מי אחראי לשלם פיצויים בגין נזקי גוף עקב נפילה בגינה ברחוב?
דרגו את המאמר |
|
אשה כבת 35, חזרה ממסע קניות, ונאלצה לעבור דרך גינה הצמודה לחנות, מכיוון שהמעבר להולכי רגל היה חסום. כאשר דרכה בערוגה היא נתקלה בצינורות השקיה ונחבלה בידה. בנסיבות אלו הגישה תביעת פיצויים בגין נזקי גוף נגד עיריית ראשון לציון ונגד בעלי החנות. בית משפט השלום בראשון לציון נדרש להכריע בשאלת האחריות ובשאלת הנזק.
בחודש פברואר 2007, התובעת, ילידת שנת 1972, נסעה עם בעלה לערוך קניות בחנות ירקות ופירות של הנתבעים בראשון לציון. בתום הקניות, היא יצאה עם שקיות בידיים, כשבעלה בעקבותיה, ועלתה על הגינה הצמודה לחנות, כדי להגיע אל הרכב החונה, מאחר שהמעבר להולכי רגל היה חסום, אך אז הרגל שלה הסתבכה בצינורות השקיה שהיו מונחים על הערוגה והיא נפלה קדימה על ידה השמאלית ועקב כך נגרם לה שבר בשורש כף היד.
על פי חוות דעת של מומחה רפואי, נותרה לתובעת נכות בשיעור של 7.5% בתחום האורטופדי בעקבות המגבלה בכף ידה, על כן היא תבעה פיצויים בגין הפסדי שכר, עזרת צד ג', הוצאות רפואיות ונסיעות, אובדן זכויות פנסיוניות ופיצוי בגין כאב וסבל.
העירייה טענה כי התובעת יצרה בעצמה את הסיכון שהתממש בנפילתה
עיריית ראשון לציון, טענה כי אין להטיל עליה אחריות בגין התאונה ברחוב, מאחר שהתובעת בחרה ביוזמתה ושלא לצורך לטפס על הערוגה במקום להשתמש במעברים שבצדה, המיועדים לשימוש עוברי הדרך, ובכך יצרה את הסיכון שהתממש בנפילתה. העירייה הוסיפה כי יש לדחות את התביעה נגדה, מכיוון ששטח המקרקעין שבו התרחשה התאונה, אינו מצוי בבעלותה ובהחזקתה.
בעלי החנות טענו כי במועד התאונה לא הוצבו דוכנים של ירקות ופירות על הערוגה והתובעת בחרה על דעת עצמה לעלות על ערוגה שאינה מיועדת למעבר הולכי רגל, בניגוד לכללי הזהירות. ולא צעדה על המדרכה שמסביב לערוגה.
לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בתמונות שהציגה התובעת, השתכנע בית המשפט כי במועד התאונה, הערוגה שימשה את בעלי החנות לממכר של פירות וירקות. וקבע כי שימוש זה הזמין את קהל הלקוחות לדרוך על הערוגה, הן לאיסוף סחורה והן למעבר. עוד קבע כי צינורות ההשקיה שהיו מונחים בתוך הערוגה יצרו סיכון לקהל הלקוחות, שהתממש במקרה זה של התובעת.
בעלי החנות הציבו דוכנים למסחר על שטח הערוגה
בנסיבות אלו קבע בית המשפט כי בעלי החנות אחראים כלפי התובעת בעוולת הרשלנות, מאחר שהם היו צריכים לצפות כי הצבת דוכנים בתוך הערוגה תזמין את הקונים לעלות עליה, ואף השימוש המסחרי נעשה מבלי להסדיר את אדמת הערוגה בפן הבטיחותי, תוך הותרת צינורות השקיה שצפויים להכשיל את העוברים ושבים.
עוד קבע בית המשפט כי היה על העירייה לדאוג שהערוגה הצמודה לחנות תהיה מוגנת, או לכל הפחות מגודרת, כדי למנוע מעבר של הולכי רגל. ואף היה עליה לפקח שלא עושים שימוש בערוגה כזירת מסחר. לפיכך קבע כי בעלי החנות אחראים לנזקיה של התובעת בשיעור של 60% בגין התאונה, והעירייה אחראית בשיעור של 40% כמזיקה עקיפה.
בנוסף קבע בית המשפט כי יש לייחס לתובעת אשם תורם בשיעור 30%, מכיוון שהיא נטלה על עצמה סיכון ממשי לנפילה בעצם כניסתה לתוך הערוגה בשעת ערב מאוחרת, בעת שסחבה בידיה את שקיות הקניות. בסופו של דבר נקבע כי התובעת זכאית לפיצויים מעיריית ראשון לציון ומבעלי החנות, בסך של 130,000 שקלים, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור 23.6%.
ת"א 47298-09-12