בעת חלוקת דואר ננשכה התובעת על ידי כלב

דרגו את המאמר

התובעת, העוסקת בחלוקת פרסומים בתיבת הדואר, ננשכה על ידי כלב במהלך עבודתה, על כן פנתה לבית משפט לתביעות קטנות בקריות, בבקשה לפצותה על ידי בעלת הכלב בסך של 15,000 שקלים בגין נזקי גוף כתוצאה מנשיכת כלב.

על פי עובדות כתב התביעה, כאשר הגיעה התובעת לשער ביתה של הנתבעת בקרית אתא, כדי להניח בתיבת הדואר את הפרסום, קפץ עליה כלב מסוכן מסוג פיטבול ונשך אותה באצבע. הכלב נלקח להסגר והתובעת נזקקה לטיפול רפואי. מאז האירוע היא נוטלת אנטיביוטיקה ומפחדת מכלבים. על כן הגישה נגד בעלת הכלב תביעת פיצויים.

בעלת הכלב טענה כי התובעת התעלמה מהשלט המתריע מפני כלב בחצר

בעלת הכלב הכחישה את נסיבות התאונה, וטענה כי התובעת תחבה את ידה אל מעבר לגבולות שער הכניסה, במקום לשים את הפלייר בתוך תיבת הדואר, תוך התעלמות משלטי האזהרה שהוצבו במקום. ואף ציינה כי מדובר בכלב מסוג לברדור ולא בפיטבול הנחשב לכלב מסוכן, וכי הכלב אינו יכול להוציא את פיו אל מחוץ לסורגים הצפופים שבדלת הכניסה.

הנתבעת הציגה בפני בית המשפט תמונות המעידות על סוג הכלב, ועל קיומו של שלט בשער הבית, המתריע על הימצאות כלב בחצר, וטענה כי מדובר בהסגת גבול וביקשה לדחות את התביעה נגדה.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בתמונות, הגיע בית המשפט למסקנה כי התובעת לא דייקה בסוג הכלב, שכן מדובר בכלב לברדור ולא בפיטבול, וכי השער שעליו ניסתה לתלות את הפלייר בעל סורגים צמודים.

התובעת נפגעה בעת שהושיטה את ידה פנימה מבעד לסורגים

לנוכח צפיפות הסורגים קיבל את טענת הנתבעת שלפיה הכלב לא יכול היה להוציא את ראשו מחוץ להם. לפיכך קבע כי התובעת ניסתה לתלות את המודעה מן הצד הפנימי של שער הכניסה והושיטה את ידה פנימה, אל מעבר לסורגים, וכך נפגעה על ידי הכלב.

בית המשפט ציין כי לא חלה חובה להחזיק את הכלב קשור ברצועה כאשר הוא מצוי בחצרי הבעלים, ואף קבע כי לא הוכח שהכלב שבבעלות הנתבעת הוא כלב מסוכן. עם זאת על פי פקודת הנזיקין, חייב בעל הכלב לפצות את הנפגע, גם אם לא היתה כל התרשלות מצדו, אלא אם מדובר בהסגת גבול של הניזוק במקרקעין של הבעלים.

התובעת לא הסיגה גבול כאשר הכניסה ידה כדי לתלות פלייר על הגדר

עוד הוסיף כי לא כל כניסה לחצר תחשב להסגת גבול, כמו במקרה של מחלק עיתונים שפותח דלת החצר ונכנס לחצר כדי להניח עיתון, או אדם שתעה בדרכו ונכנס בטעות לחצר, ואף הכנסת ידו של אדם מעבר לגדר כדי להניח פלייר לא תיחשב כהסגת גבול. יחד עם זאת התובעת תרמה בהושטת ידה תרומה ממשית להתרחשות הנזק, ויש לזקוף לחובתה אשם תורם בשיעור של 50%.

בית המשפט קבע כי התובעת זכאית לפיצויים בסך של 7,500 שקלים בגין כאב וסבל, ולאחר ניכוי אשם תורם חייב את בעלת הכלב לפצות את התובעת בסך של 3,750 שקלים. לנוכח תוצאות המשפט קבע כי אין צו להוצאות.

ת"ק 36108-04-15