האם המעסיק אחראי לשלם פיצויים עקב פליטת מסמר מאקדח אוויר בעבודה?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

בחודש יולי 2007, כאשר התובע היה כבן 44 שנים, נפלט מסמר מאקדח אוויר במהלך עבודתו ופגע בכף ידו השמאלית. האירוע הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, והתובע פנה אל בית משפט השלום בעכו והגיש תביעה לתשלום פיצויים נגד המעסיק בגין נזקי גוף.

המסמר נפלט מהאקדח באופן פתאומי ומפתיע

על פי גרסת התובע, ביום אירוע התאונה התובע החזיק בידו אקדח אוויר אשר יורה מסמרים, ולעברו התקרבה מלגזה עמוסה במשטחי עצים. נהג המלגזה היה אמור לעצור ולהניח את המשטחים, אך הוא המשיך בנסיעה באופן מסוכן והתקרב עד מאוד אל התובע. עקב כך התובע נבהל ותוך כדי קריאה לנהג שייזהר, נפלט מסמר מהאקדח ופגע בכף ידו.

התובע אושפז למשך עשרה ימים ונאלץ לעבור ניתוח בכף היד. מומחה רפואי העריך את נכותו הצמיתה בשיעור 14.5% לצמיתות, ולטענת התובע, מאז האירוע ועד היום הוא לא הצליח להשתלב חזרה במעגל העבודה עקב פציעתו. התובע קיבל מהמוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה ומענק נכות צמיתה. התובע טען כי התאונה אירעה בחודש הראשון לעבודתו, והמעסיק לא סיפק לו כפפות ולא הדריך אותו לביצוע תפקידו בבטיחות ובזהירות. לפיכך מדובר בהפרת חובה חקוקה של המעסיק, והוא אחראי לשלם לו פיצויים בגין נזקיו.

המעסיק טען כי יש לייחס לתובע אשם תורם משמעותי

מנגד טען המעסיק כי לתובע ניתנה הדרכה לפני תחילת עבודתו, וכי קיימת סתירה מהותית בגרסתו בכל הקשור לפליטת המסמר מהאקדח, מכיוון שהמסמר לא נפלט בשעה שהחזיק את האקדח, אלא כאשר זרק אותו על השולחן בשל הבהלה ולאחר מכן הרים אותו, ורק אז המסמר נפלט ופגע לו ביד.

המעסיק טען כי יש לייחס לתובע אשם תורם בתאונת עבודה בשיעור של 80%, מאחר שהוא החליט על דעת עצמו לבצע את העבודה באופן מסוכן, כאשר החזיק לוח עץ ביד שמאל והשתמש באקדח אוויר תוך סיכון עצמי מוגבר.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית המשפט כי התובע נפגע במהלך ביצוע עבודתו השוטפת בחודש הראשון לעבודתו, מבלי שניתנה לו הדרכה מלאה, אולם קבע כי התובע לא הוכיח את גרסתו לגבי המלגזה אשר התקרבה אליו באופן מפתיע ומסוכן, ועקב כך נפלט המסמר מאקדח האוויר. חרף זאת, קבע בית המשפט כי המעסיק הפר את חובת הזהירות המושגית המוטלת עליו וכי אין מדובר בהסתכנות מרצון או רשלנות של העובד, באופן שמנתק את הקשר הסיבתי בין אחריות המעסיק לבין הנזק שנגרם לו.

בסופו של דבר בית המשפט קבע כי יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור 25%, ולאחר ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי, חויב המעסיק לשלם לתובע פיצויים בסך של 90,750 שקלים, בגין הפסדי שכר, הוצאות שונות ופיצוי לא ממוני בגין כאב וסבל. זאת בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% מסכום הפיצויים.

ת"א 7177-03-09