אשה שנפלה בבניין כלל תבעה פיצויים בגין נזקי גוף

דרגו את המאמר

במהלך חודש אוקטובר 2011, נכנסה התובעת לבניין כלל בירושלים, ובזמן שחצתה את המסדרון אל תוך המבואה הראשית, היא נתקלה במפגע ברצפה, נפלה ונפגעה. התובעת הגישה תביעת פיצויים בגין נזקי גוף נגד חברת האחזקה של הבניין ונגד חברת הביטוח, אשר במועד הרלבנטי לתאונה ביטחה את חברת האחזקה. בית משפט השלום בירושלים נדרש לקבוע את גובה סכום הפיצויים.

מהצילומים שצורפו לכתב התביעה עלה כי הריצוף בבניין לקה במספר פגמים כולל שקיעה ושברים ברצפה. בית המשפט קבע כי אין מחלוקת בכך שחברת האחזקה של הבניין נושאת בחובת זהירות כלפי התובעת.

הנתבעת היתה יכולה להסיר את המפגע על ידי תחזוקה פשוטה

בנוסף התובעת צירפה חוות דעת של מומחה, אשר העריך כי הליקויים ברצפה היו צפויים וניתן היה להסירם על ידי תחזוקה פשוטה ולא יקרה. בית המשפט קיבל את הערכת המומחה, והגיע למסקנה כי חברת האחזקה התרשלה בתחזוקת המקום והפרה את חובת הזהירות המושגית כלפי התובעת, על כן היא אחראית לפצותה בגין נזקי גוף שנגרמו לה.

יחד עם זאת קבע כי האשמה של הנתבעת נמצא ברף הנמוך, ויש להטיל על התובעת אשם תורם בשיעור 40%. זאת מאחר שעל פי הפסיקה, על אדם מוטלת חובת זהירות כלפי עצמו, ובמקרה זה מדובר במפגע קל יחסית, על כן התובעת היתה יכולה להימנע מהתאונה באמצעות נקיטת זהירות סבירה במהלך הליכתה.

לתובעת נותרה נכות צמיתה בגין הגבלה בתנועת הכתף וצלקת

כתוצאה מהנפילה בבניין, נפגעה התובעת, ילידת שנת 1964, ביד ובכתף. מומחה רפואי מטעמה העריך כי נותרה לה נכות בשיעור 15% בגין הגבלה בינונית בתנועות הכתף ודילול השריר, ועוד 5% בגין צלקת בכתף. מנגד העריך מומחה מטעם הנתבעות כי לתובעת נותרה נכות בשיעור 7.5% בכתף כולל הצלקת. לאור המחלוקת בנוגע לאחוזי הנכות כתוצאה מהנפילה, מינה בית המשפט מומחה רפואי בהסכמת הצדדים, אשר העריך כי לתובעת נותרה נכות בשיעור 10% בגין הגבלה בתנועות הכתף ועוד 5% בגין צלקת בכתף.

התובעת המשמשת קרוב לשלושים שנה כמרכזת בכירה במשרד ממשלתי, טענה כי בעקבות פציעתה היא נעדרה מעבודתה במשך ארבעה חודשים. היא ניצלה ימי מחלה וחופשה על פי אישור המעסיק, וקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי דמי תאונה בסך של 22,000 שקלים. לאחר שהחלימה, המשיכה בעבודתה כסדרה ואף זכתה לקידום.

בנוגע לנכות התפקודית, קבע בית המשפט כי הנכות הרפואית בגין ההגבלה בתנועות הכתף משקפת את הנכות התפקודית בשיעור זהה של 10%, והנכות הרפואית בגין הצלקת משקפת 2% נכות תפקודית

בסופו של דבר קיבל בית המשפט את התביעה, וקבע כי התובעת זכאית לפיצויים בגין הפסדי שכר לעבר, גריעה מכושר השתכרות, הפסדי פנסיה והוצאות ועזרת הזולת. לאחר ניכוי אשם תורם בשיעור של 40%, וניכוי תקבולי המוסד לביטוח לאומי, חויבו הנתבעות לשלם לתובעת סך של 159,020 שקלים, בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור 23.6% והוצאות משפט.

ת"א 38559-11-12