קטרקט היא מחלה של העין המתבטאת בעכירות של העדשה, המכונה גם ירוד, תבלול או חרדלית. הקטרקט מופיע ברשימות הביטוח הלאומי כמחלת מקצוע וכדי לקבל דמי פגיעה ופיצויים מהמוסד לביטוח לאומי, על העובד שנפגע להוכיח שקיים קשר סיבתי ישיר בין התפתחות המחלה למשלח ידו ועיסוקו, והוא חלה בה כאשר הייתה קבועה כמחלת מקצוע ברשימה הסגורה, עקב עבודתו או עקב עיסוקו כעובד עצמאי.
התסמינים של מחלת הקטרקט הם: ראייה מטושטשת, כפל ראייה, סנוור וכתמי צבע וקוצר או רוחק ראייה. קטרקט נחשב למצב השכיח ביותר בעולם כגורם לירידה בראיה ועיוורון, ועדיין הרפואה אינה יודעת כלל מה הסיבה להופעתו וכיצד לטפל בו, או למנוע את הזדקנות העדשה.
הגורמים להופעת הקטרקט הם: גיל מתקדם, גנטיקה של המחלה, חשיפה לרעלים, השמנת יתר, עישון, סוכרת, חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית, פעילות רדיקלים חופשיים בעדשה ומחלות עיניים. הטיפול בקטרקט מתבצע באמצעות ניתוח שבו מוחלפת העדשה בעדשה מלאכותית המותאמת לעין.
חשיפה לחום גבוה במפעלים ובמאפיות
קטרקט מוכר כמחלת מקצוע במקרים מסוימים שבהם הגורם לתופעה הוא חשיפה לחום גבוה, או לרעלים כתוצאה מעבודה הכרוכה בחשיפה ישירה לקרינת חום במפעלים העוסקים בריתוך, התכת מתכות, ייצור מלט, זכוכית ואמייל, במאפיות ובעבודה הכרוכה בחשיפה לקרינה מייננת או בלתי מייננת.
עובד שראייתו נפגעה במהלך עבודתו, והוכיח כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לבין פגיעתו בעיניים, וכי במסגרת עבודתו עשה באופן שיטתי פעולה מסוימת אשר גרמה לראייתו להישחק, ובעקבות מצב השחיקה נפגעה יכולתו לעבוד על בסיס יום יומי, זכאי לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי עבור ימי ההיעדרות מהעבודה והוצאות הטיפול הרפואי.
קביעת דרגת נכות על פי חומרת הפגיעה
פגיעה קשה בראייה כתוצאה מקטרקט יכולה להביא למקרים של אובדן כושר עבודה לצמיתות. במקרה כזה, לאחר שהוגשה תביעה לדמי פגיעה, ניתן להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה על פי חומרת הפגיעה. כאשר מדובר בנכות כתוצאה מהפגיעה, העובד יהיה זכאי לתשלום קצבת נכות, בהתאם להחלטת הוועדה רפואית שתפקידה לקבוע את אחוזי הנכות שנותרו לו כתוצאה מהמחלה. במקרים קיצוניים, העובד יזדקק לסיוע בפעולות יומיומיות ויהיה זכאי לקצבת סיעוד מביטוח לאומי, במיוחד אם הגיע לגיל הפרישה. גמלת סיעוד מיועדת לסייע לנפגע ולבני משפחתו בהשגחה ובטיפול, בחיי היומיום ובניהול משק ביתו.
בניגוד לתאונת עבודה, מחלת מקצוע אינה מקרה של פגיעה חד פעמית שאירעה במקום מסוים ובזמן נתון, אלא מדובר במחלה שהתגבשה אצל עובד שכיר עקב תנאי עבודתו, אצל המעביד או מטעמו, או מחלה שלקה בה עובד עצמאי עקב הפעולות הנדרשות ממנו מתוקף תפקידו.
עם זאת במקרה שהפגיעה אירעה עקב נסיבות חיצוניות שאינן קשורות במקום העבודה, כמו תחלואה טבעית, גנטיקה או מחלות אחרות, או אם הפגיעה אירעה לפני שהנפגע התחיל לעבוד במקום העבודה, לא מתקיים הקשר הסיבתי הנדרש והיא לא תיחשב כמחלת מקצוע. במקרה שהמוסד לביטוח לאומי דוחה את תביעתו של מבוטח ואינו מכיר במחלתו כמחלת מקצוע, יכול הנפגע להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה כדי שיבקר את עבודתו של פקיד התביעות מטעם ביטוח לאומי.
