נפילה ברחוב עקב ברגים בולטים מעל פני המדרכה

דרגו את המאמר

בתחילת חודש אוגוסט 2012, התובע, יליד שנת 1940, הלך בדרכו לכיוון בית הקשיש, סמוך למקום מגוריו ביישוב ראמה, וצעד על המדרכה בכביש פנימי. בעת ההליכה, רגלו נתקלה בברגים שהוצבו באמצע המדרכה, אשר שימשו כחיזוק לבסיס של עמוד חשמל, שהותקן על ידי המועצה מקומית ראמה. עקב כך נפל ונפגע בכתף ימין. בנסיבות אלה הגיש תביעת פיצויים נגד המועצה מקומית ראמה בגין נזקי גוף. בית משפט השלום בעכו נדרש להכריע בעניין האחריות וגובה הפיצויים.

ממקום התאונה ברחוב, פונה התובע לבית חולים, שם אובחן כי הוא סובל משבר בזרוע. השבר קובע במתלה למשך כחודשיים, ולאחר מכן נזקק לטיפולי פיזיותרפיה ולמעקב רפואי. מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט קבע כי כתוצאה מהתאונה, התובע סובל מהגבלה קלה בתנועות הכתף, והעריך כי נותרה נכות צמיתה בשיעור של 10%.

הברגים מהווים מפגע בטיחותי ברור להולכי רגל

התובע טען כי הלך לתומו על המדרכה בצד הכביש, ובאמצע המדרכה הוצב עמוד חשמל אשר קובע למדרכה באמצעות ארבעה ברגים בולטים מפני המדרכה, וכי לא כל הברגים באותו גובה ונעים בין חמישה עד עשרה סנטימטרים. לטענתו, הברגים מהווים מפגע בטיחותי להולכי הרגל, מאחר שהם חשופים ללא כל כיסוי או שילוט מתריע מפני סכנה. מכיוון שהמועצה אחראית להצבת עמוד החשמל, היא הפרה את חובת הזהירות כלפיו בזמן הליכתו במדרכה.

מנגד טענה המועצה כי מדובר בעמוד חשמל שהוצב בצד המדרכה ולא במרכזה, וכי התובע נפל בדרך שבה הלך כמעט מידי יום בדרכו לבית הקשיש, לכן יש להשית עליו אשם תורם בלעדי לקרות התאונה. יחד עם זאת, מיד לאחר האירוע, המועצה דאגה לחתוך את הברגים בגובה פני המדרכה ולבצע במקום עבודת טיח מתאימה.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע בית המשפט כי המועצה המקומית חבה חובת זהירות מושגית כלפי כלל תושביה, וחבה גם בחובת זהירות קונקרטית כלפי התובע בעת הליכתו על המדרכה. ואף התרשם על פי התמונות שהציג התובע, כי הברגים שקובעו במדרכה כדי לתמוך בעמוד החשמל, בלטו בצורה מסוכנת כלפי חוץ והיוו סיכון כלפי הולכי רגל. בנוסף קבע כי הטענה שעמוד חשמל הוצב בצד המדרכה ולא במרכזה אינה נכונה.

המועצה תשלם לתובע סך של 38,250 שקלים

כתוצאה מהפרה של חובת הזהירות נגרמו לתובע נזקי גוף, על כן הגיע למסקנה כי מתקיימת עוולת הרשלנות, שלפיה אחראית המועצה לפצות את התובע בגין נזקיו. בנוסף קבע כי יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 15%.

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי התובע זכאי לפיצויים בסך של 45,000 שקלים, בגין הפגיעה והנכות האורתופדית הצמיתה. לאחר הפחתת אשם תורם חויבה הנתבעת לפצות את התובע בסך של 38,250 שקלים, בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור של 17.5% והוצאות משפט.

ת"א 27294-05-13