תביעה נגד המועצה המקומית זיכרון יעקב עקב נפילה ברחוב

דרגו את המאמר

כאשר ירד התובע במדרגות ברחוב בזיכרון יעקב, רגלו נתקלה בחריץ שהיה על המדרגה, ועקב כך נפל על המדרגות ונחבל ברגלו. התובע פנה אל בית משפט השלום בחיפה והגיש תביעת פיצויים נגד המועצה המקומית זיכרון יעקב, בטענה כי היא אחראית לנזק שנגרם לו בכך שהפרה את חובתה לשמור על מדרגות בטיחותיות שאינן מהוות סכנה לציבור המשתמשים.

על פי עובדות התביעה, בחודש נובמבר 2011, בשעת בוקר מוקדמת, כאשר התובע היה כבן 58 שנים, הוא הלך במורד רחוב בזיכרון יעקב לכיוון סניף הדואר המצוי במקום. כאשר החל לרדת במדרגות, נעלו נתפסה בחריץ שהיה במדרגה העליונה, ועקב כך איבד את שיווי המשקל, נפל והתגלגל לאורך המדרגות.

לאחר התאונה ברחוב, התובע פונה לבית חולים ועבר ניתוח לאיחוי פיקת הברך. האירוע הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. והוועדה הרפואית קבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 14.5%, בשל טווח התנועות בברך והצלקת. התובע קיבל מביטוח לאומי תגמולים בסך של 96,300 שקלים. 

השבר באריח הריצוף תוקן על ידי המועצה

התובע טען כי הנעל שלו נתפסה בחריץ שנוצר כתוצאה משבר במדרגה העליונה, והציג בפני בית המשפט תמונות המעידות על קיומו של שבר פינתי באריח הריצוף, ואף בחלוף הזמן, בעקבות מכתב התראה ששלח, הליקוי תוקן על ידי המועצה, דבר המעיד לטענתו על כך כי אכן מדובר במפגע מהותי המהווה סכנה משמעותית לציבור משתמשי הדרך. בנסיבות אלה טען כי המועצה המקומית כבעלת המקרקעין הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה, והיא אחראית לפצות אותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו.

מנגד טענה המועצה כי מדובר בסיכון טבעי המתרחש בעת ירידה במורד מדרגות, שלא ניתן ואף אין צורך למנוע אותו. על כן יש לייחס אשם תרם מלא לקרות התאונה על התובע, בכך שלא שם לב לתנאי הדרך וככל הנראה באותה שעה היה טרוד בעניינים אחרים.

המועצה המקומית אחראית לנזקי התובע

לאחר שמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית המשפט כי התובע נפל ונחבל כתוצאה מדריכה על החריץ שנפער במרכז המדרגה העליונה והילכדות הנעל בו, וסבר כי אין מדובר במעידה כתוצאה מהסיכון הטבוע בכל גרם מדרגות, על כן קבע כי הוכח קשר סיבתי שבין הפרת החובה של המועצה המקומית לתחזק כראוי את המקרקעין שבחזקתה כדי שלא יהוו סיכון למשתמשים, לבין הנזקים שנגרמו לתובע.

בית המשפט קבע כי יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור נמוך של 20%, מאחר שגם אם מדובר במפגע שההבחנה בו מורכבת, התובע נדרש היה לנהוג משנה זהירות טרם הירידה במדרגות, והיה יכול להסתייע לשם כך במעקה הבטיחות.

בסופו של דבר נקבע כי התובע זכאי לפיצויים בסך של 304,500 שקלים. לאחר הפחתת אשם תורם ותגמולי המוסד לביטוח לאומי, חויבה הנתבעת לפצות את התובע בסך של 147,300 שקלים, בצירוף הוצאות המשפט בסך 1,500 שקלים ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 27,500 שקלים.

ת"א 27718-02-14