הבעל דרש פיצוי בגין לשון הרע עקב פרסומים פוגעניים בתכנית טלוויזיה

דרגו את המאמר

לאחר שהאב חשף בתכנית טלוויזיה מידע רפואי חסוי אודות בנו והכפיש את שמו בציבור, מסרה האם את תגובתה, וטענה כי לאורך השנים האב התעלל ונקט באלימות כלפי בני המשפחה, והוא אדם שפל ואכזרי. האב טען כי מדובר בשקר וכזב, והדברים נאמרו מתוך נקמה מחושבת, על כן עתר לבית משפט לענייני משפחה בתל אביב - יפו והגיש תביעה בעילת לשון הרע.

התובע היה נשוי לנתבעת ולהם בן בגיר שנקלע לחובות כבדים עקב קריסת עסקיו. החל משנת 2010, התנהלו בין הצדדים הליכים משפטיים בעניין הליך הגירושין. ובתחילת שנת 2014, הגיש הבן תביעה כספית נגד אביו בעילת לשון הרע, בטענה שהוא פרסם בתכנית טלוויזיה מידע אודות מצבו הנפשי ובכך ביזה והכפיש אותו, ואף מסר חומר רפואי חסוי וסודי.

האב טען כי מדובר בפרסום חמור ביותר, שקרי ונבזי

התביעה נגד האב התקבלה והוא נדרש לשלם לבן פיצויים בגין לשון הרע בסך של 150,000 שקלים. במסגרת התחקיר, האם מסרה את תגובתה בטלוויזיה, לפיה הבן סבל כל חייו מההתעללות של אביו וכי מדובר באדם שפל ואכזר, אשר התעלל בכל בני המשפחה.

התובע טען כי הפרסום בתקשורת על ידי גרושתו שהוא התעלל בה ובילדיו וכי הוא "אדם שפל ואכזר" מהווים לשון הרע, מאחר שהוא מעולם לא התעלל בילדיו והיא פרסמה את הדברים בכוונה לפגוע בו ולהשפיל אותו בעיני הציבור, ומדובר בפגיעה בשמו הטוב ובביטויים שעלולים להשפיל אותו ולעשותו מטרה לשנאה ולבוז. עוד טען כי היא פרסמה את דברי שקר ללא כל התגרות כלפיה ומבלי שכלל הזכיר אותה בכתבה או אמר לגביה דבר, לפיכך דרש פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 100,000 שקלים.

האם הגיבה לדברים הקשים שאמר האב על בנו

הנתבעת לא הכחישה את הפרסום, אך טענה כי התביעה הוגשה כתגובה לתביעת לשון הרע שהגיש הבן נגד אביו, במטרה לסחוט כספים ולהפעיל על הבן לחץ להסיר את התביעה. עוד טענה כי הדברים שאמרה לא מהווים לשון הרע ומדובר בכינויי גנאי בלבד.

האם טענה כי האב חשף מסמכים רפואיים אודות הבן, שנטלו ממנו שלא כדין, והיא בתגובה לאחר התגרות והתעמרות קשה מצדו, הציגה את האמת שהציבור לא ידע, אודות האב שרצה להכפיש ולמוטט את בנו, את עסקיו ואת המשפחה כולה, והתקשורת לא טרחה לחשוף.

בתו של התובע העידה כי אביה נהג להכות אותה וכילדה פחדה ממנו מאוד וסבלה ממנו קשות. וטענה כי מעולם לא הרגישה שיש לה אבא. הבן הצהיר כי האב נתן לו מכות איומות, ואיים לרצוח את המשפחה כולה אם תוגש נגדו תלונה במשטרה, ואף הוסיף כי נאלץ לעזוב את הבית בגיל צעיר עקב התנהגותו האלימה של האב.

לנתבעת לא קמה הגנת אמת דיברתי, לכן חויבה בתשלום פיצויים

לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע בית המשפט כי הפרסום שהתובע התעלל בילדיו ומשפחתו תוך שימוש באוצר מילים פוגעני, מהווים ביטויים שעלולים להשפילו ולעשותו מטרה לשנאה ולבוז. ואף מדובר בדברים בוטים ולא בכינויי גנאי בלבד. עוד קבע כי גם אם יחליט לקבל את עדויות הילדים, שלעתים נהג התובע באלימות כלפיהם והתעלל בהם, לא קיימת לאם הגנת אמת דיברתי מאחר שלא היה בפרסום עניין ציבורי.

בסופו של דבר הגיע בית המשפט למסקנה כי למרות שהפרסום נעשה בתכנית טלוויזיה, בעלת תפוצה רחבה במטרה לפגוע בתובע, יש להתחשב בעובדה כי הדברים נאמרו בתגובה לדברי לשון הרע שהוא פרסם כלפי בנו, תוך פגיעה רבה בפרטיות, לכן היה לתובע התנהגות תורמת משמעותית בקיומו של הפרסום שהווה תגובה ללשון הרע חמור, לפיכך העמיד את גובה הפיצויים בגין לשון הרע על סך של 7,500 שקלים בלבד, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 2,500 שקלים.

תמ"ש 12327-09-14