המאבטח נפל במהלך סיור רגלי, מי ישלם פיצויים?

דרגו את המאמר

מאבטח בנמל חיפה, יליד שנת 1986, שנפצע במהלך סיור רגלי הגיש תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף נגד חברת נמל חיפה ונגד חברת האבטחה שהיתה מעסיקתו במועד הרלוונטי. בית משפט השלום בחיפה נדרש להכריע מי אחראי לשלם למאבטח פיצויים.

בחודש אוגוסט 2010, על פי נהלי עבודה שגרתיים, ביצע התובע סיור רגלי סמוך לגדר מאחורי בניין האבטחה לצורך מעקב אחר חפצים חשודים. באותה שעה נערכו במקום עבודות בנייה ושיפוצים, ובמהלך הסיור רגלו לפתע נתקלה בצינור שקוע רווי אבנים ולכלוך, וכתוצאה מכך הוא נפל קדימה וסובב את הברך.

לתובע נותרה נכות צמיתה בעקבות הנפילה בשטח

התובע הזעיק סיוע במכשיר הקשר, והתקדם בצליעה לכיוון הכביש, משם פונה לבית חולים. בעקבות הנפילה נגרם לתובע קרע ברצועה הצולבת ושבר דחיסה. הוא עבר ניתוח בברך ימין ובוצע לו קיבוע. האירוע הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, ונקבעה לו נכות רפואית צמיתה בשיעור של 12.5%.

התובע הציג בפני בית המשפט תיעוד הרפואי מבית החולים, מסמכים לדמי פגיעה מביטוח לאומי ותמונות של המפגע אשר צולמו זמן קצר לאחר קרות התאונה. בתמונות נראה שטח שבו מבוצעות עבודות תשתית ומפוזרים בו שאריות בנייה וגם הצינור שבו נתקלה רגלו.

הנתבעות הכחישו את קרות התאונה ואת נסיבות התרחשותה. לחלופין טענו כי יש לייחס למאבטח אשם תורם בתאונת עבודה בשיעור משמעותי. חברת הנמל הכחישה ביצוע עבודות תשתית במקום התאונה במועד הרלוונטי ואף טענה כי בתיעוד הרפואי שהוגש על ידי התובע, אין כל אזכור לעובדה כי נפל במקום שקוע או עקב צינור שקוע.

המעסיקה לא דאגה להזהיר את המאבטח מפני המפגעים בשטח

לאחר שמיעת טענות הצדדים, קיבל בית המשפט את גרסתו של התובע לגבי נסיבות התאונה, וציין כי על המעסיקה מוטלת חובה לספק לעובד סביבת עבודה בטוחה, ולהזהירו מפני מפגעים. בית המשפט התרשם כי חברת האבטחה הפרה את חובתה כלפי התובע, מאחר שהוכח כי לא הזהירה אותו במסגרת התדריך היומי, אודות קיומם של מפגעים בשטח שבו בוצע הסיור, ואף לא שינתה את נהלי ביצוע הסיור בהתאם לעבודות התשתית.

בנוסף קבע כי האחריות מוטלת גם על חברת הנמל כמחזיקה במקרקעין, מאחר שלא הציבה שלטי אזהרה במקום שבו התבצעו העבודות, או גדרה את השטח כדי למנוע מעבר וחשיפת עוברי אורח לסכנה הטמונה במפגעים, על כן גם היא התרשלה כלפי התובע כמחזיקה במקרקעין, וקבע כי האחריות לתאונה רובצת על שתי הנתבעות יחד.

בית המשפט סבר כי יש להטיל אשם תורם על התובע להתרחשות התאונה בשיעור של 10%, מכיוון שמהתמונות עלה כי מקום התאונה היה רווי מפגעים, והוא היה צריך לנקוט ביתר זהירות ולשים לב למצב זה תוך כדי ביצוע עבודתו. בנסיבות אלו התביעה התקבלה ובית המשפט חייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע פיצויים בסך של 147,700 שקלים, ובצירוף אגרת משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 20%.

ת"א 27344-07-12